רבנים: פיקוח בתקשורת, אך לא ע"י גוף רבני

באשר לשאלה האם יש לדווח מידע שערורייתי החושף פשעים שנעשו על-ידי רבנים: שעה שכל ראשי הקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות צידדו בכך, כמעט רבע מן הרבנים החרדיים ו-59% מן הרבנים הדתיים לאומיים דגלו בכך. עם זאת, נשאלים מכל הזרמים האמינו כי בפרסום כזה יש גורם מרתיע

מחקר חדש שסקר את עמדות הרבנים וראשי קהילות כלפי תקשורת ההמונים, מצא כי רבני ישראל ביקורתיים מאוד כלפי סיקור נושא הדת על-ידי התקשורת. התקשורת נתפסת בעיניהם כפוגעת בערכי הדת. למרות זאת, כל הרבנים הצהירו כי הם מאמינים בחופש הביטוי ובחופש העיתונות. הם אף רואים במתח עם תקשורת ההמונים דבר בר תיקון.

המחקר, שבדק למעלה מ- 300 רבנים בישראל מכל הזרמים הרבניים, ואף כלל ראשי קהילות קונסרבטיביים ורפורמיים, נערך על-ידי ד"ר יואל כהן, מרצה בכיר במכון הטכנולוגי בחולון, נשען על מענק מחקר מן המכללה לחינוך דתי ע"ש ליפשיץ בירושלים, ואף הוצג בכנס הבינלאומי לתקשורת, דת ותרבות שנערך לאחרונה בשבדיה. מטרת המחקר נועדה להעריך את תפיסת התקשורת הישראלית בעיני הרבנים.

95% מכלל הרבנים אמרו כי העיתונות פוגעת בערכים דתיים, לעומת כמעט שליש מראשי הקהילות הקונסרבטיביים והרפורמיים. ממצאים דומים נמצאו ביחס לעמדות כלפי הרדיו, הקולנוע והתיאטרון.

הזכות לדעת וחופש העיתונות - בעיקר אצל רפורמים, קונסרבטיביים ויוצאי המערב

רוב הרבנים מסכימים עם המונח זכות הציבור לדעת. אולם נמצאו הבדלים באשר לשאלה אם הרבנים מסכימים עם עיקרון זה "במידה רבה" או "במידה רבה מאוד". 97% מראשי קהילות רפורמיים והקונסרבטיביים, 77% מרבני הזרם הדתי-לאומי המרכזי, 45% מרבני הזרם הדתי-לאומי האדוק ו- 41% מן הרבנים החרדיים הסכימו "במידה רבה" או "במידה רבה מאוד" עם זכות זו.

על-פי מקום הלידה - רבנים ישראלים מכל הזרמים שנולדו במדינות אנגלו-סקסיות (83%) וה"צברים" שנולדו בישראל (61%) הסכימו "במידה רבה" או "במידה רבה מאוד" עם עיקרון הזכות לדעת, בניגוד לרבנים שנולדו במזרח אירופה (39%) ובמדינות ערב (17%).

חופש העיתונות זכה אף הוא לתמיכה רבה, אם כי פחותה מעט מן התמיכה בזכות הציבור לדעת. 96% מראשי הקהילות הרפורמיים והקונסרבטיביים, כמעט חצי מרבני הזרם הדתי לאומי המרכזי, שליש מרבני הזרם הדתי-לאומי האדוק וכרבע מן הרבנים החרדים הסכימו "במידה רבה" או "במידה רבה מאוד" שיש צורך בעיקרון חופש העיתונות. רבנים שנולדו במדינות אנגלו-סקסיות נטו להכיר בעיקרון זו יותר מרבנים שמוצאם ממדינות אחרות.

רוב הרבנים (89%) מן הזרם הדתי לאומי המרכזי, מהזרם הדתי-לאומי האדוק והחרדיים דוגלים בפיקוח על התקשורת "במידה מסוימת" "במידה רבה" או "במידה רבה מאוד". כמעט חצי מראשי הקהילות הרפורמיות והאורתודוכסיות דוגלים בכך (כאשר ראשי קהילות קונסרבטיביים רבים יותר דוגלים בכך מאשר עמיתיהם הרפורמיים).

רבנים שנולדו במדינות אנגלו-סקסיות נטו פחות לדגול בפיקוח על העיתונות (35%) מאשר רבנים ילידי הארץ (64%), יוצאי מזרח אירופה (76%) או יוצאי מדינות ערב (78%). רוב הנשאלים התומכים בפיקוח על העיתונות העדיפו כי הדבר ייעשה על-ידי גוף ציבורי ולא על-ידי רבנים. אפילו רבנים חרדים העדיפו כי הדבר ייעשה על-ידי גוף ציבורי (62%) ולא על-ידי גוף רבני (38%).

פערי עמדות צצו כאשר נגעה השאלה אל הבית פנימה. באשר לשאלה האם יש לדווח מידע שערורייתי החושף פשעים שנעשו על-ידי רבנים: כל ראשי הקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות צידדו בכך, כמעט רבע מן הרבנים החרדיים ו- 59% מן הרבנים הדתיים לאומיים דגלו בכך. עם זאת, נשאלים מכל הזרמים האמינו כי בפרסום כזה יש גורם מרתיע.

לרוב הרבנים יש מחשב, אך לא לכולם יש אינטרנט

ל- 74% מהרבנים החרדיים ול- 87% מהרבנים הדתיים-לאומיים יש מחשב בבית. מתוכם רק 22% מהרבנים החרדים ו- 56% רבנים דתיים-לאומיים מחוברים לאינטרנט (מתוך זה 68% מרבני הזרם הדתי-לאומי מרכזי ו- 37% מרבני הזרם הדתי-לאומי האדוק). ל- 56% מהרבנים החרדיים המחוברים לאינטרנט יש חסימה במחשב שאינה מאפשרת גלישה חופשית, ומתוך הרבנים הדתיים הלאומיים ל- 22% יש חסימה.

על השאלה האם האינטרנט פוגע בערכי הדת: 87% מהרבנים החרדים ענו בחיוב, 82% מהרבנים הדתיים-הלאומיים ענו בחיוב ו- 47% מראשי הקהילות הרפורמיים והקונסרבטיביים ענו בחיוב.

עורך המחקר, ד"ר יואל כהן, משמש כמרצה בכיר ב- H.I.T. המכון הטכנולוגי בחולון, במכללה לחינוך דתי ע"ש ליפשיץ ובבית-הספר לתקשורת של המכללה האקדמית, נתניה. לטענתו, חרף התרשמותם העגומה של הרבנים מתקשורת ההמונים, כאשר נשאלו האם הקונפליקט בין הדת לתקשורת בלתי נמנע, 8% בלבד מן הרבנים מכל הזרמים הסכימו לחלוטין, 18% הסכימו מאוד, לעומת 30% שלא הסכימו, 22% שהסכימו מעט ו- 23% שהסכימו.

רבנים בקושי קוראים עיתון יומי

מבדיקת רמת החשיפה לעיתון יומי עולה, כי חצי מהרבנים החרדים אינם קוראים עיתון יומי, 58% מהרבנים הדתיים לאומיים לא קוראים עיתון יומי (70% מהזרם הדתי-לאומי האדוק, 50% מהזרם הדתי-לאומי מרכזי). לעומתם, ראשי קהילות רפורמים וקונסרבטיביים קוראים (72%) עיתון יומי.

קיים הבדל גילים ברור בקריאת עיתונים, בעוד שלרבנים צעירים יש נטייה לא לקרוא עיתונים יומיים: 26% מאלו שנולדו בין 1980-1961 קוראים עיתון יומי. מנגד - 56% מהרבנים שנולדו בין השנים 1960-1941 ו- 72% מאלו שנולדו בין השנים 1940-1921 קוראים עיתון.