אישיות סוג ב' מחפשת בריאות סוג א'

במשך 50 השנים האחרונות ניסו חוקרים למצוא קשר בין סוג האישיות או דפוסי ההתנהגות לבין הסיכון למחלות לב.

כולנו שמענו על התנהגות תחרותית מאוד של אנשים עם אישיות מסוג A, בהשוואה למאפיינים הלא-תחרותיים והנינוחים של 'טיפוסי ה- B'.

מחקרים שנעשו בסוף שנות ה- 50 מצאו קשר בין דפוסי התנהגות מסוג A לסיכון גבוה יותר למחלות לב. אך מחקרים שנעשו מאוחר יותר לא הצליחו להוכיח קשר בין מחלות קרדיווסקולריות (של הלב וכלי הדם) לדפוסים אלו של התנהגות. במקום זאת, יותר ויותר ממצאים הראו על קשר בין עלייה בסיכון למחלות לב לבין כעס, עויינות, זעפנות וגסות רוח.

למרות שלא ברור אם אישיות מסוג C הוגדרה מעולם, בהחלט ייתכן שבקרוב נשמע הרבה יותר על הקשר בין עלייה בסיכון למחלות לב לבין אישיות מסוג D (ה- D מקורו במילה Distressed - מצוקה).

דוח שפורסם לאחרונה על-ידי חוקרים הולנדים גילה כי אישיות מסוג D קשורה לעלייה משמעותית בסיכון לאירועים קרדיווסקולריים רציניים כמו התקפי לב ושבץ.

אנשים בעלי אישיות מסוג D נוטים לחוות רגשות שליליים כמו עויינות, חרדה, כעס, מצב רוח דכאוני, מתח וראייה שלילית של עצמם. הם נוטים לסבול מחרדה מתמדת ומציפייה לסימנים של בעיות העומדות להתרחש וכן להגיב בצורה מוגזמת לאירועים מלחיצים. גורם חשוב לא פחות באישיות מסוג D הוא חוסר היכולת להביע רגשות אלו, מה שמוביל לתחושת מתח, חוסר ביטחון וחוסר נוחות במצבים חברתיים.

על-פי עורכי המחקר ההולנדי, השוני בין ההגדרה של אישיות מסוג D לאלו מסוג A ו- B מראה כי הדרך שבה אנשים מתמודדים עם רגשות שליליים עשוייה להיות חשובה כחוויה של הרגשות עצמם.

כולנו מכירים אנשים בעלי אישיות מסוג D, וחלקנו מסוגלים לזהות דפוסי אישיות אלו בעצמנו או אצל בני משפחתינו. מה שפחות ברור הוא האם ניתן לעשות משהו לגבי סוג אישיות זה ויידרש בוודאי זמן רב כדי לפתח הבנה עמוקה יותר של האישיות במונחים של בריאות, במיוחד בריאות הלב.

עם זאת הקשר בין תכונות אישיות שליליות אצל אנשים לדרך שבה הם מתמודדים, או לא מתמודדים, עם מצבים מלחיצים ואתגרים בחיי היוםיום, בהחלט הגיוני.