לנזוף בהרכב שקבע ש"הנאנסת נהנתה"

נציבת תלונות הציבור על שופטים, השופטת (בדימ.) טובה שטרסברג-כהן, מותחת בחוות דעת שפרסמה בעקבות תלונות שהגיעו אליה, ביקורת חסרת תקדים על הרכב אמינוף מבית המשפט המחוזי בנצרת, שקבע בהכרעת דין של משפט אונס כי "הנאנסת נהנתה" ממעשיו של אביה החורג.

בחוות דעתה מציינת הנציבה, כי "מתוקף סמכותי... מוצאת אני להמליץ בפני נשיא בית המשפט העליון לנזוף בכל אחד משופטי ההרכב על הליקויים שנתגלו בהתנהגותו ובהתנהלותו... הנזיפה תירשם בתיקו האישי של כל אחד מהשופטים".

האב אנס את בתו החורגת 12 שנים

ראשיתה של הפרשה בשנת 1992. אז אימצו האב ורעייתו, שהיו חשוכי ילדים, את א', קטינה ילידת שנת 1985. בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת נטען, כי חודשים ספורים לאחר האימוץ, החל האב לבצע בבתו המאומצת מעשים מגונים - ליטף את אבריה המוצנעים, ונשק אותה על פיה.

לאחר שנה, הסלימו מעשיו של האב, כאשר אנס את בתו בת השבע. עוד נטען, כי מאז, ובמשך כ- 12 שנים, קיים האב עם המתלוננת יחסי-מין מלאים וביצע בה מעשי סדום, תוך שהוא מאיים עליה במטרה למנוע ממנה את חשיפת סוד היחסים האסורים שביניהם. בית המשפט המחוזי הרשיע את האב וגזר עליו 16 שנות מאסר בפועל.

אחת השאלות המרכזיות שעלו במשפט היא העובדה, כי המתלוננת כבשה את עדותה במשך שנים רבות. על כך כתבו השופטים את הפסקה שעוררה מחלוקת, הן במערכת המשפט והן בין השופטים לבין עצמם.

השופטים: יתכן שלנאנסת נעמו מעשי הנאשם

"דברים אלה מעלים הרהורים ומחשבות שמא מעשי הנאשם במתלוננת, תחילתם, בהיות המתלוננת ילדה קטנה, היו באונס ובחוסר הבנה וידיעה של המתלוננת (בשל גילה הרך) וסופם - משגדלה והיתה לנערה - מרצון. יתכן שבמשך השנים משהיתה המתלוננת לנערה נעמו לה מעשי הנאשם, והיא חפצה בהם (על אף שבגרה והבינה כבר שהמעשים אסורים) ולכן היא לא התחמקה מהנאשם וגם לא טרחה לספר על מעשי הנאשם ולגלותם, עד שנאלצה לעשות כן לאחר ארוסיה, וכשעמדה להינשא, מפחד שלאחר נישואיה, היה מתגלה שהיא איננה בתולה", נכתב בגזר הדין עליו היו חתומים השופטים: ראובן אמינוף, נחמה מוניץ וגבריאלה דה-ליאו לוי.

לאחר הסערה שפרצה בעקבות פרסום פסק הדין, כתבו השופטות מוניץ ולוי מכתב למנהל בתי המשפט (הפורש), השופט בועז אוקון, ובו האשימו את השופט אמינוף בהגנבת הפסקה השנויה במחלוקת לתוך פסק הדין.

"הננו להביא לידיעתך, כי מעולם לא ניתנה הסכמת שתי חברות ההרכב לפיסקה דלהלן בהכרעת הדין שנכתבה ונוסחה על-ידי כב' אב"ד השופט סגן הנשיא א. אמינוף ואשר ניתנה ביום 27.4.06", כתבו השופטות לאוקון.

אמינוף: השופטות קיבלו רגליים קרות

אמינוף עצמו לא נשאר חייב. בהודעה לעיתונות שהוציא כתב אמינוף את הדברים הבאים: "אני מבקש להדגיש ששלושת שופטי ההרכב חתומים על הכרעת הדין ונושאים באחריות לכל האמור בה. רק קריאת פסק הדין על כל מרכיביו - תיתן את התמונה השלמה".

מאוחר יותר, במכתב שכתב אמינוף לאוקון, אף העלה אמינוף טענות קשות נגד חברותיו להרכב. "משנתפרסמו הדברים בעיתונות ונמתחה ביקורת מסוימת כלפי השופטות, הן קיבלו 'רגליים קרות' ומיהרו להתנער מאחריות ולהטילה על כתפי בלבד", כתב אמינוף.

ביה"מ העליון: הדברים עלולים להשפיל

הפרקליטות ערערה על פסק הדין ובכלל זה על הכנסת הפסקה מעוררת המחלוקת. השופט אדמונד לוי שדן בערעור, מתח ביקורת על הפסקה לפיה הנאנסת נהנתה. "דבריו של בית המשפט אף שלא כוונו לפגוע במתלוננת... עלולים להישמע באוזני הזולת כמשפילים את המתלוננת ופוגעים בה בלא משים, ועל כן מוטב היה להימנע מאמירתם", קבע לוי, אשר הוסיף כי "כאשר מדובר בעבירות מין, על בית המשפט להיזהר בטרם יעלה השערות וסברות מסוג זה".

הנציבה שטרסברג-כהן היתה חריפה הרבה יותר. "גם אם לא היתה כוונה לפגוע במתלוננת, גלומה בקטע אמירה קשה כלפיה, שיש בה כדי להשליך על מתלוננות פוטנציאליות בעבירות דומות", כותבת הנציבה אשר ממשיכה ומציינת, כי "האמירה עלולה להתפרש כהשפלה וכהעברת אחריות למעשיו השפלים של הנאשם אל כתפי הקורבן התמים".

הנציבה: כשלים רבים בהתנהלות השופטים

הנציבה אינה מסתפקת בביקורת על תוכן הדברים, כי אם גם על התנהגות השופטים לאחר פרסום הפרשה. "השתלשלות העניינים המתוארת הביאה לכך שהשיח בין השופטים נעשה - למרבית הצער - מעל דפי העיתונות. רק בשוך הסערה התקשורתית התקיימו ביניהם פגישות בהן לובנו העובדות לאשורן", כותבת הנציבה.

הנציבה מציינת בחוות דעתה כשלים רבים בהתנהגות השופטים. בין היתר נמנים: הכללת הקטע הפוגעני בהכרעת הדין, שלא לצורך; שיטת עבודה לקויה שהביאה להשארת הקטע על כנו; הימנעות מהעברת טיוטא מתוקנת לחברות ההרכב והימנעות חברות ההרכב מלבקש את העברתה.

היות שכך, ממליצה הנציבה לנשיא בית המשפט העליון לנזוף כאמור בכל חברי ההרכב השופטים, כאשר משום מה נמנעת הנציבה בחוות דעתה לציין את שמם ואת מידת האחריות של כל אחד מהם למחדלים המוזכרים בחוות דעתה.