חמש השכנות החביבות מקהילת הפנסיונרים שבמרכז מיזורי שכולן בנות מאה שנה ויותר, נאלצות לענות לעיתים קרובות על השאלה: "איך הגעתן לגיל 100?"
אז אם אתם רוצים לחיות עד גיל מאה ויותר, קבוצה נדירה זו של 'נערות הזהב' אומרת, כי המפתח לאריכות חיים היא עבודה קשה במקום שאוהבים ושמירה על הגוף.
למרות שכ- 70,000 בני אדם בארצות הברית חוגגים כרגע גיל מאה ויותר, הרי שיוצא דופן עד מאוד למצוא חמש נשים בנות מאה ויותר המתגוררות באותו מקום, כך מדווחים היום ב- MSN.
תוחלת החיים הממוצעת של האמריקנים היא כשנתיים עד שלוש מתחת לגיל 80, ורוב האנשים לא ממש מעוניינים להוריד את צריכת הקפה, המשקאות המוגזים, האלכוהול, הסיגריות ולבחור באוכל בריא.
בית אבות - "אנשים חיים פה"

האריס מספרת כי עבודה חקלאית קשה ושפע של פירות וירקות בחצר הבית הם ששמרו עליה כל השנים. היא גם חסידה נלהבת של הימנעות מעישון. "אני נגד עישון", היא אומרת, "ראיתי את בעלי משתעל ומשתעל עד שהרג את עצמו".
קריירה ארוכה של הנהלת חשבונות היא ששמרה על איזון בחייה של סמאס, בדיוק כמו האיזון בחשבונות אותם ניהלה. לדברי סמאס, היא עדיין אוהבת מספרים, במיוחד אלו איתם היא זוכה בבינגו.
כל הנשים מדגישות כי חיים בקהילה של קשישים הם לגמרי לא מה שדמיינו. "הם משתדלים לשמור עלינו פעילים ולדאוג שנהנה מהחיים", מספרת סטיוארט, מזכירה לשעבר והמבוגרת מבין החמש.
אניטה קרול, בת 50, מנהלת המקום, סיפרה כי הסטיגמה על בתי אבות משתנה. "אנשים לא באים הנה למות. הם באים הנה לחיות".
כשליבר, מורה ומנהלת בית-ספר עברה להתגורר במקום לפני מספר שנים, קרול זיהתה אותה מיד: ליבר היתה מנהלת בית הספר היסודי שבו למדה. "את שמרת עלי במשך כל השנים הללו", אמרה קרול לליבר כשהגיעה למקום. "כעת אני אטפל בך".
לא רוצים לחיות עד גיל 100
"אנשים אומרים לי כל הזמן 'אני לא רוצה לחיות עד גיל 100'", מספרת מילדרד ליבר, שחגגה יום הולדת 100 בחודש יוני. ארבע חברותיה בנות ה- 100 ויותר מנענעות את ראשיהן המטופחים והאפורים בהסכמה. גם הן שומעות זאת "מי רוצה לחיות עד גיל 100?"
"אני חושבת שזה עצוב. הזדקנות היא גישה ואני לא מרגישה זקנה", מדגישה ליבר, מחנכת לשעבר שעדיין נוהגת בביואיק שלה בחוצות העיר.
כדי להבין עד כמה חמישיית בנות המאה הזו מיוחדת, מתוך 16 קהילות אחרות לאורך ארצות הברית, רק 4 תושבים אחרים מיותר מ-2,000 חיו מאה שנה ויותר - וכל אחד מהם התגורר בקהילה נפרדת.
לא צריך להתאמץ כדי לראות שלליבר ושכנותיה מילדרד האריס, גרייס וולפסון, גלדיס סטיוארט וויולה סמאס, יש הרבה יותר במשותף מאשר אריכות חייהן והרגלי הבריאות עליהם הקפידו. כולן בנות 100, מלבד סטיוארט שהיא בת 101.
למרות שראייתן ושמיעתן לא מה שהיו, אף אחת מהן לא סובלת ממחלות המאפיינות את אוכלוסיית הקשישים. עברו 50 שנה מאז ניצחה ליבר את הסרטן בפעם הראשונה והאחרונה.
קריירות ארוכות שנים
החוט המקשר בין נשים אלו הן עשרות השנים שבהן עבדו במקצועות שכל אחת מהן אהבה - חקלאית, מעצבת, מנהלת בית-ספר, מנהלת חשבונות ומזכירה. בשנים המוקדמות של חייהן, נשים שעסקו במקצועות מכניסים כמוהן היו נדירות בדיוק כמו נשים בנות 100 כיום.
לדברי וופסון, האמנות והקריירה בת 25 השנה כמאיירת סייעו לה להגיע לגיל 100 דרך התקופות הנפלאות ביותר של חייה.
המהגרת מבודפשט שבהונגריה, שחגגה יום הולדת 100 הקיץ, אמרה כי היא עדיין מקבלת השראה אמנותית גם היום. עבודות האמנות שלה תלויות בחדרה בקהילה, היכן שהתקיימה החודש מסיבה לכבוד חמש הנשים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה