מבדיקה מיוחדת של כלכלני BDI-COFACE עולה, כי מספר תרגילי העוקץ הממוצע לשנה עומד על כ- 300, כאשר שיעור ניכר מהם, כ-70%, מתבצעים בתקופה שלפני החגים (ראש השנה ופסח), בעיקר על-ידי רכישת מתנות, ציוד לבית וחבילות שי.
כלכלני הקבוצה מציינים כי רק בשבועיים שלפני ראש השנה עומד מספר התרמיות על כ- 10, זאת בהשוואה לכ- 4-3 מקרים בלבד בשבועיים מן המניין.
תרגילי עוקץ הינם תרגילי הונאה, המופעלים על ספקים בענפים שונים במשק. הלקוח "העוקץ" רוכש מוצרים רבים באשראי, בתחומים שונים. לשם יצירת אמינות בעיני הספק, לעיתים משלם הלקוח בתחילת התהליך במזומן, ולאחר מספר עסקות אשראי, נעלם הלקוח ומותיר חוב כספי גדול.
כלכלני BDI מסבירים את העלייה במספר העוקצים בתקופה זו הן ביכולתו של העוקץ "להיפטר" מהסחורה בזמן קצר ולממשה למזומנים בשל צריכה גדולה, והן ביכולת בקרה נמוכה יותר של הספקים בשל עומס המכירות בתקופת החגים. ואולם, למרות העלייה בתרגילי העוקץ בתקופה שלפני החג, בשנים האחרונות ניכרת מגמת ירידה במספר העוקצים בשל נקיטת זהירות של חברות בזכות אמצעים חדשים כדוגמת "המידע הצרכני" (מידע על אנשים פרטיים) שהותר לשימוש לפני כשנה.
בחלק מהמקרים בוצע "העוקץ" על שם חברה שהוקמה במיוחד לצורך תרגיל העוקץ. ואכן, במספר מקרים התחזו מבצעי העוקץ לעובדי חברה אחרת (חברה קיימת וישרת דרך), הזמינו סחורות על שמה ולבסוף ביקשו לקבל את הסחורה בכתובת שונה מכתובתה של החברה המזמינה.
תהילה ינאי, מנכ"ל משותף בקבוצת BDI-COFACE, מסבירה, כי קיים קשר ישיר בין המצב הכלכלי לבין היקף תרגילי העוקץ. למרבית העסקים המבצעים "תרגילי עוקץ" היסטוריה קודמת של כישלונות עסקיים או אפילו הונאות. לפיכך, טוענת ינאי, מומלץ לבחון היטב את ההיסטוריה העסקית של העסק. כל מידע מקדים לפני ההתקשרות העסקית, הכולל פרופיל עסקי וזיהוי "אורות אדומים" של העסק יסייע בידי הספקים להימנע מנפילות.
חלק מהעסקים שנקלעו לקשיים מנסים בדרך זו לעכב את תהליכי הנפילה. מדובר בעיקר באנשי עסקים שלא תכננו מראש לפעול בדרך של "עוקץ", אך לאחר שנקלעו לקשיי נזילות קשים, החלו לרכוש סחורה ולמכרה, ללא כוונה לשלם תמורתה.
ב- BDI מעריכים כי בשנת 2006 ירד מספר תרגילי העוקץ, ויסתכם ב- 250 מקרים, בהשוואה ל- 300 בשנים קודמות. כלכלני BDI מעריכים כי ההיקף הכספי של תרגילי העוקץ לשנת 2006 צפוי להסתכם בכ- 180 מיליון ש"ח.
בנוסף, מוסרים כלכלני BDI, כי בשנים האחרונות יש נטייה של נוכלים לרכוש חברות ותיקות עם מוניטין מבוסס, ולנצל את אמון הספקים בחברה לצורך ביצוע תרגיל עוקץ.
כדוגמה לחברות החשודות בתכנון תרגילי עוקץ מציינים כלכלני קבוצת BDI חברה שהציגה את עצמה כספקית כוח אדם לענף הבנייה, המעסיקה כ- 800 עובדים. נציג החברה רצה לקנות חבילות שי בסכומים גבוהים מאוד, תוך התעקשות על ביצוע העסקה דרך הטלפון, היות והוא נמצא כל הזמן בפגישות, ואין לו זמן להיפגש עם הספק במשרדו.
מקרה נוסף הוא של בעל חברה שביקש להזמין חבילות שי ב-100 אלף שקלים, ולאחר שנתקל בסירוב הוריד את בקשתו ל- 50,000, וכאשר דרשו ממנו מזומן, הוא לא חזר.
כלכלני BDI מוסרים, כי רוב תרגילי העוקץ מתבצעים בענף המזון ומוצרי הצריכה, כמו גם בענף ציוד ומיכון משרדי וענף התקשורת.
איך להימנע מעקיצה?
לאור המגמה הגוברת של עליית תרגילי העוקץ לקראת החגים, הגדירו כלכלני BDI מספר מאפיינים החוזרים על עצמם ברוב תרגילי העוקץ, והופעתם צריכה להדליק אור אדום אצל הספקים:
1. המאפיין הבולט ביותר הוא פנייתן של חברות לספקים לצורך הזמנת סחורה בהיקפים גדולים, וללא פרופורציה להיקף פעילות העסק. מאפיין זה בולט לקראת החגים בעיקר בהזמנות חבילות שי, כאשר בחלק גדול מתרגילי העוקץ מוזמן מספר גדול של חבילות שי ללא כל פרופורציה למספר העובדים ולהיקף הפעילות של החברה.
2. ברוב העוקצים הפנייה לספקים היא ברגע האחרון, כמה ימים לפני החג.
3. המחיר לרוב לא מעניין את המזמין, למרות היקף הרכישה הגדול.
4. המזמין מתחמק מפגישה עם הספק, ומתעקש לסגור את העסקה דרך הטלפון בכל מחיר, תוך התחמקות בתואנות של עומס עבודה וחוסר זמן.
5. במידה והספק לא מסכים לספק סחורה בסכום המבוקש ללא כל ערבויות, המזמין מקצץ מיד את היקף ההזמנה בצורה ניכרת, ובמידה והספק מבקש תמורת הסחורה תשלום במזומן או בטחונות כלשהם, החברה פשוט "נעלמת".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה