התארגנות חרום של ארגוני יהודי אתיופיה בישראל

לקראת תקציב 2007 בכוונת ממשלת ישראל לקצץ את מכסת העולים מאתיופיה לכדי מחצית: 150 עולים בחודש בלבד.

תוכנית זו הכתה בתדהמה את יהודי אתיופיה והביאה להתארגנות חירום של ראשי ארגונים ופעילים.

שכן, על-פי החלטת ועדת שרים בראשות ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, מ- 31 בינואר 2005, קצב העלייה היה אמור להיות מוכפל לכדי 600 עולים בחודש החל מיוני 2005 והסוכנות היהודית היתה אמורה לקבל אחריות על מחנות הממתינים לעלייה באתיופיה. החלטות אלו לא מומשו עד היום.

עם פרסום הידיעה בקרב הארגונים האתיופים בישראל, קיימו ראשי הארגונים "התייעצות חירום" ובה הוחלט לצאת למאבק חסר פשרות במדיניות הממשלה ולנקוט בשורת פעולות מחאה קשות, כלהלן:

· החל מהיום (א', 10.9.06) ייסגרו כל מרכזי הקליטה בארץ - אין יוצא ואין בא - וכל העולים עם ילדיהם יתחילו בשביתת שבת ומחאה.

· הפגנת ענק מול משרד ראש הממשלה תתקיים ביום ג' 12.09.06.

· שביתת רעב - לאחר ההפגנה תתחיל שביתת רעב עד לקבלת החלטה מעשית להעלאת קצב העלייה ל- 600 בחודש באופן מיידי.

ההפגנה:

ביום שלישי, 12 בספטמבר, יצאו עולי אתיופיה ותומכיהם להפגנת ענק מול משרד ראש הממשלה בירושלים. עולי אתיופיה מכל הארץ יצאו בשיירות לכיוון ירושלים, כדי לדרוש מן הממשלה לכבד את ההחלטה שלה עצמה מלפני שנתיים: להכפיל את מספר העולים ארצה מדי חודש וכן, להתחיל את פעילותה של הסוכנות היהודית במחנות העלייה באתיופיה.

השיירות יצאו מחיפה, איילת השחר, צפת, טבריה, נהריה, קריית ים, באר שבע, קריית גת, אשדוד, קריית מלאכי, אשקלון, לוד, מבשרת ציון, אור יהודה, פתח תקוה, נתניה, רחובות, יבנה, בית שמש ועוד.

השיירות מכל רחבי הארץ יפגשו בבנייני האומה ומשם יצאו בתהלוכה אל משרד ראש הממשלה דרך שדרות בן צבי, גן סקאר, עד למשרד ראש הממשלה. בסיום התהלוכה תתקיים הפגנת ענק מול משרד ראש הממשלה, ולאחריה תתחיל שביתת רעב עד לקבלת החלטה מעשית.

אברהם נגוסה, מנכ"ל מכנף דרום לציון: "ההצעה לצמצם עליית יהודים הינה פשע נגד הציונות. בזמן שילדי יהודים מתים באתיופיה הממשלה עושה שיקולים כלכליים וזו בריחה מהרעיון הציוני המקורי להצלת נפשות יהודיות ברחבי העולם באשר הן". נגוסה מוסיף: "אי ביצוע החלטת הממשלה הינה זלזול במעמד הממשלה והחלטותיה וזלזול ביהודי אתיופיה. לא ניתן לפרשה אלא כאפליה".

יו"ר מכנף דרום לציון, ד"ר אבשלום אליצור: "כל החלטה לצמצם את מספר העולים, פירושה עוד החמרה בשיעור הפטירות בין הממתינים, בעיקר הילדים שביניהם".