הציבור הדתי: חינוך בראש; מעמד האישה בסוף

סקר דעת קהל בנושא אורח החיים של הציבור הדתי-לאומי מגלה, כי דווקא קידומה של מערכת החינוך נמצא בראש סדר העדיפויות של ציבור הכיפות הסרוגות, ואילו קידום מעמד האישה אינו חשוב עבור ציבור זה. ההתיישבות ברחבי הארץ, לעומת זאת, התברגה אי שם באמצע.

הסקר החדש, אשר נערך על-ידי "מאגר מוחות - מכון מחקר ויעוץ בינתחומי בע"מ", בניהולו של פרופ' יצחק כ"ץ. והקיף 540 נשאלים במדגם המייצג את האוכלוסיה היהודית הדתית לאומית הבוגרת בישראל, הוכן בעבור "אמונה - תנועת האישה הדתית לאומית", לקראת ועידת אמונה השמינית שתתקיים בעוד כשבועיים. ממצאי הסקר ישמשו בסיס לדיוני הוועידה, אשר יתקיימו ביום רביעי 13.9.06 באוניברסיטת בר-אילן.

בראש הנושאים המצריכים כיום את טיפולה של הנהגת המדינה, לדעת הציבור הדתי-לאומי, עומד קידום מערכת החינוך, שזכה ל- 23 אחוזי תמיכה, כרבע מן הנשאלים. גם הרב צבי יהודה הכהן קוק, ממורי דרכו של ציבור זה, שנפטר לפני 24 שנים, סבר כי ההקפדה על חינוך דתי במדינה צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות.

מיד אחר כך צמצום העוני והפערים בחברה (19%) ושמירת ערכי המשפחה (16%). טיפוח היחסים בין דתיים לשאינם דתיים והתיישבות ברחבי הארץ זוכים לדירוג בינוני של 15-14 אחוזים. לעומת זאת נושא קידום שירותי הדת (8%) וקידום מעמד האישה (5%) זוכה לדירוג נמוך. נושא קידום האישה זוכה לדירוג נמוך, הן בשל העובדה שרבים אינם רואים בו הנושא המרכזי והן בשל התחושה בקרב דתיות-לאומיות רבות, כי מעמדן אינו מקופח.

שיוויון נשים - לא בבית הכנסת

צילום: [צילום: מרק ניימן, לע"מ]

הסקר מצא, כי קיימת התנגדות גורפת מקיר לקיר, ביחס לרעיונות חדשים של שיוויון בין המינים באורח ההתנהגות בבתי-הכנסת בנושאים כמו: מתן אפשרות לנשים לקרוא בתורה או לקרוא את מגילת אסתר, מתן אפשרות לאישה לשמש כשליחת ציבור, וכדומה. רוב מוחלט מכלל המדגם (84%), מקרב הגברים (85%), מקרב הנשים (84%), מקרב הרווקים (89%) ומקרב הנשואים עם ילדים (85%) מתנגד בתוקף לשיוויון בבתי-הכנסת. משמעות ההתנגדות הוא, למעשה, שימור הסטטוס-קוו באשר לאופן עבודת האל המתקיים בבתי-הכנסת. גם שיעור הנשים, התומכות בשיוויון בין המינים בבתי-כנסת, נמוך (10%), אך כפול פי חמישה מזה של הגברים (2%).

בניגוד לציבור החרדי, בציבור הדתי-לאומי קיימת הסכמה, לגבי מתן הזדמנות לנשים דתיות להתמודד לתפקיד בכנסת וברשויות השלטון: 71% מן הנשאלים סבורים כי יש לאפשר ייצוג נשי בתפקידים ציבוריים. כחצי (48%) מן הנשאלים, סבורים כי מספר הנציגות נמוך מדי, ו- 29% מרוצים מהמצב הנוכחי. לכרבע מהנשאלים אין עמדה ברורה בנושא.

נישואים ברבנות - הדרך הנכונה

כצפוי, בקרב הנשאלים קיים קונצנזוס מקיר לקיר ביחס לנישואים דתיים באמצעות הרבנות כצורת הנישואים הנכונה: רוב מוחלט מכלל המדגם (98%), מקרב הגברים (98%), מקרב הנשים (98%), מקרב הרווקים (98%) ומקרב נשואים עם ילדים (99%) סבור כי צורת הנישואים הנכונה היא נישואים דתיים באמצעות הרבנות.

הציבור הדתי-לאומי בכללו (57%), ובתוכו גברים, נשים ונשואים עם ילדים, אינו מוכן לקבל החלטה של בני זוג יהודים להתחתן שלא באמצעות הרבנות, בעוד שרוב הנושאים עם ילדים הצהירו כי אינם מסוגלים לקבל מצב כזה (60%). רוב קטן (52%) מקרב הרווקים מסוגל לקבל בהבנה החלטה של בני זוג יהודים להתחתן שלא באמצעות הרבנות.

על-פי תפישת הנשאלים בציונות הדתית, הגורמים העיקריים המשפיעים כיום על בני זוג להינשא (בסדר יורד) הם: אהבה -לחיות עם מי שאוהבים (35%), רצון להתמסד (23%), רצון להביא ילדים (17%), לחץ מצד החברה והמשפחה (5%), פחד להישאר לבד (4%), ביטחון כלכלי (1%), כל התשובות (1%) ותשובות אחרות (14%).

עלייה במספר הגירושים

גם נושא הגירושים נבחן, ובסקר קיימת הסכמה גורפת לגבי ההערכה שכיום ישנה עלייה במספר הגירושים בציבור הדתי-לאומי: רוב גדול מכלל המדגם (71%), מקרב הגברים (63%), מקרב הנשים (80%), מקרב הרווקים (65%) ומקרב הנשואים עם ילדים (77%) סבור כי בקרב הציבור הדתי-לאומי יש כיום עלייה במספר הגירושין.

מתברר כי אי התאמה דתית בין בני הזוג, הופכת פחות ופחות לגורם מפלג. הגורמים העיקריים המשפיעים כיום על בני זוג להתגרש (בסדר יורד) הם: התנפצות החלום ואי מימוש ציפיות (26%), הבדלי תרבות ומנטליות (12%), בגידה/חוסר אמון (12%), בעיות כלכליות (9%) ואי התאמה דתית (4%).

עם זאת, רוב המשיבים (41%) סבורים כי בני זוג השוקלים להתגרש, צריכים להתייעץ קודם לכן עם יועץ נישואים או מומחה בתחום הזוגיות. כרבע מהמשיבים (28%) סבור כי בני הזוג צריכים להתייעץ עם רב או רבנית קודם לקבלת החלטה.

הבעיות הבוערות של הנוער

נושא נוסף שנבחן בסקר קשור דווקא לנוער הציוני-דתי. לדעת הנשאלים, הנושאים הדחופים ביותר הדורשים טיפול בקרב נוער זה מתמקדים יותר בקשר שבינו למדינה ופחות בבעיות אלימות ונטישת הדת. מנתוני הסקר עולה כי הנושאים הצריכים להיות מטופלים בראש סדר העדיפויות הינם (בסדר יורד): אי אמון במוסדות השלטון (30%), חוסר מוטיבציה להתגייס לצה"ל (13%), התפרקות התא המשפחתי (10%), איבוד הסמכות ההורית (9%), נטישת הדת/חוסר מוטיבציה להשקיע בלימודים (8%), בעיות אלימות ועבריינות נוער (6%).