העתירה בעניין הכלא הפרטי מתקרבת להכרעה

העתירה נגד הקמת כלא פרטי בישראל, שהוגשה בידי החטיבה לזכויות האדם במכללת ר"ג ובידי בכיר בשב"ס לשעבר, גונדר (בדימ.) שלמה טויזר מתקרבת לשלב ההכרעה. בדיון שיערך בשבוע הבא יוצג בפני שופטי ההרכב מודל של הכלא כפי שתוכנן בידי המשרד לביטחון פנים, שב"ס והחברות הפרטיות שעתידות להפעילו.

כזכור, לפני כשנה, פרסמה המדינה מכרז להקמתו ולניהולו של בית הסוהר בניהול פרטי, מכרז שבו זכתה קבוצת א.ל.א. ניהול והפעלה, המורכבת מחברת אפריקה ישראל וחברת מנרב. לקבוצה מייעצת חברת אמרלד האמריקנית, המנהלת חמישה בתי סוהר בטקסס, שבכל אחד מהם למעלה מ- 500 אסירים. בנוסף, מעסיקה הקבוצה כיועצת מקצועית בכירה את מי שכיהנה כנציבת בתי הסוהר, רב גונדר (בדימ.) אורית אדאטו.

בינואר 2006 נחתם ההסכם עם הקבוצה הזוכה, לתקופת זיכיון של כ- 25 שנה, בעלות כוללת המוערכת בכ- 1.5 מיליארד שקלים. ונקבע כי תנאי לכניסת ההסכם לתוקף הוא שיינתן לחברה היתר להקמה, לניהול ולהפעלה של בית הסוהר, מאת נציב בתי הסוהר והחשב הכללי.

חטיבת זכויות האדם במכללת רמת גן, ובכיר בשירות בתי הסוהר לשעבר, גונדר (בדימ.) שלמה טויזר, עתרו לבג"צ, באמצעות עו"ד אביב וסרמן, נגד כוונת ההפרטה. לדעתם, הפרטת "סמכויות שלטוניות גרעיניות" כמו ניהול בתי הסוהר וענישת אסירים מנוגדת לחוק יסוד הממשלה. בהוצאת סמכויות הענישה לגורמים חיצוניים חוטאת הממשלה ומוותרת על תפקידה כ"רשות המבצעת", טענו העותרים.

מנוגד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

עוד טענו העותרים, כי כבודם של האסירים ייפגע כאשר האנשים שיפעילו כלפיהם סמכויות שלטוניות הכרוכות בניהול בית הסוהר יהיה גורמים פרטיים ולא עובדי מדינה. דבר זה, לטענתם, יוביל לפגיעה בזכותם הבסיסית לכבוד, ומנוגד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

כעת בישורת האחרונה של העתירה, יוצג בשבוע הבא המודל הישראלי של הכלא הפרטי לבית המשפט העליון. המודל הישראלי נבנה על-ידי המשרד לביטחון פנים ושירות בתי הסוהר וגובש על-ידי צוות של מומחים מתחומים שונים מישראל ומחו"ל, תוך לימוד תובנות ואימוץ רכיבים ממודלים אפקטיביים בעולם בהתאמה למצב הייחודי בישראל, כאשר ניתן דגש לניתוח של ערכי החברה הישראלית.

במודל של הכלא הפרטי, שמרה מדינת ישראל בידיה את הסמכויות המהותיות ביותר, לרבות אלה הנוגעות לעצם המאסר, תקופתו, סיווג האסיר, והסמכויות לענישה משמעתית. הסמכות המוגבלת לשימוש בכוח אינה עולה על זו הנמצאת בידי מאבטחים, מאבטחי אישים, קבלני הוצאה לפועל ובעלי מקצועות דומים.

עוד מוצע לפי המודל שיוצג בפני בית המשפט העליון, כי בכל רגע נתון יהיו בבית הסוהר יותר מעשרה אנשי שירות בתי הסוהר, אשר ידאגו להפעלה תקינה ולעמידה קפדנית בתנאי המכרז, תוך שמירה מלאה על חיי האסיר. לבית הסוהר שיוקם יהיה קוד אתי מחייב, שתוכנו כפוף לאישור המדינה. חריגה של צוות העובדים מקוד זה תהווה עבירה משמעותית.

לפני כחודש (12.7.06) אפשר בג"צ את תחילת העבודות לצורך הקמת בית הכלא הפרטי, כאשר דחה את בקשת מכללת רמת גן למתן צו ביניים, נגד המשך קידומו של פרויקט בית הסוהר המופרט הראשון במדינת ישראל.

בהחלטתו קבע בית המשפט, כי לא ייגרם כל נזק לעותרים המצדיק מתן צו ביניים. עם זאת, רמז בית המשפט כי מתן ההיתר להמשיך בבנייה אינו אומר דבר באשר להחלטתו הסופית של בג"צ בפרשה וכי החברות המעורבות בפרויקט צריכות להיות מודעות "לקיומה של העתירה ולהשלכותיה האפשריות", כלשון ההחלטה.