העד המרכזי נגד ניצב מזרחי - בטורונטו; המשטרה צותתה גם בפרשת עמותות ברק

המקום: טורנטו, קנדה

המשטרה והפרקליטות יודעות היטב היכן מתגורר והיכן עובד סטניסלב יאז'מסקי - העד המרכזי נגד ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי. למרות זאת, איש לא פונה אליו כדי שיבוא לישראל להעיד נגד מזרחי - בעניינו הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, על חקירה פלילית, בחשד שמזרחי אחראי, בעת שכיהן בראש יאחב"ל, לביצוע האזנות סתר באופן בלתי חוקי, תוך שיבוש מהלכי חקירה ומשפט.

כפי שכבר חשפנו כאן, בפרשת מזרחי נמצא, כי נעשו האזנות סתר בלתי חוקיות לשורה של אישים, בהם אפילו לשיחות טלפון בין ח"כ אביגדור ליברמן לראש הממשלה אריאל שרון (בתקופת מערכת הבחירות של 1999), לשיחות של בנימין פוטין, נתן שרנסקי ורבים אחרים. מבקר המדינה הודיע לממשלה על הסכמתו לבדוק פרשה זו. מי שהגן וממשיך גם עתה לתת גיבוי משפטי וציבורי למזרחי, היא בעיקר פרקליטת המדינה, עדנה ארבל.

יאז'מסקי מתגורר ועובד בימים אלה בטורנטו, קנדה. עד עתה הוא הוצג פומבית כמי שנמלט ומסתתר בחו"ל. ואולם, לדבריו, המשטרה יודעת היטב היכן הוא מתגורר. הוא לא מסתתר, למרות שההתנכלויות והאיומים נמשכים, הן כלפי משפחתו בישראל, הן כלפיו בקנדה, והן אפילו כלפי אחותו המתגוררת ברוסיה (אחותו, קצינת משטרה ברוסיה, פוטרה בעקבות מעורבות משטרת ישראל). משטרת ישראל הוציאה צו למעצרו, בחשד שהוציא מידע מהמשטרה בפרשה זו.

בראיון מטעמו שנערך והוקלט - הראיון מחזיק יותר משעה, לפי בקשתו (על-ידי יריב בן-יהודה), חושף יאז'מסקי גילויים חדשים. הראיון נערך בבית מלון בטורנטו. יודגש כאן: הראיון נערך ביוזמתו ומטעמו של יאז'מסקי, בעזרת בא-כוחו, עו"ד חנן גולד. יאז'מסקי וגולד בחרו בטקטיקה זו כדי להתריע, לאחר שפניות קודמות שלהם אל היועץ המשפטי לממשלה ואל מבקר המדינה, לעשות את הסידורים הדרושים לקבלת עדותו, לא נענו בחיוב. אפילו לא קיבלנו תשובה, אומר יאז'מסקי: "... נפתחה חקירה נגד מזרחי. האיש שפתח את הפרשה בעקיפין זה אני. אף אחד לא פנה אלי, או לעו"ד שלי לקבל את העדות שלי".

כך נהגו בו גם כשהיה בארץ, מיד לאחר החשיפה הראשונה (נובמבר 2000, י.י.). "אני אמרתי - חבר'ה, אני אתן לכם ראיות, ראיות חותכות, והם ידועים שיש לי ראיות. אף אחד לא פנה, זאת אומרת: הם לא רוצים. לי נראה שאף אחד לא רוצה להגיע לחקר האמת".

הגיוס למשטרה

יאז'מסקי מספר, כי זמן קצר לאחר החשיפה הראשונה של הפרשה, הוא קיבל איומים על חייו, ולכן נאלץ לצאת לחו"ל. "אני חייב לדאוג לשלום משפחתי, לחיי. קיבלתי איומים על חיי. לכן נאלצתי לעזוב את הארץ ולקחת את משפחתי איתי". לדבריו, הוא עלה לישראל (מרוסיה), לאחר שאישתו נורתה. "אישתי עברה סידרת ניתוחים מאוד קשים והוחלט לקטוע לה את הרגל", וכאן בארץ ישראל הצליחו להציל את רגלה: הרגשנו חובה מוסרית לעשות משהו למען המדינה, לכן עלינו לישראל והתגייסתי למשטרה". הוא שירת כחוקר, ועסק בעיקר בחקירת תיקים בהם מעורבים רוסים.

