מנהיג נוער הגבעות ירצה עבודות שירות

בית המשפט העליון דחה (ב', 4.9.06) את בקשת רשות הערעור של מנהיג נוער הגבעות, אברי רן, על חומרת עונשו בפרשה שבה הורשע בתקיפת פלשתיני. דינו של רן, שייסד לפני כ- 12 שנה את החווה הראשונה בשטחים, נגזר לארבעה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות ושנה מאסר על תנאי. כמו כן, ישלם רן לנמר אבו עמאר שהתלונן נגדו, פיצוי בסך 2,500 שקלים.

רן, 50, הואשם בבית משפט השלום בכפר סבא, בכך שביום 7.2.01, בעת שפלשתיני ששמו נמר אבו עמאר נכנס עם רכבו לשטחה של חווה חקלאית הסמוכה ליישוב איתמר, המצויה בבעלות רן, הוא תקף אותו פיזית וזאת תוך קללות ואיומים.

רן טען להגנתו כי אבו עמאר סירב לדרישתו לצאת מהרכב שבו נהג, ולכן היה עליו לטפל בעייניו במרחק מה מן החווה, מחשש שהוא מהוה סכנה לציבור. עוד טען רן כי אומנם טיפל במתלונן בתקיפות ובגסות רבה, אך לא היכהו.

בית המשפט השלום בכפר סבא דחה את גרסתו של רן והרשיע אותו בעבירות של תקיפה ואיומים. "אין ספק שלא היה חשד שמדובר באירוע 'פעילות חבלנית עוינת", קבע בית המשפט ושלח את רן לרצות שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 1000 שקלים. בנוסף, הוא חויב לפצות את המתלונן בסכום של 1,500 שקלים.

רן והמדינה ערערו על פסק הדין בפני בית המשפט המחוזי בת"א שקבע, כי נוכח המצב הביטחוני הרעוע ששרר באזור באותה עת, היה מקום להנחתו של רן לפיה מדובר באירוע הכולל פעילות חבלנית עוינת בשלב הראשון של האירוע, היינו, עד ליציאתו של המתלונן מרכבו.

עם זאת, נקבע כי לאחר מכן, לא היה עוד מקום להניח כך, ועל כן הרשעתו של רן בעבירת התקיפה תוותר על כנה. עם זאת, שופטי הרוב הגיעו לכלל דעה כי יש לזכות את מנהיג נוער הגבעות מעבירת האיומים שיוחסה לו, שכן דבריו שכוונו כלפי אבו עמאר היו בגדרה של אזהרה בלתי נאותה, ולא נאמרו מתוך כוונה לאיים עליו.

אשר על כן, דינו של רן נגזר לארבעה חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות ושנת מאסר על תנאי. כן חויב רן לשלם למתלונן פיצוי בסך 2,500 שקלים, הופעלה נגדו התחייבות עליה חתם במסגרתו של תיק אחר, והוטל עליו קנס בסך 1,000 שקלים.

רן ביקש לערער בשנית על חומרת עונשו בפני בית המשפט העליון, בטענה כי עניינו מעלה שאלות משפטיות באשר להגדרתה ולניתוחה של עבירת התקיפה בנסיבות של עימות מלחמתי מתמשך.

ואולם, השופט אדמונד לוי דחה את בקשת רשות הערעור של רן. "רשות ערעור אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית לה נודעת השלכה על ציבור רחב של מתדיינים", כתב לוי והוסיף, כי "עניינו של המבקש אינו נכלל בגדרם של אלה".