הממשלה החליטה לפני מספר ימים על הקמתן של שתי ועדות בדיקה לחקר אירועי מלחמת לבנון השנייה. בנוסף, בודק מבקר המדינה את סוגיות הקשורות למשרדי הממשלה השונים ולדרך התנהלותם במלחמה. אולם, בציבור, כמו גם בין חברי הכנסת, יש כאלה המשוכנעים כי חובה להקים ועדת חקירה ממלכתית על-מנת להכין את המדינה והצבא לאתגרים שעוד נכונו לנו.
חברי הכנסת שעוד לא נואשו מהקמתה של ועדת חקירה ממלכתית מבקשים לבחון שלוש הצעות להקמת הוועדה, בין אם באמצעות לחץ פוליטי ואזרחי על חברי הממשלה ובין אם באמצעות יכולות פרלמנטריות העומדות בפני חברי הכנסת כדי לעקוף למעשה את הממשלה.
אין זה עניינה להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית
צילום: ח"כ וילן. פופוליזם צר אופקיםמנגד, טוען ח"כ עתניאל שנלר (קדימה), חבר הוועדה לביקורת המדינה, כי אין זה עניינה של יו"ר הוועדה לביקורת המדינה להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. "היתה החלטה של ראש הממשלה שיציג אותה ביום רביעי לממשלה. הממשלה תקבל את החלטה ואני מניח שזה מה שיהיה. בצד המהותי, אני חושב שהוועדה לביקורת המדינה היא ועדת חשובה מאוד אבל כוחה, וטוב שכך, נובע מהעבודה החשובה שמבקר המדינה עושה כל הזמן. אין לי ספק שאנחנו כחברי הוועדה נידרש לדון על אותם ממצאים".
עוד אמר כי "אם מבקר המדינה היה טוען שאין הוא מסוגל לבקר את המדינה ואומר כי הוא חלש, ואין לו הידע, הכוחות והאמצעים ולכן היה רוצה ועדת חקירה ממלכתית שיפוטית, היא היתה יכולה, כיו"ר הוועדה להמליץ על דרך אחרת. אולם, אני משוכנע שמבקר המדינה יכול לחקור את הסוגיות גם בלי עזרתה של יו"ר הוועדה".
לעומתו, תומך ח"כ אבשלום וילן (מרצ-יחד) בוועדת חקירה ממלכתית אך טוען כי אין למהלך שמובילה ח"כ טרטמן שום סיכוי. ח"כ וילן, החבר גם הוא בוועדה, אמר כי "אני הראשון שדרשתי, יום אחרי המלחמה, להקים ועדת חקירה ממלכתית. אבל כל הניסיונות דרך הכנסת, מסתכמים ברוח של חברי כנסת שרוצים לעשות קצת תקשורת. הסיכוי שואף לאפס ופרט ללחץ הציבורי אין לזה שום משמעות".
ח"כ וילן מציע לרכז תביעה כלל ציבורית. "כל היוזמות הפרלמנטאריות, פרט לזו של ח"כ סילבן שלום, מריחות מפופוליזם צר אופקים ואין בזה צורך".
חבר נוסף בועדה, ח"כ אריה אלדד (איחוד לאומי-מפד"ל) תומך ברעיון אך מסופק אם יהיו מספיק עריקים ממפלגת העבודה ומקדימה כדי להעביר את המהלך. "הסיכוי לא גדול מאוד אבל קיים ודרושה הרבה עבודה פוליטית".
ח"כ אלדד מציע אפשרות נוספת. "הכנסת, ברוב רגיל, תתאחד סביב הצעת החוק שלי שתוגש עם תחילת המושב שאם הממשלה מסרבת להקים ועדת חקירה ממלכתית, תהיה לכנסת אפשרות להקים את הוועדה לפי הכללים הנהוגים בחוק.
יש רוב של 61 ח"כים בעד ועדת חקירה ממלכתית?
צילום: ח"כ שלום. יצליח לאסוף 61 חתימות?כאמור, ישנם עוד שתי הצעות המבקשות להקים ולזרז הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית. ח"כ יצחק לוי (איחוד לאומי - מפד"ל), הניח על שולחן הכנסת הצעת חוק הקובעת כי הכנסת תוכל להקים ועדת חקירה ממלכתית ברוב של 61 מחברי הכנסת. החוק קובע כי ועדת החוקה תכין את תחומי החקירה ואת כתבי המינוי, וכן ועדת החוץ והביטחון תלווה את עבודת הוועדה. החוק יובא להצבעה בפתיחת מושב החורף.
ח"כ לוי אמר כי הוא "מאמין שהחוק יזכה לתמיכת חברי הכנסת של העבודה והאופוזיציה בזכות השמירה על מבנה ועדת החקירה ממלכתית הקיים בחוק והענקת הסמכות לכנסת להורות על הקמתה".
בנוסף, נודע כי ח"כ סילבן שלום (ליכוד) החל במהלך ליצור קואליציה המורכבת משישים ואחד חברי כנסת הדורשים ועדת חקירה ממלכתית. ח"כ שלום מתכוון בימים הקרובים לנסות ולאסוף 61 חתימות מחברי הבית על-מנת להפעיל לחץ על הממשלה בתקווה שזו תבין כי אין ברירה אלא להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
מספיק רוב רגיל בועדה
צילום: ח"כ טרטמן. כל הנחלים מובילים לים.ח"כ אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו) מובילה מהלך להקים ועדת חקירה ממלכתית על-ידי ועדת ביקורת המדינה. ח"כ טרטמן, המשמשת בימים אלה כיו"ר ועדת ביקורת המדינה, אמרה ל- Nfc כי "לאור המצב במדינת ישראל ולאור הפרסום, התחושות והידע שהצטבר אצלי ואצל חברי ולאור ההתנהלות של ראש הממשלה ושר הביטחון, כל הנחלים מובילים לים", אמרה.
לדבריה, "ברור שיש צורך בוועדת חקירה ממלכתית. מה שעוד ברור זה שבמדינת ישראל יש בעיה התנהלותית בצבא ובדרג המדיני כמו גם במערך העורף. אלה סוגיות המצריכות בדיקה, לא על-מנת לערוף ראשים אלא כדי לתקן את הליקויים".
במדינת ישראל יש שני גופים שבאפשרותם לזמן ועדת חקירה ממלכתית: ממשלת ישראל והוועדה לביקורת המדינה. לטענתה, "כיוון שממשלת ישראל החטיאה את המטרה, לוועדת ביקורת המדינה הסמכות לכך, אך על סמך דוח של המבקר". לפיכך, עומדות בפני חברי הוועדה שתי אפשרויות. האחת, לגשת להצבעה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפי דוח קודם של המבקר שגם עסק בליקויים שנחשפו בזמן המלחמה. במצב זה, דרוש רוב של שני שליש מחברי הוועדה. לח"כ טרטמן יהיה קשה להשיג רוב שכזה ולכן פניה לאפשרות השנייה.
מדובר בדוח אד הוק, כלומר כזה הנכתב בימים אלה. לדוח כזה מספיק רוב רגיל בוועדה להחליט על ועדת חקירה ממלכתית. לכן פנתה היום ח"כ טרטמן למבקר המדינה כדי שיאיץ את בדיקתו. המבקר השיב לחברת הכנסת שהוא מכבד את בקשתה ויפעל בהקדם להגיש דוח זמני ראשוני מתומצת כדי שישפוך אור. ח"כ טרטמן טענה כי "מספיק לי דוח קצר ומתומצת. יהיה לי רוב".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה