"מידע הוא סחורה ייחודית באינטרנט שסביבה נוצרים שווקים מיוחדים ויש עניין רב בבדיקת הייחוד של המסחר במידע ברשת", כך אמרו ד"ר דפנה רבן ופרופ' שיזף רפאלי מאוניברסיטת חיפה בעקבות מחקר שערכו בשיתוף עם ד"ר גלעד רביד מהפקולטה להנדסת תעשיה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון שבו בדקו את הפעילות המסחרית במידע מול המידע הניתן בחינם.
המחקר התמקד במערכת Google Answers והוא בדק כיצד מתקיים שוק למסחר במידע חופשי בחינם ולצידו שירות של מידע בתשלום. מערכת Google Answers היא מערכת שבה מבצעים מומחים לחיפוש באינטרנט חיפושי מידע עבור אנשים הפונים אליהם בשאלות, ומציעים הצעת מחיר עבור קבלת התשובה. מערכת מקבילה לזו היא מערכת המאפשרת גם משלוח תגובות ללא תמורה כספית.
המחקר התמקד בנתונים על השאלות שקיבלו תשובה בתשלום והחוקרים תהו אם משלוח הערות "חינמיות" (של כלל הגולשים) מגדיל את הסיכוי לקבלת תשובה בתשלום. הערכות החוקרים היו חלוקות: מצד אחד הם הניחו כי נוכחות של הערות רבות מקטינה את מספר התשובות בתשלום מאחר וההערות נתנו מידע מספק ואין צורך ביותר ממנו. מצד שני, ייתכן שנוכחות של הערות רבות מלמדת על רמת העניין של הציבור בנושא ולכן מזמינה את המומחים להציג תשובה מלומדת בתשלום.
כאשר ניתחו החוקרים את השאלות נראה היה כי ריבוי הערות מביא למיעוט תשובות. אולם, כאשר הם בחנו את נכונותם של המומחים לענות תשובה בתשלום, על-רקע מספר הערות רב, נמצא כי קיימת השפעה חיובית למספר ההערות על תשובות הניתנות על-ידי מומחים. כלומר הפעילות ההתנדבותית במקרה זה כתיבת הערות, גרמה לעידוד הפעילות שתמורה כספית בצידה (תשובת המומחים).
המחקר גם מעלה שאלות ותהיות נוספות כגון- מהן הסיבות שמניעות אנשים בסביבה וירטואלית לתת טיפ לאנשים אחרים שכבר שילמו להם תמורת עבודתם וממילא אינם מכירים אותם. אחד ההסברים שמציעים לכך החוקרים הוא שריבוי ההערות יוצר מין "לחץ חברתי וירטואלי" שמביא את השואל לתגמל את המומחה בנדיבות מעבר למחיר המוסכם מראש. החוקרים העריכו שריבוי ההערות הביא לשיפור באיכות התשובה ומכאן גם הרצון לשפר את התגמול.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה