VIVA MEXICO: הסומבררו, הטקילה, והחריף המקסיקני חוגגים 196 שנים של עצמאות, ולא רק בערי מקסיקו הצבעונית נערכות החגיגות המסורתיות. גם השנה, כחלק מהטקסים הרשמיים של שגרירות מקסיקו בישראל, ערכו הנציגים הדיפלומטיים, אירוע חגיגי לציון המהפכה של 1810, במסגרתה נכח גם שר התיירות, יצחק הרצוג, אשר הרעיף בדברי שבח על שיתוף הפעולה בין שתי המדינות.
אך כאן, כמובן, לא באה לסיומה החגיגה המקסיקנית. גם הפעם, החליט השגריר הנוכחי, קרלוס ריקו, לפתוח את דלת ביתו למאות המקסיקנים המתגוררים בישראל. זה הפך לאירוע ידוע, שכל מקסיקני-ישראלי מצפה לו: מידי שנה, מסביב לבריכה השמורה, מלאת הבלונים בצבעי הדגל, ניצבים עשרות מלצרים ומציעים את מיטב המטעמים המוכרים, אשר הוכנו במיוחד על-ידי אשת השגריר. לצד אלה, ניצבים להם גם דוכנים של בירה מקסיקנית, יין, ודגלים בצבעי "הטרי-קולור".
"המריאצ'יס" לא עוצרים
כעבור כשעה - שיא האירוע: "צעקת העצמאות". הנספח הצבאי מניף את דגל המדינה, מעבירו על-פי כללי הטקס לידי השגריר, וזה ניצב אל מול מאות המוזמנים, וצועק את "קריאות העצמאות". המקסיקנים, ובניהם כאלה המתגוררים למעלה מעשרים שנה בישראל, משיבים על-פי מיטב המסורת: "ויוה מקסיקו", ומתחילים את החגיגה ב"אופן רשמי".
ברקע החגיגה, כל העת, עומדים הנגנים המקסיקנים, "המריאצ'יס", אשר שרים את הקלאסיקות המוכרות, בזו אחר זו. גם השנה, בין המשתתפים היו עשרות בני נוער, בוגרי התוכנית "תגלית" אשר התנדבו לצה"ל, והשתקעו בקיבוצים רבים בדרום הארץ וצפונה.
מיגל, בן 23, היה גם הוא בין המוזמנים. "השנה הגעתי במטרה להתנדב לצה"ל", הוא אומר לנו. "כולם דיברו על המסיבה בבית השגריר, אז הייתי חייב לעשות הכל כדי לקבל הזמנה. רבים מהחברים שלי לא הצליחו להשיג כרטיס כניסה, אבל בסופו של דבר, גם אני כאן".
בשיחה עם Nfc הסביר הקונסול המקסיקני בישראל, חואן מנואל גונסאלז, כי בשל הצפיפות הרבה, לא ניתן היה להזמין את כל הצעירים המקסיקנים הנמצאים בישראל. "לכן", הוא אומר, "בחודש נובמבר השנה, נעשה חגיגה מיוחדת בבית השגריר, לצד הבריכה, לכל אלה שמתחת לגיל 17". אנחנו לא שוכחים גם אותם, הוא מדגיש באוזננו.
"נקים רפובליקה מקסיקנית חדשה"
מקסיקו מציינת את העצמאות ה-196 בצילם של סימני דאגה לא מעטים. רק לפני עשרה ימים הודיע בית הדין האלקטורלי של מקסיקו סיטי, כי בבחירות לנשיאות מקסיקו, אשר התקיימו ב-2 ביולי, ניצח הנציג השמרני, פיליפה קלדרון. האחרון, גבר על יריבו, איש השמאל, אנדרס לופז אוברדור, אשר הוצג כבעל עמדות דומות לאלה של נשיא וונצואלה, הוגו צ'אבס. בארה"ב שמחו על התוצאה, אבל אוברדור הפתיע, וסרב להכיר בתוצאות הבחירות כ"חוקיות ודמוקרטיות".
יותר מ- 47 ימים, ישבו אוברדור ונציגיו בכיכר המרכזית של מקסיקו, "הסוקאלו". משם, בתמיכת מאות אלפים מאנשיו, סירב "להיכנע", כלשונו, ל"תוצאות השקריות" של הבחירות האחרונות, והבטיח להקים ממשלה חדשה תחתיו, "כבר בקרוב". הרחובות נסגרו, פקקי תנועה הצטברו, ואוברדור עדיין היה בשלו.
ביום שישי (15.09.06), נאלץ אוברדור לעזוב יחד עם אנשיו את שטח הכיכר. בצאתו קראו המוני התומכים: "נתגעגע אליך", "אתה הנשיא הנבחר שלנו"; "זה כבוד לתמוך באדם כמוך". בעצרת פעילים שהוא מתכנן לכנס עוד היום (שבת, 16.09.06) הבטיח אוברדור את המהפכה הבאה. "אנחנו באים לכאן, לכינוס, לא רק כדי להתחיל שלב חדש בתנועה הפוליטית שלנו, כי אם לשם בנייתה של הרפובליקה המקסיקנית החדשה".
צילום: ויסנטה פוקס, הנשיא היוצא. "מנסה להרגיע את השטח".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה