מוקדם להעריך אם יהיה מחסור בארבעת המינים

כבכל שנה, גם השנה יהפוך אלול לחודש של ספינים מסחריים מבית היוצר של סוחרי המצוות. מעל דפי התקשורת, בעיקר הדתית, מופיעים בתקופה זו של השנה שורה של גימיקים צרכניים, שנועדו להעלות את מחירי הסחורה הקדושה הנמכרת לקראת חג הסוכות הממשמש ובא. סוחרים ממולחים מפריחים לאוויר שמועות, שנועדו לייקר את המחירים בשוק ארבעת המינים, על כך שבסוכות השנה צפוי כביכול מחסור באחד מארבעת המינים.

כלי התקשורת משמשים לא אחת, לרוב מתוך תום לב, כשופר בידיהם של אותם "ספינולוגים" העוטים על עצמם מסווה צדקות של מתריעים בשער שנועד לחפות על תאוות בצע. שוק ארבעת המינים נקרא בלשון המקצועית "שוק קשוח". כלומר, המוצר הוא מוצר חיוני, ומי שצריך אתרוג, לולב, הדס וערבה לקיום מצוות ארבעת המינים, יקנה את המינים הנ"ל, יהא מחירם אשר יהא, ובלי לחשוב פעמיים. בשוק זה אין רחמים. התחרות על כיסו של הצרכן גבוהה.

האמת באשר לכמות הסחורה ורודה יותר: למרות שעד סוכות נותר כחודש, אומרים גורמים במשרד החקלאות כי מוקדם עדיין להעריך אם צפוי השנה מחסור. אשתקד געשה הארץ ורעשה על המחסור הצפוי לכאורה בלולבים. בפועל לא היה חסר לולב אחד, ומי שגרף את הרווחים הנאים מבהלת הקניות המוגברת שהתחוללה בשוק ארבעת המינים, היו הסוחרים.

תיאמו את מחירי הלולבים

רק לאחרונה, רשות המיסים והממונה על ההגבלים העסקיים במשק חשפו בחקירה משותפת קרטל בו מעורבים יבואני לולבים ממצרים שבמסגרתו החליטו בחשאי היבואנים לתאם ביניהם את מחירי הלולבים. במקום שלולב יעלה חצי דולר, הודיעו היבואנים לרשות המיסים כי שוויו של כל לולב עולה שני דולרים. כך יכלו היבואנים להציג רווחים פחותים מהמציאות, להתחמק מתשלום מס אמת, ובמקביל - להעלות את המחיר לצרכן. חשיפת התרמית עשויה להוביל להוזלה משמעותית במחירי הלולבים.

הספקיות בחו"ל אינן חייבות לייצא סחורה לישראל, וישראל אינה יכולה להכריחן לעשות כן. גם אם מדינה כל שהיא מסרבת מנימוקים שונים של פגיעה בגידול העצים וכדומה, עדיין קיימת ברירה לייבא את ארבעת המינים ממדינה אחרת, וזאת לאחר שנציגים מטעם השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות וידאו שהייבוא לא יפגע בחקלאות המקומית. המשרד נוטה לאשר הכנסה לישראל של פירות וצמחים, שיש בהם נגיעות כמו זו שיש בגידולים הישראלים, אך אוסר הכנסת צמחים עם נגעים חדשים, מחשש להשפעה שעלולה להיות הרסנית לחקלאות הישראלית. מדובר בעיקר במחלת הביוד שגרמה בעבר לנזקים כבדים לענף התמר ולהשמדת מטעים שלמים בצפון אפריקה. פגיעת מחלה בגידולים עלולה להסתכם בנזק של עשרות מיליוני שקלים עם התפשטותה בשדות ובמטעים. לאחר שמזיק או מחלה מסוימת מגיעים לארץ לעיתים לא ניתן להדבירם אפילו בהשקעת משאבים אדירה, והמצב יכול להתדרדר עד כדי הרס מלא של הענף.

עם זאת, בשל כללי ההלכה, הקובעים כי לא כל לולב ואתרוג כשרים לקיום המצווה, וחייבים לחול בהם קריטריונים מסוימים, ממוינת התוצרת, וחלקה נפסל על-ידי הרבנות הראשית לישראל. כך למשל, אם החליטה הרבנות לפסול 50 אחוזים מן התוצרת, עשויה הפסילה להצריך את משרד החקלאות לתור אחרי מקורות ייבוא אחרים.

כל הגורמים במקצוע מודעים היטב לתפקידם, אך תמיד מגיעות למשרד החקלאות בקשות בנושא, המבקשות "להזכיר", והן למעשה פניות ריקות מתוכן. כך למשל פנייתו של דוידי מרום, יו"ר שולחן התמר במועצת הצמחים, שפנה למגדלי התמרים בישראל בבקשה לעשות כל מאמץ לספק את תצרוכת הלולבים לקראת חג הסוכות ממטעי תמרים בישראל.

ביקוש הלולבים מוערך ב-500 אלף

על-פי אחת ההערכות, צפוי הביקוש ללולבים במדינת ישראל לקראת חג הסוכות להגיע ל- 500 אלף. על-מנת לספק כמות זו יובאו כל שנה מאות אלפי לולבים מאזור אל-עריש. אולם בשנים האחרונות השלטונות המצריים מערימים קשיים על יבוא זה, עד כדי עצירתו, מאחר שלטענתם אספקת הלולבים פוגעת בענף התמר בצפון סיני.

מרום פנה להנהלת משרד החקלאות בבקשה שישראל תפעיל את השפעתה במצרים כדי שזו תאפשר הגדלת כמות הלולבים המסופקת לישראל מאל-עריש, אזור נקי יחסית ממחלות.

אם כן, כאמור, ההמלצה לצרכן הינה להימנע מללכת שולל ולהישמע להודעות משרד החקלאות והכפר, המופקד על הנושא, וקובע אם יש מחסור או לא.

צילום: דקלים. מוקדם לראות אם יהיה מחסור לולבים