חברי ארגון הפשיעה ישארו במעצר

בית המשפט העליון דחה את בקשתם של ראשי ארגון הפשיעה "מוסלי" להשתחרר ממעצר "עד תום ההליכים". ראשי הארגון טענו כי חלפה כמעט שנה מאז מעצרם ומשפטם טרם הסתיים. העליון קבע כי כל המעורבים המרכזיים בפרשה ישארו במעצר תשעים ימים נוספים.

בין העותרים נמצאים יוסי מוסלי וחני ג'רבי, שהוגדרו כיעדים מודיעינים מרכזיים בתל אביב ובאזור חדרה. שלושת העצורים הנוספים הם עמי בוסי, גדי חזן וויסאם אגבריה-חרירי, שגם להם מייחסת המשטרה השתייכות לארגוני פשיעה גדולים.

כפי שדיווחנו כאן, בסוף חודש ספטמבר 2005 נעצרו חמשת הנאשמים ביחד עם 15 בני אדם נוספים בתום חקירה סמויה שהתנהלה נגדם על-ידי היחידות המרכזיות של מחוז תל אביב, מרכז וצפון.

יוסי מוסלי, טענו במשטרה, נחשב לאחד ה"יעדים המודיעינים המרכזיים" של משטרת ישראל וקשור בקשרים "עסקיים" עם בכירים נוספים בעולם התחתון בארץ, דוגמת חני ג'רבי שנעצר אף הוא.

מחומר החקירה עלה, כי הארגון עסק בגלגול כספים בשוק האפור בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח, בהלבנת הון, בגביית דמי חסות, בהפעלת בתי הימורים ובסחיטת אישי ציבור ושחקני כדורגל. כמו כן חשוד הארגון במעורבות ברצח ובניסיונות רצח.

בפרשה מעורב עורך דין בכיר, ששמו אסור לפרסום, ואשר עומד לשמש עד מדינה. נגד העורך דין נטען כי ניסה להבריח לכלא סכין ללקוחו כדי שזה ירצח את אלירן לוי, יריבו של חני ג'רבי.

לחברי הארגון מיוחסים בין היתר ניסיון לרצח שרון קהין מתאריך 8.4.05, אשר בסמוך לכניסה לביתו ברחוב עמישב בגבעתיים הוטמן מטען שהכיל לבנות חבלה עם הפעלה מרחוק. רצח כפיר דפנה, תושב יבנה, מתאריך 11.6.05 שנורה לפנות בוקר בשדרות רוקח בת"א על-ידי אלמונים בזמן שנסע יחד עם אשתו ואחיו במכוניתו. הרקע לניסיון רצח שרון קהין ורצח כפיר דפנה הינו סכסוך ישן של השניים עם ראש הארגון יוסי מוסלי.

במהלך החקירה בוצעו מעצרים וחיפושים ונמצאו כמויות גדולות של אמצעי לחימה אותם החזיק הארגון במספר מקומות מסתור. נתפסו 13 לבנות חבלה במשקלים שונים, אמצעי הפעלה למרחוק, רובה סער 16M, רובה סער גלילון, 7 אקדחים, 26 אקדחי עט, רימון רסס, רימון הלם, כדורי רסס, נפץ חשמלי, חומר נפץ מסוג RDX בתפזורת. האמל"ח נועד ושימש את המטרות הפליליות של הארגון.

הפרקליטות הגישה בשני באוקטובר אשתקד כתבי אישום בפרשה על עבירות הכוללות עבירות רצח, ניסיון לרצח, שידול לרצח, חבלה חמורה, נשיאה והחזקת נשק, סחר באמצעי לחימה, הלבנת הון, ועוד. מאז התנהלו מספר דיונים.

כעת, לאחר שחלפו תשעת החודשים הקבועים בחוק בנוגע להארכת מעצר עד תום ההליכים ומשפטם לא הסתיים, ביקשו חברי הארגון לשחררם. מנגד הגישה הפרקליטות בקשה להאריך את מעצרם לצורך המשך ניהול המשפט שמאור להתחדש בסוף השנה.

לטענת הפרקליטות שחרורם של הנאשמים אינו אפשרי בשל "מסוכנותם המופלגת; האישומים כנגדם חושפים התארגנות פשיעה, השולחת ידה בחמורות שבעבירות, ובכללן במעשי רצח ואלימות קשים ביותר. המסוכנות העולה מהמשיבים על-רקע אופי האישומים נגדם אינה ניתנת להפגה בחלופות מעצר, מה גם שלמשיבים עבר פלילי כבד ביותר, והם נטועים עמוק בתוך עולם הפשע מזה שנים. למסוכנותם הטבועה של המשיבים נלווה גם חשש ממשי להימלטותם, בשים לב לעונש החמור הצפוי להם באם יורשעו. המדינה ערה לקושי שבהתנהלות המשפט ולהתמשכות הזמן, עם זאת, לעמדתה, באיזון הנדרש לעת זו, יש לתת בכורה להגנה על האינטרס הציבורי ולמנוע חשש לשלומו ולבטחונו של הציבור".

חברי הארגון טענו מנגד, כי ישנו "קושי בהתנהלות המשפט, על-רקע ההיקף האדיר של חומר הראיות, מספרם הרב של הנאשמים, ומורכבותו הרבה של ההליך". לטענתם, זהו הליך שמעצם טיבו יארך זמן רב, ולכן בנסיבות אלה יש מקום לשחרר את המשיבים בחלופת מעצר. בלא שחרור כאמור, עלול מעצרם של הנאשמים להתארך למשך שנים, ואפשרות זו אינה מתיישבת עם התפיסה החוקתית הבסיסית של חירויות יסוד של הנאשם.

הנאשמים הוסיפו וטענו בפני בימ"ש העליון, כי מדובר ב- 8 נאשמים, 9 פרשות שונות, ו- 320 עדי תביעה, כאשר לכל נאשם קו הגנה שונה. אחד הסניגורים העריך את היקף חומר הראיות בלמעלה מ- 100,000 עמודי מסמכים ו- 400 קלטות. בנסיבות אלה, על-פי הטענה, מתעצם הצורך במציאת חלופה.

לאחר שבחן את החומר שהוגש לו על-ידי שני הצדדים קבע בימ"ש, בראשות השופטת איילה פרוקצ'יה, כי הנאשמים לא ישוחררו. "הפרשה הנדונה בהליך זה הינה ייחודית בחומרתה, וכורכת נאשמים שמסוכנותם חריגה הן על-רקע האישומים נגדם והן לאור עברם הפלילי הכבד. מלחמת גורמי אכיפת החוק עם ארגון פשע המבקש לחיות חיים משלו בתוך המדינה, על-פי חוקים, כללים, ושיטות משלו, והמבקש לחלוש, באמצעות מערכות כוח, שליטה ומימון עניפות, על התנהלותם של מוסדות, ועל חיי פרטים, היא מלחמה קשה ועיקשת, המחייבת השקעת משאבים רבים, ובהם משאבי זמן, הן בפן החקירתי, והן בפן השיפוטי. התמודדות זו מחייבת היערכות מתאימה של הרשות הציבורית והתאמת האמצעים הקיימים לטיפול בתופעת הפשיעה המאורגנת שהיא חדשה יחסית במקומנו. חלק מההתמודדות היעילה במלחמה זו כנגד ארגוני פשע הוא בהרחקתם של מנהיגי הארגון מזירת הפעולה, ובבידודם ממגע עם הציבור שעשויים להימנות עליו קרבנות פוטנציאליים שסומנו בידי הארגון כמטרות לפגיעה".