חברי כנסת שסיימו את כהונתם ולא השלימו קדנציה מלאה בת 4 שנים, לא יקבלו קיצבה מלאה מכנסת ישראל. כך פסק בין המשפט העליון (יום ג', 20.8.02), בקבלו את עתירתה של התנועה לאיכות השלטון, בראשה עומד עו"ד שרגא אליעד. בית המשפט מלחייב את אותם חברי כנסת להשיב עתה מיידית כספים שכבר קיבלו. יחד עם זאת, בג"צ חייב את הכנסת לקזז מהתשלומים העתידיים כספים עודפים שכבר קיבלו.
פסק הדין, המחזיק 61 עמודים, ניתן על-ידי השופטים תאודור אור (אב"ד), מישאל חשין ואליעזר ריבלין. השופט חשין הוא שכתב את פסק הדין. השופטים כתבו בפסק הדין, כי הם בחנו את החלטת ועדת הכנסת מכל צדדיה, ופסקו כי אין לה להחלטה זו הצדקה ראויה וסבירה. ההחלטה בטלה היא, וכך היא מעיקרה ואין לפעול על פיה.
העתירה הוגשה בתחילת 1999, לאחר שוועדת הכנסת החליטה - ערב הבחירות ב-1999, כי למרות פיזורה המוקדם של הכנסת ה-14 (לאחר שלוש שנים בלבד), יהיו זכאים חברי כנסת שלא נבחרו לכנסת ה-15, לקיצבת פנסיה מלאה, כאילו סיימה הכנסת את כהונתה בתום 4 שנים (קדנציה מלאה).
ההחלטה של ועדת הכנסת נועדה בזמנו "לתמרץ" את אותם חברי כנסת שסיכוייהם להיבחר מחדש היו קלושים, להצביע בעד פיזור הכנסת. המדובר ב-25 כנסת, ובפועל - ב-22 חברי כנסת, להם "סודרו" ושקיבלו הטבות בשיעור של 196%-33% מהקיצבה המלאה. עלות ההטבות בחשבונה של הכנסת מגיע לכ-9.1 מיליון ש"ח.
התנועה לאיכות השלטון טענה בעתירתה, שהתקבלה כאמור, כי חברי הכנסת העניקו לעצמם הטבה חריגה ערב הבחירות לכנסת, וזאת תוך שימוש חריג בסמכות שניתנה להם. החלטה זו, הם טענו, נגועה בחוסר תום לב ובחוסר ניקיון כפיים - פגם הגורר עימו בטלות המעשה המנהלי.
בפסק הדין כותב השופט חשין, בסכמו את עמדתו (ציטוט):
ועדת הכנסת החליטה להעניק למיקצת מחברי הכנסת הארבע-עשרה שלא נבחרו לכנסת החמש-עשרה, זכויות גימלה בעבור תקופת כהונה מדומה. בחנו החלטה זו מכל צדדיה ודעתנו היא כי אין לה להחלטה זו הצדקה ראויה וסבירה. ההחלטה החלטה בטלה היא, וכך היתה מעיקרה. אציע לחבריי אפוא לקבוע כי החלטתה של ועדת הכנסת הקרויה החלטת גימלאות לנושאי משרה ברשויות השילטון (חברי הכנסת ושאיריהם) (הוראת שעה), התשנ"ט-1999 (קה"ת תשנ"ט, 1011), החלטה בטלה היא מעיקרה וכי אין לפעול על-פיה. בה-בעת, וכדי שלא לפגוע מעבר למידה בחברי-כנסת-לשעבר אשר זכו על-פי אותה החלטה, נוסיף ונחליט כי כספים ששולמו על-פי אותה החלטה עד ליום מתן פסק-דין זה לא יחוייבו חברי-הכנסת-לשעבר להשיבם. עם ביטולה של ההחלטה נושא הדיון, יהיו אותם חברי-כנסת-לשעבר זכאים בזכויות שהיו להם לעת פרישתם מן הכנסת לולא ההחלטה הבטלה. ואולם, ככל שמגיעים להם כספים על-פי החלטת הגימלאות הקודמת, יקוזזו מאותם כספים כל התשלומים שחברי-הכנסת-לשעבר קיבלו על-פי ההחלטה שאנו מחליטים עתה על ביטולה.
השופט ריבלין כתב, בין היתר (ציטוט):
חברי הכנסת בחרו שלא לעצב את ההטבה שנטלו לעצמם או לחבריהם במסגרת שיש עמה שימור יחס ראוי או מתאם בין אורך תקופת הכהונה לבין מידת השיפור בתנאים. ההחלטה, הקובעת כי לעניין הקצבה יחשב חבר כנסת שסיים את תפקידו, בשל פיזור הכנסת הארבע-עשרה, לאחר שלוש שנות כהונה (ושלא ייבחר לכנסת החמש-עשרה) - כמי שכיהן ארבע שנים, מעוררת מבוכה. ההחלטה מתעלמת מתקופת הכהונה בפועל ומביאה בחשבון תקופת כהונה מדומה. כל אלה מוציאים את ההחלטה אל מחוץ למתחם הסבירות.
ועדת הכנסת נמנעה מלשעות להמלצת הועדה הציבורית שהיא עצמה מינתה. דרך של פשרה הציע גם יושב ראש הועדה - אך חבריה מיאנו לשעות לו. אדיקות זו שגילתה ועדת הכנסת בהחלטה להיטיב עם מקצת מחברי הכנסת אינה מובנת. דרך ראויה יותר הותוותה בפניה על-ידי הוועדה הציבורית. בניגוד למנהגם בעבר בחרו חברי ועדת הכנסת הפעם שלא לילך בדרך זו. גם בכך יש להוסיף למסקנה כי ההחלטה יצאה אל מחוץ למתחם הסבירות.
כפי שהבהיר חברי השופט מ' חשין ההסברים שהציעו המשיבים, כדי לפתור את הקשיים והפגמים האמורים בהחלטה, אך מוסיפים על הקושי. מכל מקום אין באף אחד מהם כדי להקהות, ולו במעט, את חומרת אי הסבירות שבהחלטה.
גם אני סבור איפוא כי כוחם המצטבר של הפגמים שנפלו בהחלטת ועדת הכנסת וחוסר הסבירות הטבוע בה (כשהם נבחנים לאור רף הביקורת השיפוטית שהגדרנו לעיל) מחייבים את המסקנה כי ההחלטה נגועה באי-חוקיות. דין ההחלטה, אפוא, להתבטל. עם זאת, גם אני סבור כי ראוי למתן את תוצאות הצו שאנו עושים באופן אותו מציע חברי השופט מ' חשין. הריני מצטרף, איפוא, לפסק דינו של חברי השופט מ' חשין.
עד כאן הציטוט.
השופט תאודור אור הצטרף לפסק דינו של חשין.
התנועה לאיכות השלטון אמרה בתגובה לפסק הדין, כי בג"צ "נשכב על הגדר" ומנע את שוד הקופה הציבורית. "אנו מצפים שאת 10 מיליון השקל שחסכנו מקופת המדינה יעניקו למשפחות נזקקות לראש השנה".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה