לאחר תקופה ממושכת של ירידה משמעותית, ישנם סימנים להתגברות הפעילות התעשייתית במשק. כל עולה מסקירתו רון אייכל, כלכלן מאגף הכלכלה בבנק לאומי. על-פי אייכל, האינדיקטורים החודשיים להתפתחות המשק, מצביעים באחרונה על מגמות מעורבות. להערכתו, מול מגמת השיפור הביקושים המקומיים והעולמיים, עדיין מצביעים על חולשה ומקשים על התאוששות משמעותית של הכלכלה הישראלית בשלב זה.
אייכל מעריך, כי עקרונות התקציב אשר אושרו על-ידי הממשלה בסוף חודש יולי אינם מהווים בשורה למצפים לחידוש מהיר של תהליך הצמיחה במשק. לדבריו: "בתקציב המוצע, גם אם יאושר על פי ההצעה הנוכחית - ובזה תדון הכנסת במהלך החודשים הבאים -- אין בשורה אשר תזרז באופן יזום את תחילתו של תהליך צמיחה במשק. עם זאת, תהיה לאישור התקציב במתכונתו הנוכחית תרומה חשובה ליציבות במשק לשווקים בישראל."
בנק לאומי מפרסם היום סדרת הערכות של כלכלניו הבכירים, לגבי פעילות חלקיו השונים של שוק ההון והמשק הישראלי.
אייכל, מסקר את התפתחות המחירים בסל הצריכה, באמצעות סיווג הפריטים המרכיבים אותו - זאת לפי היכולת לסחור בהם בשוק המקומי ובשווקים הבינלאומיים. שתי שאלות עולות מניתוחו הן: השאלה מהי הסיבה להתייקרות המתונה יחסית של המוצרים הסחירים בששת החודשים הראשונים של השנה. והשאלה: מדוע עלו מחירי המוצרים הלא-סחירים בשיעור גבוה מזה של הסחירים?
ההערכה העולה מן המאמר היא, שהמיתון בפעילות הכלכלית מנע לכמה חודשים את התייקרויותיהם של מוצרים סחירים שונים. עם זאת עולה מדבריו, כי חידוש היחלשות השקל, יגרום התאמות מחירים בקצב מהיר יותר בעתיד, עקב שחיקת מתח הרווחים. הממשלה צמצמה עליות מחירים של שירותים ומוצרים שונים הנמצאים תחת פיקוחה בראשית השנה ובכך מעריך אייכל, מיתנה את עליות המחירים במשק לפרק זמן.
לדעתו של אייכל, נראה שהלקח שנלמד במהלך השנה האחרונה באשר לנזקים של אובדן היציבות הנומינלית, והמחיר שנדרש על מנת להחזיר את המשק למסלול של יציבות פיננסית, יתמכו בעתיד הנראה לעין בגישה זהירה. זאת בעיקר בנושע לשימוש בכלים המוניטריים כחלק מעסקות חבילה ומהלכי מדיניות משולבים. כך, הוא מסכם, רמת הריבית המשמשת כיעד התפעולי הבלעדי בניהול המדיניות, צפויה להישאר ברמה גבוהה יחסית במונחים ריאליים, חרף ההאטה במשק. זאת עד אשר יאושר באופן סופי תקציב 2003, שיבטיח באופן משכנע ואמין עמידה ביעד הגירעון לשנת 2003 ועד שיהיה שיפור בתנאי הרקע האחרים כמו המצב בשווקים הפיננסיים העולמיים והמצב הביטחוני.
במבט קדימה אייכל צופה, כי על מנת למנוע חוסר יציבות בשווקים ובכדי להגדיל את הסיכויים לכך ששנת 2003 תחזור להיות שנה של יציבות מחירים, נדרש שילוב של מדיניות מוניטרית זהירה ומאמץ מיוחד מצד הממשלה להביא לאישורו של תקציב אמין ויעיל לשנת 2003.
במאמרו על ריבית בנק ישראל בתקופות פיחות, סוקר ד"ר גיל בפמן, ראש אגף הכלכלה בלאומי, מספר אירועים של פיחות חריג, מאז סוף שנות השמונים. אירועים שלדעתו איימו על סביבת האינפלציה. על אף ההבדלים בתנאי הרקע ששררו בכל אחד מהאירועים, תגובת המדיניות המוניטרית הייתה אחידה למדי, והתבססה על העלאה ניכרת של שיעור הריבית, הן במונחים נומינליים והן במונחים ריאליים. כותב בפמן.
לדבריו, על רקע ניסיון העבר, נראה כי המהלך של העלאת הריבית שהתרחש לאחרונה תואם את הניסיון שנצבר בתחום זה בעבר. ד"ר בפמן מסכם באומרו: "יתכן שהתועלת שצמחה מאירוע הפיחות של המחצית הראשונה של 2002 וההאצה הניכרת בקצב האינפלציה היא ההכרה בנזקים שעלולים להיגרם מנטילת סיכונים מוגזמת על-ידי המדיניות הכלכלית וכן בהערכה רבה יותר לחשיבותה של יציבות במשק".
במאמרו "האם צפוי משבר פיננסי בישראל?", מציג ד"ר יובל רבינוביץ, ראש ענף כלכלה, רשימה של שמונה מדדים מקדימים - לפרוץ משברים פיננסיים. הוא מבסס את הסקירה על מחקר של חברת הייעוץ האסטרטגי "מקנזי". סקירת חברת "מקנזי" אפיינה כ-100 משברים פיננסיים אשר התרחשו בעולם בשני העשורים האחרונים. חברת המחקר מצאה שמונה מדדי מפתח, שיש לעקוב אחרי הכוון והרמה שלהם בכל משק.
לדעת החוקרים במקנזי, אם כמה מסימני אזהרה אלה מצביעים על כוון שלילי או שהגיעו לרמה הקריטית, קיימת אפשרות שמתפתח משבר פיננסי. עם זאת, החוקרים לא קבעו את החשיבות היחסית של המדדים, ולכן יש להיזהר מהסקת מסקנות, כאשר שניים או שלושה מדדים מצביעים על משבר. חשוב להדגיש שהעבר אינו חייב להעיד על העתיד, אך מתוך סקרנות אקדמית, ניסה ד"ר רבינוביץ לבחון את האינדיקטורים שתוארו במחקר הנ"ל במקרה של המשק הישראלי.
רבינוביץ' כותב, כי בחינה מדוקדקת של סימני האזהרה אלו, אף שהוגדרו על סמך הניסיון במדינות אחרות ולא על סמך הניסיון הישראלי, מראה שבודדים בהם כבר "מנצנצים" ועוד כמה נמצאים בקרבת הרמה המסוכנת. עם זאת, החלק הארי של המדדים מצביע לדעתו, על חוסנו של המשק הישראלי, ואינו מעיד על משבר פיננסי מתפתח.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה