אהוד ברק מעיד באזהרה בוועדת אור: מכחיש שהורה לפתוח צירים בכל מחיר

ראש הממשלה אהוד ברק, מאשים - בעדותו באזהרה בפני ועדת אור - כי קבוצה ערבית בדלנית, היא האחראים למהומות באוקטובר 2000, בהם נהרגו 13 מערביי ישראל במשולש ובגליל.

אהוד ברק מעיד (יום ג', 20.8.02) בפני הוועדה, בראשה עומד השופט תאודור אור, לאחר שהוועדה הוציאה מכתבי אזהרה (ראו בהמשך מכתב האזהרה לברק, ובקישור משמאל כל מכתבי האזהרה). הוא מעיד בחקירה ראשית לפרקליטו, עו"ד דורי קלגסבלד. ברק התבקש להעיד בנוגע לחמש האזהרות שקיבל.

בפתח עדותו תיאר ברק, את האווירה ששררה עם מינויו לכהונת ראש ממשלה בישראל. הוא ציין, כי באותה עת סבלו ערביי ישראל מאפליה וקיפוח קשים מאז קום המדינה: "פערים בכל תחום שאפשר לדעת - תשתיות, ביוב, תעסוקה, תוכניות מתאר, אזורי קרקעות, דברים יום-יומיים כמו השתלבות במשרדי ממשלה, השתלבות בדירקטוריונים, כמעט כל דבר שאתה שם עליו יד".

ברק הדגיש, כי הוא נוכח שישנה קבוצה בדלנית בתוך ההנהגה הציבורית והפוליטית של ערביי ישראל, "שהיתה רוצה להוביל את ערביי ישראל עם דרישות פוליטיות פנימיות, ולמתוח את הקצה הזה".

ברק ציין, כי בעת כהונתו כראש ממשלה הוא קיבל ידיעות רבות על מצב "נפיץ" וכזה שהוא על "סף פיצוץ" - מצב שהתייחס לקבוצות אוכלוסיה שונות. לכן התייחס לזאת בפרופורציות שהתייחס, ולא יכול היה לצפות, כי יקרה הגרוע מכל, ו-13 איש מערביי ישראל יהרגו במהומות.

ברק הציג בפני חברי הוועדה גיליון של עיתון ידיעות אחרונות מלפני 12 שנים. באותו גליון כתב העיתונאי רון בן-ישי כתבה/פרשנות, על המצב הנפיץ ביחסי ישראל עם ערביי ישראל. חברי הוועדה דחו את ההשוואה שביקש להציג, בטענה כי אין זה רלוונטי לענייננו.

ברק העיד, כי מצב זה מוכר לו כבר 25 שנים. "לאחר 50 שנה עם ההנהגה הפלשתינית", אמר, "חשבנו שאפשר להתחיל תהליך של דו-קיום ושלום", והדבר לא הסתייע. באשר למתח העצום שיש המוביל לסף פיצוץ, אמר ברק, הוא מכירו היטב "25 שנים אחורה, אנחנו נמצא אותו בתוך המערכות וביניהן בהתייחסות למגזר הערבי. לא רק הנושא הזה. יש הרבה נושאים שאני מקבל דיווח עליהם כראש הממשלה". הוא מנה כדוגמאות את המתח בין שכונות המצוקה לשכונות המבוססות, בין דתיים לחילוניים, בין בדווים ליהודים.

במהלך עדותו הכחיש ברק, מכל וכל, כי הורה בעת האירועים, לפתוח, בכל מחיר, את צירי התנועה, ובמיוחד את כביש ואדי ערה. ברק אמר כי דבר זה נוגד את תפיסתו ואת הבנתו כיצד לפתור את המהומות. חברי הוועדה עימתו את ברק, עם דברים שאמרו גורמי ביטחון - על הנחיות שקיבלו מברק עצמו, ובין היתר עם עדותו של מפקד המחוז הצפוני לשעבר, אליק רון. ברק טען, כי לדברי אליק רון אין אחיזה במציאות, ולא ניתן לייחס לדבריו שום שמעות, כיוון שהוא - אליק רון, לא היה נוכח בדיון הרלוונטי, שהתקיים בביתו של ברק, ב-1 באוקטובר 2000.

ברק נשאל לדברים שאמר בראיון לקול ישראל (2 באוקטובר): "לא נוכל ואנחנו לא מתכוונים לקבל סגירת צירים של אזרחי המדינה. אני אמרתי להם: 'יש לכם אור ירוק לנקוט בכל האמצעים'".

בעדותו הוא אמר, כי זה אומנם היה המסר, אך לא בבחינת הוראת פעולה לשוטרים, ובכלל - הוראות הוא נותן דרך שרשרת הפיקוד. הוא הסביר: "זה היה מסר נכון, להבהיר שמדינת ישראל לא מתרסקת ויש הרבה מה לומר לציבור בעניין אכיפת שלטון החוק... [אחרת, י.י.] הציבור יכול היה לחשוב שהמדינה נתקפה ברפיון...".

מכתב האזהרה לאהוד ברק (ציטוט)

מר אהוד ברק, ראש הממשלה לשעבר, עלול להיפגע אם הוועדה תגיע לכלל מסקנה כי:

א. בהיותו ראש ממשלת ישראל, לא היה ער במידה הנדרשת לתהליכים המתרחשים בחברה הערבית בישראל, אשר יצרו בתקופת כהונתו חשש ממשי לפריצת מהומות בקנה מידה נרחב. מחדל זה התבטא בין היתר בכך שלא שעה לפניות והמלצות לקיים דיון כלל מערכתי בנושא, ובפועל לא קיים דיון כזה. כתוצאה מכך, גם לא נתן דעתו בצורה מספקת לצורך בהערכות הולמת של משטרת ישראל להתפרצות מהומות כאמור. בכך נמנע מלתת את דעתו במידה הנדרשת לנושא שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינת ישראל, ולשלום אזרחיה.

ב. בהיותו ראש ממשלת ישראל, במהלך אירועי אוקטובר 2000, הנחה לקראת יום 2.10.00 את המשטרה להבטיח בכל האמצעים את פתיחת הצירים, תוך התייחסות מפורשת לכביש 65 ('כביש ואדי עארה'), כשהוא מתעלם מן הנפגעים הרבים ואף ההרוגים אשר היה צפוי, או היה צריך להיות צפוי, כי יהיו בנסיבות העניין כתוצאה מהוראה זו, ומכך שהדבר עלול להביא לידי ליבוי המהומות. בכך אף לא איזן כראוי בין הצורך להבטיח את החוק והסדר, לבין הצורך להימנע מפגיעה בחיי אזרחים ובשלמות גופם, ואף לא נתן משקל ראוי לצורך להביא להרגעת הרוחות ולמניעת המשך האירועים.

ג. בהיותו ראש ממשלת ישראל, במהלך אירועי אוקטובר 2000, לא נתן דעתו במידה מספקת, בימים 1.10.00 ו-2.10.00, לאירועים המתרחשים בתחומי המדינה, גם לאחר שידע על חומרתם של האירועים ביום 1.10.00, על הרוג באותו יום, ועל הסלמה צפויה ביום המחרת בעקבות זאת. באותם ימים, גם לא נקט בפעולות מספיקות למניעת או הגבלת שימוש באמצעים קטלניים על-ידי המשטרה, ולא עשה די להביא להרגעת הרוחות והאירועים תוך כדי התרחשותם. בכלל זה נמנע מלהיפגש עם מנהיגות ערביי ישראל עד ליום 3.10.00, חרף הערכת גורמי מודיעין שנמסרה לו לבקשתו, כי פגישה כזו, אם תתקיים בדחיפות, עשויה להביא להרגעה משמעותית באירועים.

ד. בהיותו ראש ממשלת ישראל במהלך אירועי אוקטובר 2000, נמנע מלדרוש מן המשטרה או מן הממונים על פעולתה דיווח קונקרטי, מלא ומפורט, בכל ההקדם, על אופן פעולתה של המשטרה באירועים ספציפיים בהם נהרגו אזרחים או נפגעו קשה, ועל הסיבות, בכל אירוע כזה, לתוצאה של פגיעה בחיים או בגוף. בכך לא קיים את חובתו לעשות, בכל ההקדם, להשגת מידע הדרוש לשם קבלת החלטות ומתן הנחיות מושכלות בנושא הטיפול באירועי אוקטובר 2000 ובהשלכותיהם.

ה. בהיותו ראש ממשלת ישראל, במהלך אירועי אוקטובר 2000, לא דאג לתיעוד מספיק של הערכות מצב שנערכו בראשותו בימים 30.9.00 ו-1.10.00, לרבות תיעוד מסודר, ברור ומחייב של הנחיותיו שניתנו בסיכום הערכות מצב אלה.