ייאסר סחר בבני אדם

ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, אישרה היום (ד', 23.8.06) לקראת קריאה שנייה ושלישית במליאה את הצעת חוק איסור סחר בבני אדם המשותפת לח"כ זהבה גלאון (מר"צ), יוזמת החוק, ולממשלה.

הצעת החוק שאושרה באה לתת מענה כולל ומקיף למאבק בתופעת הסחר בבני אדם ונותנת מענה במספר נושאים עיקריים, ביניהם, מאבק בסוחרים, סדרי דין, סיוע לקרבנות הסחר בבני אדם.

לראשונה הוגדר המושג עבדות בחוק הישראלי

הצעת החוק קובעת כי הענישה בגין עבירת החזקה בתנאי עבדות לצרכי עבודה או שירותים תהיה עד 16 שנות מאסר. כשהקורבן הוא קטין, עונשה עד 20 שנות מאסר.

החידוש העיקרי בהצעת החוק הוא בהרחבת תכולת העבירה של סחר בבני אדם כך שהחוק יחול על איסור סחר בבני אדם למטרות עבודה בכפייה שכן עד כה התייחס ספר החוקים לאיסור סחר בבני אדם למטרות עיסוק בזנות בלבד.

לבקשת יו"ר הוועדה, ח"כ מנחם בן-ששון (קדימה), הגדירה הוועדה לראשונה בחוק הישראלי את המושג 'עבדות' כמצב שבו מופעלות כלפי אדם סמכויות המופעלות ככלל כלפי קניינו של אדם. יצוין כי הגדרה זו משלבת את ההגדרה באמנות הבינלאומיות לאיסור עבדות, יחד עם אמירה שגם תופעת ה"עבדות המודרנית", בה אלמנט השליטה בעבד הוא המרכזי, היא אסורה.

קנסות פליליים יוטלו על עבריינים

על-פי הצעת החוק, עבירת סחר בבני אדם למטרת אחד מהבאים: נטילת איבר, הולדת ילד ונטילתו, עבדות, עבודות כפייה, זנות, פורנוגרפיה, או ביצוע עבירות מין באדם, עונשה הוא עד 16 שנות מאסר. כשהקורבן הוא קטין, עונשה עד 20 שנות מאסר.

כמו כן, עבירת חטיפה לשם מטרה ממטרות הסחר בבני אדם, עונשה הוא עד 20 שנות מאסר. עבירת הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה בה אדם שוהה, עונשה עד 10 שנות מאסר. החמרת הענישה בעבירת עיכוב דרכון ל-3 שנות מאסר וכן הוספת נסיבה מחמירה לעבירה לפיה מי שמעכב דרכון של אדם ובכך מעמידו באחת הסכנות והמטרות המנויות בעבירת סחר בבני אדם - עונשו הוא עד 5 שנות מאסר.

באשר להסדרי חילוט של רכוש הקשור לעבירת סחר בבני אדם או עבירת החזקה בתנאי עבדות, קובע החוק שאושר כי הגנה על נפגעי סחר בבני אדם ועבדות ועזרה בשיקומם תינתן באמצעות העברת כספי החילוט האמור, וכן קנסות פליליים שיוטלו על עבריינים בעבירות סחר בבני אדם ועבדות, לקרן ייעודית שהוקמה בחוק, ותפקידיה, בין השאר, לעזור בשיקום הקורבנות.

בנוסף, הנחתה הצעת החוק את בית המשפט ליתן פיצויים לניזוק בעבירת סחר בבני אדם ועבדות. הפיצויים ינתנו במסגרת ההליך הפלילי, כאשר אם העבריין המורשע לא משלם אותם, יוכל הניזוק לקבל את הכסף מקרן החילוט הייעודית. כמו כן, בית המשפט הוסמך לקיים משפטים הנוגעים לעבירת סחר בבני אדם בדלתיים סגורות ולמנוע פרסום פרטים מזהים של קורבנות.

צעד וחשוב ומשמעותי

יו"ר הוועדה, ח"כ בן-ששון הביע סיפוק על השלמת המהלך הארוך של חקיקת החוק האוסר על סחר בבני אדם. "זהו חוק שמעמיד את מדינת ישראל בשורה אחת עם הנאורות שבמדינות העולם בהתמודדות עם בעיה שהיא מבעיות הפשע והשחיתות הגדולים בעולם. בחוק זה יש מספר ניסוחים ראשוניים המאפיינים את העולם המודרני, ובהן סחר בעבדים, עבודת כפייה ואחריות החברה של 'הכפר הגלובלי' למדוכאים ולחלשים בה".

לדברי ח"כ גלאון, יוזמת החוק, "מדובר בחוק חסר תקדים שנועד להסדיר את המאבק בסחר בבני-אדם בישראל באופן מקיף וכולל. החוק מבטא את מחויבותה הנחרצת של המדינה להילחם בסוחרים ובמסרסרים בגופם של נשים שנסחרות לצורך עיסוק בזנות, במהגרי עבודה הנמצאים במצב של עבדות ובסוחרי איברים".

"החוק קובע עונשים מינימליים לסוחרים ולצד זאת מנחה החוק לראשונה, את בתי-המשפט לפצות את הקורבנות במסגרת ההליך הפלילי שמתנהל כנגד הסוחרים. בחקיקת החוק", אומרת ח"כ גלאון, "משדרת המדינה מסר ברור שהיא רואה את המאבק בסחר בבני-אדם בחומרה רבה וקובעת שאי אפשר לסחור בבני-אדם ולצאת מזה בזול".

ח"כ גלאון הדגישה, כי הכללת החוק בספר החוקים של מדינת ישראל הינה צעד וחשוב ומשמעותי בדרך להוצאת ישראל מהרשימה "השחורה" של משרד החוץ האמריקני, של מדינות אשר בתחומן מתקיים סחר עבדים בבני-אדם.

לדבריה, "החוק החדש מעמיד את ישראל בשורה אחת עם המדינות המתוקנות הנאבקות בתופעת הסחר בבני-אדם מזה יותר מעשור ויאפשר לה לאשרר אמנות בינלאומיות עליהן חתמה".