מזרחי מטהר

יאז'מסקי מספר, כי זמן קצר לאחר מכן, כשנכנס משה מזרחי לתפקיד ראש יאחב"ל, הוא פתח במסע טיהורים, וגם הוא הוזז מתפקידו - לעמדה שהיתה אז טכנית. נוכח השכלתו כמהנדס מחשבים, הוא מונה לטפל במערכת הציתותים, ותוך זמן קצר היה למעשה האיש המרכזי בה. "אני הייתי זה שמזין את הצווים אל תוך המערכת. אני הייתי אחראי על-כך על העברת תוכן הצווים, למשקלטים".

תוך זמן קצר, אמר, הוא הבין, לדבריו, שמבצעים עבירות על החוק, כדבר שיגרתי. "בהתחלה אנחנו לא הרגשנו את זה. בהתחלה הרגשנו שאנחנו עושים עבודת קודש ואנחנו מחסלים את העבירות, ואנחנו מחפשים את העבריינים. עם הזמן ראינו שפשוט כל דרך היא דרך להשגת מטרה זו... המטרה היתה... איסוף חומר מפליל נגד חלק מהפוליטיקאים בישראל. זאת היתה המטרה, ולפי רשימת עמדות שהוקמו לפני הבחירות, אנחנו יכולים להפנות את תשומת לב של כולם שפשוט כיסינו כמחלקה של האזנת סתר של יאחב"ל, כיסינו את רוב הכנסת לבחירות 1999...".

האזנות גם בפרשת עמותות ברק

יאז'מסקי מגלה, כי גם במהלך חקירת פרשת עמותות ברק ועוד קודם לכן, בוצעו לכאורה האזנות סתר בלתי חוקיות. רישומים בעניין זה הועברו מיאחב"ל אל היחידה לחקירות הונאה במשטרה, שמונתה לחקור פרשת זו.

יתירה מכך, הוא מגלה, נערכו רישומים כפולים, שנועדו להסוות את העובדה שנעשו האזנות סתר בלתי חוקיות: מצד אחד, בוצע כפי שצריך תיעוד אלקטרוני ובו נרשם לגבי שיחות מסוימות כי הן אינן רלוונטיות לצו בית המשפט (ועל כן הן אינן מתומללות ולא מבוצע לגביהן רישום במחשב); ומצד שני - נערכו רישומים על-נייר, שלא כדין, ואלה הועברו אל מזרחי ואת גורמים נוספים שהיו שותפי סוד.

לטענת יאז'מסקי, בפגישה שהתקיימה עימו ביחאב"ל, בתוקף עבודתו, הוא התבקש להעביר לידי החוקרים את התיעוד האלקטרוני המלא של שיחות מסוימות. בפניו הוצגה רשימה של אישים בכירים במערכת הפוליטית, ובצמוד לה מספרי טלפון וזמני שיחות - ומדובר, כאמור, בפרשת עמותות ברק, רשימה שעצם קיומה מהווה עבירה על החוק (בית המשפט לא התבקש ולא התיר לעשות זאת), שכן היא מעידה כי מי שהעביר רשימה זו (ומי שקיבלה), הינו שותף לכאורה בהאזנת סתר בלתי חוקית.

"במערכת ממוחשבת, בשביל לקבל את החומר מוקלד, אתה חייב להגיש בקשה, ואז צריכים להקליט את אותן שיחות לקלטות, ורק אז אתה יכול לשמוע את זה. פרשת העמותות נחקרה ביחא"ה. היחיד שיכל להעביר מהמערכת אל תוך הקלטות הייתי אני דאז. אחר-כך לימדתי עוד כמה אנשים לעשות את זה. לימדתי עוד כמה אנשים לעשות את זה, אבל באותה תקופה, חוץ ממני אף אחד ביחידה לא יכל לעשות. ואז קיבלתי רשימת שיחות מיחא"ה... עשיתי חיפוש במערכת, ראיתי שליד 90% מאותן שיחות שביקשו להקליט, כתוב או לא רלוונטי או אין מה לדווח. זאת-אומרת, שהשיחות לא היו צריכות בכלל להיות על הנייר, [אך, י.י.] לא רק שהן היו על הנייר, הן גם היו ליחידה אחרת, כל השיחות האלה היו ... בניגוד לחוק".

ובהמשך:

"אני מתייחס לעצם העובדה שאני קיבלתי רשימה, וברשימה הזאת זה לא כותבים שמות, תאריך... ;

ועוד: "... אני רואה פתאום שלא רלוונטי לצו, זאת-אומרת השיחה לא תומללה, לא תוקצרה, בכלל לא התייחסו לשיחה הזאת, ואני מקבל את זה על יחידה אחרת שיש להם תקצירים או תמלולים של אותן שיחות, שיחות שהושגו בניגוד לחוק...". לדבריו, בו במקום הוא אמר זאת לחוקר יאח"ה, וחוקר זה, שהבין כי מדובר בציתות בלתי חוקי לכאורה, "אפילו לא רצה להאזין להן (לקלטות). הוא פשוט מחק אותן מתיק החקירה...".

כיצד מרמים שופטים

יאז'מסקי מספר, כיצד נהגו חוקרים ביחאב"ל להונות שופטים, בבקשות שהגישו לקבלת צו להאזנת סתר. צו האזנת סתר יכול להינתן, רק כשעולה חשד לעבירת פשע. ומה עשו החוקרים כדי לקבל בכל זאת צו, גם במקרים שלא עלה חשד חמור כזה? "... בנימוקים צריכים, חייבים לרשום, למה בעצם חייבים בצו, למה דרושה האזנת סתר... ניתן לבקש האזנת סתר ... זה [כאשר עולה חשד לעבירת, י.י.] פשע ולא פחות. אבל ביאחב"ל מצאו שיטה מאוד מקורית: גם אם לא היו נימוקים ולא היו הוכחות מספיקות, היו כותבים שזה קשור לפשיעה רוסית, הפשיעה מאורגנת... או לנמרודי". וככה היו מקבלים צו מיד.

המשטרה ידעה על עסקת בזק

יאז'מסקי מגלה, כי על עסקת רכישת מניות בזק בידי מיכאל צ'רנוי וגד זאבי (בגינה הוגש כתב אישום נגד השניים, בין היתר בטענה שהם הסתירו את מעורבותו של צ'רנוי בעסקה), ידעה המשטרה הרבה לפני, וגם תוך כדי ביצועה.

וכיצד? מהאזנות סתר לצ'רנוי. "כן ידענו, הרבה לפני שזה בכלל יצא לפועל", אמר. למרות זאת, המשטרה לא טירפדה את השלמת העסקה. "הרבה לפני", הוא מציין, "אף אחד גם לא אמר שצריך ל... להפסיק את זה. פשוט הוא... תראה... פה קצת עניין אחר, מה שכבר אמרתי היו, שכל אחד שהוא ממוצא רוסי, הוא אוטומטית עבריין, ואתם כעיתונאים גם יודעים את זה".

מחיקות בפרשת נמרודי

יאז'מסקי מגלה, כי במהלך חקירת פרשת נמרודי הוא התבקש למחוק מך ההקלטה דברים שאמרו עדי המדינה, דברים שהיה בהם כדי לסייע לנמרודי בהוכחת חפותו. "התבקשתי למחוק מתוך ההקלטה, מתוך - לא מתוך התקציר שנכתב, אלא מתוך הקלטת-ההקלטה בפועל, למחוק קטעים שיכולים להחליש את מעמדם של עדי מדינה. בשבילי זה פשוט שיבוש האמת. אני כך תופס את זה, אני לא, אני לא יכול להבין את זה בצורה אחרת.

לשאלה כיצד הוא מסביר את הודעות המשטרה והפרקליטות בנוגע לפרשה זו, מיד לאחר הפרסום הראשון (בגלובס וב-Nfc, נובמבר 2000), ולאחר מכן עם פרוץ הפרשה מחדש וגילוי המסמכים (ינואר 2002), הוא משיב:

"קודם כל, רוב ההודעות כבר הוכחו שהן שיקריות... זאת אומרת שזה לא טענה שלי כבר, כבר היום הוכחו והעובדה שנפתחה חקירה פלילית נגד מזרחי". למרות זאת, הוא מציין, כי הוא עדיין לא איבד את אמונו במערכת: " תקוותי היחידה כיום זה קודם כל מבקר המדינה, שעדיין לא אמר את המילה שלו בפרשה הזאת; בשר לביטחון פנים, עוזי לנדאו וסגנו. אני מאמין בכל כוחי זה שמדינת ישראל זה גוף בריא בסופו של דבר, ואם יש כמה מחלות בפנים, הציבור בארץ ידע לרפא אותן...".