סגנונו של ראש לשכת עוה"ד, ד"ר שלמה כהן, לא נחשב מעולם מהעדינים והמנומסים שבין עורכי הדין וזאת בלשון המעטה. את ה"מחמאות" התורניות על סגנונו קטף הפעם כהן לא מקרב חברי האופוזיציה הקולנית שבלשכת עורכי הדין, כי אם משופטת בית המשפט העליון דבורה ברלינר.
כהן, העוסק בעיקר בתחום הקניין הרוחני, ייצג בדיון בבית המשפט העליון את חברת Unilever Plc - יצרנית מוצרי הטיפוח "דאב". החברה ביקשה לערער על החלטת רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר לאשר רישום סימן מסחרי, אשר לטענתה הינו דומה לסמל היונה המפורסם המעטר את מוצריה.
החברה טענה כי בסימן המבוקש - יונה האחוזה בכפות ידיים - יש העתקה של הרעיון המרכזי של סימנה המסחרי וכי רישום ושימוש בסימן המבוקש ידלל ויפגע במוניטין הייחודי שלה.
עוד טענה החברה, כי "ברישום ושימוש בסימן המבוקש יעשה המשיב עושר רב ולא במשפט על חשבונה של המערערת" וכי "רישום ושימוש בסימן המבוקש יגרום לתחרות בלתי הוגנת".
השופטת ברלינר קיבלה את טענות החברה וקבעה כי יש לבטל את החלטת רשם הפטנטים. "נראה לי, כי מכלול הנסיבות בתיק זה, מצביעות על כך כי המשיב אכן ביקש להיבנות על גבה של המערערת וליהנות מן הקישור שנוצר במוחו של הצרכן הסביר, בין מוצרי טיפוח ליונה", כתבה השופטת.
בסיומו של פסק הדין לא נמנעה השופטת מלבקר בחריפות את סגנונם של שני הצדדים. "שני הצדדים השתמשו בביטויים שלשיטתי מקומם לא יכירם בכתבי טענות המוגשים לבית משפט או לרשם. כך למשל, המשיב כינה את המערערת כ"בריון שכונתי" ואילו המערערת הכתירה את המשיב בתואר "פיראט". מדובר במונחי רחוב, ושם יש להשאירם", כתבה ברלינר.
עו"ד שלמה כהן מסר בתגובה (ציטוט):
בדיני הקניין הרוחני, המונח "פיראטיות" (באנגלית Piracy) הוא מונח מקצועי טכני המשמש לתיאור הפרת זכויות יוצרים ומפרי זכויות יוצרים. בכל ספר העוסק בזכויות יוצרים (ראה למשל: קופינג'ר, פוקס וגם בעברית ספרה של ד"ר פרזנטי) גם בפסקי דין רבים נזכר המונח הזה. כנראה שעובדה זו נעלמה מעיניה של השופטת ברלינר ולכן התייחסה גם למונח זה כאילו הוא "מונח רחוב"; זו טעות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה