טלוויזיה מתצוגה על אחריות הלקוח

איזי כהן מראשון-לציון קנה בחודש אוגוסט 2004 מחנות "החשמל של פיני", בבעלות פנחס צבי, מרחוב אלנבי 57 בתל אביב, טלוויזיה סוני מתצוגה ושילם 2,200 שקל. צבי הבטיח לו לדבריו, שיש אחריות על הטלוויזיה, "ואין מה לדאוג". כעבור 10 חודשים מסך הטלוויזיה, "הלך", והטלוויזיה נמסרה למעבדה.

כהן תבע בחודש ינואר השנה את פנחס צבי בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב בסכום של 3,200 שקל.

לטענתו, הטלוויזיה "בילתה" במעבדה חמישה חודשים ולא תוקנה. "כשצלצלתי לצבי והתלוננתי הוא השיב שהחלקים לא הגיעו". כהן הדגיש שלא רצה את הטלוויזיה "הסוררת" וביקש את כספו בחזרה, אולם צבי סירב.

לדבריו, צבי שכנע אותו שיקנה טלוויזיה חדשה עד שהישנה תחזור מתיקון. "הוא אמר שלא כדאי שאשאר בלי טלוויזיה, אז קניתי עוד טלוויזיה, אבל חדשה". כהן הוסיף שהמקרה הסב לו עוגמת נפש ובזבוז זמן וכסף. לטענתו, היו לו הוצאות טלפון והוא בזבז ימי עבודה.

בכתב ההגנה התעקש פנחס צבי שכהן ידע שהוא רוכש טלוויזיה משומשת. "אי אפשר היה לטעות. הטלוויזיה היתה שחור לבן וכולה שרוטה. כבר 6 שנים שלא מוכרים טלוויזיות שחור לבן". לדבריו, הטלוויזיה המשומשת שקנה כהן עלתה בזמנו 7,000 שקל.

צבי הדגיש שכהן הגיע לחנות כעבור שנה והתלונן שהטלוויזיה התקלקלה. "בהסכמה עם אחיינו מכרתי לו טלוויזיה גרונדי 34 אינץ' חדשה בסך של 1,900 שקל כשמחירה מסתכם ב- 3,500 שקל". לטענתו, הבטיח לכהן שינסה לתקן את הטלוויזיה הישנה.

צבי התרעם שכעבור חודש כהן הגיע שוב לחנות וביקש פיצוי. לדבריו, כהן ביקש שימכור לו מכונת כביסה בהנחה ובמחיר 600 שקל במקום 1,300 שקל. "סירבתי היות והתובע כבר קיבל פיצוי שלא מגיע לו וכתוצאה מזה הגיש תביעה".

בדיון בפני השופטת יעל אילני אמר איזי כהן: "הטלוויזיה החדשה לא נמכרה לי בהנחה משמעותית כפיצוי, ושילמתי מחיר מלא. תיארתי לעצמי שהטלוויזיה מהתצוגה לא תתוקן משום שאין חלפים. דיברתי עשרות פעמים עם הטכנאי והוא משך אותי במשך חודשים בטענה שהזמין חלפים". פנחס צבי גילה לבית המשפט שעל מכשירים מתצוגה, אין אחריות.

בסופו של דבר הצדדים התפשרו מבלי להודות באחריות ולפנים משורת הדין. נקבע שלסילוק מלא וסופי של התביעה הנתבע ינסה לתקן את הטלוויזיה ואם לא יצליח יעניק לתובע שואב אבק בשווי 400 שקל במתנה. השופטת העניקה להסכם הפשרה תוקף של פסק דין.