תושבי הצפון לא עזבו את הבית

הרוב המכריע של תושבי הצפון - 86% - נשארו כל זמן המלחמה ביישוביהם או לכל היותר עזבו למספר ימים בלבד, כך עולה מסקר שנערך לאחרונה.

הסקר החברתי של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל (סקר דעת קהל) נערך בחודש ספטמבר וכלל למעלה מ-700 איש, רבע מהם תושבי הצפון. מטרת הסקר הייתה לבדוק את עמדות הציבור בכלל, ובקרב תושבי הצפון בפרט, בנוגע לסוגיות העומדות כיום במרכז הדיון הציבורי.

בראש מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, מכון עצמאי, הממומן על-ידי ארגון הג'וינט, עומד פרופ' יעקב קופ ולצידו אנשי אקדמיה ומחקר מובילים בתחומם.

במסגרת הסקר נשאלו בין היתר שאלות, שנגעו ישירות לתושבי הצפון ולהשפעת המלחמה עליהם: התשובות לשאלה הראשונה "האם נשארת ביישוב מגוריך בזמן המלחמה?" היו מעניינות במיוחד, לאור התחושה שנוצרה, כאילו רוב תושבי הצפון חיו כפליטים מחוץ ליישובי מגוריהם בזמן המלחמה.

העוני - החשיבות העליונה

40% מהציבור סבורים, שיש להעמיד את צמצום העוני ואת צמצום הפערים החברתיים בראש סולם העדיפויות (יותר משיעור הסבורים, שעל הביטחון להיות בראש סולם העדיפויות - 35%).

תושבי הצפון אינם נבדלים בנושא זה מכלל תושבי ישראל, אם כי מצאנו הבדלים בין האזורים השונים בצפון, בחלוקתם לפי מידת החשיפה לסיכון במהלך המלחמה: תושבי "אזור המקלטים" ו"אזור המרחבים המוגנים" תומכים בהגדלת תקציבי הרווחה במידה דומה ואף יותר מן הממוצע הארצי, בעוד שתושבי הצפון, שהיה מחוץ לטווח הסכנה, תמכו פחות בהרחבת התקציבים לרווחה. תושבי "אזור המקלטים" מעמידים את בעיית הביטחון ברמה דומה של חשיבות לצמצום העוני והפערים בחברה, בעוד שתושבי "אזור המרחבים המוגנים" מעמידים בראש סדר העדיפויות את הצורך הדחוף בצמצום הפערים. מעניינת לציון העובדה, שתושבי הצפון, שהיו מחוץ לטווח הסכנה בעת המלחמה, העמידו את הביטחון בעדיפות גבוהה יותר מתושבי "אזור המקלטים.

הערבים - לא מרוצים משירותי הרווחה

התשובות לשאלה נוספת, "כיצד תפקדו שירותי הרווחה ביישוב בזמן המלחמה?" התפלגו שווה בשווה, בין המשיבים שהשירותים תיפקדו היטב או בסדר, לבין המשיבים כי הם לא תיפקדו כלל או שתיפקדו לא כל כך טוב - כ-40% בכל קבוצה. מהסקר עולה כי האוכלוסיה הערבית איננה שבעת רצון מתפקוד שירותי הרווחה בשיעורים גבוהים לעומת האוכלוסיה היהודית - 36% מהערבים סבורים שהשירותים לא תפקדו כלל לעומת 23% מהיהודים, ובהשלמה לכך, 31% מהיהודים סבורים שהשירותים תפקדו היטב לעומת 8% בלבד בקרב הערבים. הקשישים בלטו בחוסר שביעות רצונם מתפקוד השירותים החברתיים - 43% מהם השיבו שהשירותים ביישובים לא תפקדו ועוד 14% מהם השיבו, שהם לא כל-כך תפקדו.

מהסקר עולה, כי למרות התחושה הרווחת, שחלה ירידה בחשיבותם של הנושאים החברתיים וקיפול הדגל של סדר היום החברתי, מסתבר שהציבור ברובו מתנגד לכך, לרבות תושבי הצפון. 88% מהציבור סבורים, שיש להגדיל את תקציבי הרווחה (65% אף סבורים, שיש להגדילם בהרבה) ו-76% מהציבור מתנגדים לקיצוץ בתקציבים חברתיים לצורך מימון הוצאות המלחמה ולהגדלת תקציב הביטחון.

נשים עזבו יותר מגברים

ובכן, מתברר ש-85% מהגברים לא עזבו את מקום מגוריהם כלל, ועוד כ-9% עזבו אותו למספר ימים בלבד. אצל הנשים המספרים עמדו על 66% ו-13% בהתאמה. בחלוקה לאזורי המשנה מצאנו, כי ב"אזור המקלטים" 63% מהתושבים לא עזבו את יישוביהם כלל, ו"באזור המרחבים המוגנים" - 79%. מתברר, אם כן, שהרוב המכריע של תושבי הצפון נשארו כל זמן המלחמה ביישוביהם או לכל היותר עזבו למספר ימים בלבד.

עוד מגלה הסקר כי 90% מהערבים, לעומת 66% מהיהודים, נשארו ביישוביהם בכל תקופת המלחמה. נמצא הבדל גם לפי רמת ההכנסה - 77% מבעלי הכנסה נמוכה נשארו ביישובים לעומת רק כ-60% מבעלי ההכנסה הגבוהה.

ממצא נוסף עלה מן התשובות לשאלה, "האם המלחמה האחרונה בצפון פגעה במצב הכלכלי האישי שלך ושל משפחתך?" מסתבר, כי כצפוי המלחמה פגעה בתושבי הצפון בשיעורים גבוהים - 48% מבין תושבי "אזור המקלטים" ו-28% מתושבי "אזור המרחבים המוגנים" דיווחו על פגיעה קשה.