כתב אישום: עיתונאי ניסה לסחוט את נמרודי

פרקליטות מחוז תל אביב הגישה היום (יום ה', 21.9.06) לבימ"ש השלום בתל אביב כתב אישום נגד איתן רבין, הכתב הצבאי לשעבר של עיתון מעריב, בגין עבירות של סחיטה ואיומים שלטענת הפרקליטות הוא ביצע כלפי מו"ל מעריב, עפר נמרודי.

על-פי כתב האישום, רבין (49) תושב כפר סבא, הועסק משנת 1998בתפקיד כתב צבאי, על-ידי מעריב, ופוטר ב- 27.3.06.

נטען כי "במהלך עבודתו במעריב, על-רקע מצב כלכלי קשה בו היה מצוי, קיבל הנאשם ממעריב, מעת לעת, הלוואות שעמדו, נכון ליום 30.3.06, על סך כולל של 408,381 ש"ח. בין התאריכים 4.12.05-2.4.06 הגיש הנאשם, מדי חודש, לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב תביעה לתשלום שכר עבודה נגד מעריב, בסכומים שבין 15,000-17,000 ש"ח לחודש. בהמשך, בעקבות פיטוריו, הגיש הנאשם ביום 20.4.06, לבית הדין, תביעה נגד מעריב בגין הלנת שכר, פדיון הודעה מוקדמת, פדיון ימי חופשה והשלמת פיצויים המגיעים לו, לטענתו, לכדי סך של כ- 54,000 ש"ח". תביעה זה נידונה כיום.

על-פי הפרקליטות, בתום חקירה שטופלה במשטרה בגין תלונה של עפר נמרודי, נמצא כי במכשיר הטלפון בביתו של רבין מותקן מכשיר הקלטה המאפשר לו להקליט את השיחות הנכנסות או היוצאות ממנו.

נטען כי בתאריך 2.4.06 התקשר שבתאי חתם, חשב מעריב לרבין והודיע לו כי עפר נמרודי, הורה לו להעביר לרבין סך של 7,000 ש"ח למימון הוצאות חג הפסח. בהמשך ביקש החשב את רשות רבין להעביר את השיחה לשלוחת הטלפון במשרדו של נמרודי, על-מנת שרבין יודה לו על כך, ורבין הסכים. נטען כי רבין הקליט את שיחתו עם נמרודי ועם החשב.

"בסיום שיחתו של הנאשם עם נמרודי" - נטען בכתב האישום - " שלא במודע ושלא בכוונה, לא נותק הקו מצידו של נמרודי וכך עלה בידי הנאשם להאזין, באמצעות מכשיר הטלפון בביתו, לשיחה פרטית ואישית שקיים נמרודי בסמוך לאחר מכן, במשרדו, "בארבע עיניים" עם העורך הראשי של מעריב, אמנון דנקנר, וזאת ללא היתר כדין וללא הסכמת נמרודי או דנקנר. במהלך השיחה, שארכה דקות ארוכות, לא הביא הנאשם לידיעת נמרודי או דנקנר כי הוא מאזין לשיחתם, לא ניתק את השיחה מכיוונו וכן לא ניתק את מכשיר ההקלטה שלו, שהמשיך לפעול ולהקליט את שיחת האזנת הסתר בקלטת. בתכוף לאחר מכן, הוציא הנאשם ממכשיר ההקלטה שלו את קלטת האזנת הסתר, ושמר אותה ברשותו".

על כך נאשם רבין בביצוע האזנת סתר.

בהמשך, בחודש אפריל 2006, נפגש רבין עם ד"ר יורם טרובוביץ', ראש סגל משרד ראש הממשלה אהוד אולמרט וגילה באזניו את תוכן שיחת האזנת הסתר ואף השמיע לו חלק משיחת האזנת הסתר בקלטת וזאת בכוונה, על-פי כתב האישום, "להבאיש את ריחו של נמרודי בעיניו של ד"ר טרובוביץ' ובמטרה להתנקם בדנקנר".

על כך הוא נאשם ב"שימוש שלא כדין בהאזנה".

ועוד: בתאריך 27.4.06, בבית הדין לעבודה ותוך כדי המתנת הצדדים לדיון בעניינם, פנה בא-כח של רבין, עו"ד קירשנבוים, לבאת-כח מעריב, עו"ד יהודית ליבין-הירש, ואמר לה, תוך שהוא מציג בפניה שקית מלאה בקלטות, שיש בידיהם הקלטות חד-משמעיות בהם הקליט הנאשם את נמרודי והמעידות כי ההלוואות שקיבל הנאשם ממעריב הן למעשה מענקים שניתנו לו לתמיכה במאבקו נגד עיתון הארץ ויעץ לה לדחות את הדיון על-מנת שמעריב תשקול עמדתה, כיוון שיש להם יכולת להביך את נמרודי. בתגובה ביקשה עו"ד ליבין מבית הדין לדחות את הדיון בשבועיים ובית הדין נעתר לבקשתה.

נטען בכתב האישום כי בהמשך פנו באי-כח מעריב לעו"ד קירשנבוים ואמרו לו שאם אכן יש בידו ראייה חד-משמעית ל"טענת המענקים", הם יהיו מוכנים להקשיב לה.

בחודש מאי השנה הגיע עו"ד קירשנבוים למשרד באי-כח מעריב - משרד עו"ד מ. זליגמן ושות', והקריא בפני עו"ד צבי בר-נתן ועו"ד ליבין קטע מתוך שיחה שקיים נמרודי עם הנאשם, שנים קודם לכן, במהלכה עודד נמרודי את הנאשם להיאבק בעיתון הארץ, בציינו כי הוא ידאג לנאשם ולבני משפחתו. בפגישה זו, על דעת הנאשם ומטעמו, העמיד עו"ד קירשנבוים בפני ב"כ מעריב את דרישתו של הנאשם לפיצויים בסך של 200 אלף ש"ח.

באי-כח מעריב טענו שאין בראייה זו כדי לתמוך ב"טענת המענקים" וחזרו באזניו על עמדתם, לפיה אם אכן יש בידו ראייה חד-משמעית לטענתו, הם יהיו מוכנים להקשיב לה.

בהמשך, בתאריך 9.5.06, הוזמנו והגיעו עו"ד ליבין ועו"ד בר-נתן, מטעם מעריב, למשרדו של עו"ד קירשנבוים לפגישה שנועדה להביא בפניהם ראיות להוכחת "טענת המענקים". בפגישה במשרדו של עו"ד קירשנבוים, נכח גם רבין.

נטען כי במהלך הפגישה השתמש רבין בתוכנה של שיחה שהושגה על-ידי האזנת סתר שנעשתה שלא כדין וגילה תוכן שיחה כאמור ביודעין לאדם שאינו מוסמך לקבלה על-ידי כך שהקריא באזני הנוכחים תמצית מתוכן שיחת האזנת הסתר וכן השמיע לנוכחים קטע מקלטת האזנת הסתר, כל זאת ביודעין וללא סמכות כדין. בהמשך, איים בפגיעה בשמו הטוב של נמרודי, באומרו לבאי-כח מעריב כי "יש לו עוד הרבה הקלטות של שיחות פרטיות שקיים נמרודי, שאם יפורסמו תוכנן עלול להביך אותו ולפגוע בו ברבים, כמו גם בדנקנר".

על-פי הפרקליטות, "הוא העלה את דרישתו לפיצויים לסך של 418,000 ש"ח- והכל בכוונה להניע את נמרודי להיענות לתביעתו ולהעביר לידיו את הכסף שדרש".

בתגובה, בשל חששו מאי הנעימות ומהמבוכה שיכולה להיגרם לו אם יוודע תוכן שיחת האזנת הסתר ברבים, הינחה נמרודי את באי-כוחו לבחון את אפשרות ביטול פיטוריו של הנאשם, את החזרתו לעבודה במעריב ואת האפשרות לפרוע ממשכורתו העתידית את סכום הקרן של ההלוואות שניתנו לו, תוך ויתורו על הריבית המגיעה למעריב.

בתגובה נדרש רבין למסור לידי מעריב את הקלטות לצורך השמדה.
ולהצהיר שכל קלטת שהוא ימסור למעריב הושגה באופן חוקי ושתוכן הקלטות אינו מגלה דבר עבירה ומעשה בלתי חוקי.

רבין החליט שלא למסור את הקלטות וטען, כי "הקלטות הן "תעודת ביטוח" ויש במערכת העיתונאית גורמים שישמחו לקבל את החומרים וישמחו להעסיקו אצלם. על-פי כתב האישום, "רבין אמר כי אם עד סוף היום לא ייפתרו הדברים, לא תהיה שליטה על החומר שבידו ותוגש תביעה נוספת לבית הדין בסך 1,850,000 ש"ח שתכלול תמלילים שיביכו את נמרודי מאוד".

בעקבות דברים אלו פנה נמרודי והתלונן במשטרה.

בגין מעשיו אלו נאשם כעת רבין בעבירה של סחיטה בדרך של איומים, בפגיעה שלא כדין בשמו הטוב ובפרנסתו של נמרודי, וכן באיום לפרסם דבר הנוגע לנמרודי - הכל בכוונה להניע את נמרודי להיענות לדרישותיו הכספיות ולהחזירו לעבודה במעריב.

ואם לא די בכך, כתב האישום כולל סעיף אישום נוסף שבו נטען כי במועד בלתי ידוע בין התאריכים 2.4.06-6.6.06, סיפר הנאשם לחברו יוסף בן הרוש, ביודעין וללא סמכות כדין, את תוכן שיחת האזנת הסתר. במעשיו האמורים לעיל גילה, ביודעין, תוכנה של שיחה שהושגה על-ידי האזנת סתר שנעשתה שלא כדין לאדם שאינו מוסמך לקבלה.