שוטרת לשעבר: ראש צוות החקירה בפרשת הנשיא תקף אותי

נגה ויזל, שוטרת לשעבר, עתרה לבג"צ בדרישה לחייב את המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים לפתוח בחקירה נגד תת ניצב יואב סגלוביץ, מפקד היחידה הארצית לחקירת פשיעה כלכלית ומי שעומד היום בראש צוות החקירה בפרשת נשיא המדינה.

ויזל טוענת כי תת ניצב סיגלוביץ תקף אותה פיזית ומילולית ובתגובה לטענותיה נגדו בעבר קיבלה הודעה על פיטוריה מהמשטרה בתואנה לאי התאמה מקצועית.

ויזל דרשה בנוסף לפתיחת החקירה גם לחייב את המפכ"ל להחזירה לשירות במשטרה. העתירה נדחתה היום (יום רביעי, 23.8.06) על-ידי הרכב של בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ.

ויזל, עו"ד וצוערת במשטרה, ששירתה במשטרה כשש שנים, בין היתר כחוקרת ביחידת ההונאה במחוז ירושלים, ביחידת אתג"ר למאבק בפשיעה וגניבות הרכב וביחידה הכלכלית, עתרה בבקשה למתן צו על תנאי וצו ביניים נגד המפכ"ל רב-ניצב משה קראדי ונגד ראש אגף משאבי אנוש, באמצעות עו"ד דוד אופק.

היא טענה בעתירה, שהוגשה באמצע החודש שעבר, כי פיטוריה מהשירות בחודש מאי 2005 נעשו שלא כצדק. לדבריה הקביעה כי נמצאה לא מתאימה לשירות היא "כיסוי" לתלונה שהגישה בעבר נגד מפקד היאל"כ, תת ניצב יואב סגלוביץ שהיה מפקדה במשטרה, תלונה בה טענה כי זה הפעיל כלפיה אלימות פיזית ומילולית. לדבריה, לפני כשנתיים, במהלך פגישה עם מפקדה, הוא הטיח בה, לטענתה, מסמכים רפואיים אשר הגישה לעיונו, קילל אותה ואיחל למותה. התיק נסגר על-ידי מח"ש מחוסר עניין לציבור, והעותרת הגישה ערר ליועץ המשפטי לממשלה על ההחלטה לסגרו. היועץ המשפטי דחה את הערר והותיר את החלטת הסגירה על כנה.

כאן המקום לציין, כי הצוערת לשעבר הגישה בשנים האחרונות גם שלוש תלונות נוספות למח"ש: האחת נגד קצין במפלג התשאול בגין הטרדה מינית; השנייה נגד קצינת כוח אדם ביחידה הכלכלית בגין תקיפה חבלנית; והשלישית כנגד רופאה משטרתית, בגין זיוף מסמכים בתיקה הרפואי של העותרת, שימוש לרעה בסמכותה המשטרתית ואיומים.

התיק שנפתח בגין התלונה על הטרדה מינית נסגר על-ידי מח"ש מחוסר ראיות; שני התיקים הנוספים נסגרו מחוסר עניין לציבור, ועל החלטת סגירתם הגישה העותרת ערר ליועץ המשפטי לממשלה.

ויזל טוענת כי ביום 9.6.04 הורה מפקד היחידה הכלכלית על הוצאתה לחופשה בגין התנהגות שאינה הולמת, לאחר שלדבריו השתכנע, מעדויות השוטרים ביחידה, כי העותרת השתמשה ברשמקול על-מנת לבדות ראיות כאילו תקפה אותה קצינת כוח האדם של היחידה.

ביום 3.5.05 החליט המפכ"ל רב-ניצב משה קראדי על פיטוריה בטענה, כי "דפוסי התנהגותה, כפי שהובאו לידיעת המפכ"ל על-ידי מפקדיה, לא שופרו כמו גם ההזדמנות שניתנה לה להשתפר אשר לא נוצלה על ידה".

בעתירתה ציינה ויזל, כי "הטעמים לפיטוריה אינם ענייניים וההחלטה התקבלה תוך הפרתם של כללי צדק טבעי ומנהל תקין. לפיכך, מבקשת העותרת כי בית משפט זה יצהיר כי הפיטורין מבוטלים, וכי יורה על החזרתה לשירות לפחות עד שתתקבל החלטה בעררים שהגישה על החלטת מח"ש שלא לחקור תלונותיה".

היא טוענת, כי ההחלטה מקורה ברצון להגן על הקצינים הבכירים נגדם התלוננה במח"ש, ומתוך התנכלות אליה מאז הגישה תלונה בגין הטרדה מינית נגד קצין בכיר במפלג התשאול. "המשטרה החליטה לרקום מזימה להכריז עליי כחולת נפש. במזימה זו השתתפו קצינים בכירים וכן רופאים במשטרה, אשר עשוי יד אחת על-מנת להביא לקביעה כי אינני כשירה לשרת במשטרה. כחלק מן המזימה זויפו מסמכים בתיק הרפואי האישי", סיפרה ויזל.

ויזל אף הגישה מטעמה חוות דעת של פסיכיאטר בכיר, אשר קבע כי היא בריאה בנפשה, למרות זאת לא הוחזרה לשורות המשטרה.

לסיום הוסיפה בעתירתה, כי תנ"צ עוזי גורן, שבפניו נערך השימוע, הוא סגנו של ראש אגף משאבי אנוש שהחליט כבר על פיטוריה. לפיכך, הוא לא יכול לשנות את החלטת מפקדו. גורן הוא גם מפקדם של אותם קצינים שעשו יד אחת נגדה, ועל כן הדעת נותנת כי יגן על אנשיו.

היא סיימה את עתירתה בטענה, כי "החלטת מנהל מח"ש שלא לקיים חקירה בתלונה שהגישה כנגד מפקד היחידה הכלכלית (אשר היה מפקדה) על אלימות פיזית ומילולית, בשל העדר עניין לציבור, גובלת באי סבירות קיצונית. כמו כן נגועה החלטה זו בשיקולים זרים, בשל משקעים שקיימים במח"ש כנגדה על-רקע התלונה הקודמת שהגישה בגין הטרדה מינית".

בתשובה לעתירה טוענת המשטרה, כי "לא נפל כל פגם בהחלטת המפכ"ל להורות על פיטוריה של העותרת. החלטה זו התגבשה על-רקע תפקוד לקוי ושירות בעייתי של העותרת בכל שנותיה במשטרה - בתקופת שירותה לא הצליחה העותרת להשתלב באף אחת מן היחידות השונות בהן הוצבה. חוות הדעת השליליות הנוגעות להתנהגותה הובעו על-ידי שוטרים ומפקדים רבים, ביחידות שונות. כולם היו תמימי דעים בעניין התנהגותה התוקפנית, ונטייתה המוגברת להתקפי זעם, צעקות ואיומים, אשר אינם מאפשרים את שילובה בשירות המדינה. תיקה האישי עמוס מזכרים, סיכומי דברים, מסמכים וכיו"ב, כולם שליליים. ציוני ההערכה הסוציומטרית שלה הם נמוכים במיוחד בכל המדדים שנבדקו. חרף ההערכות הנ"ל ניסו הגורמים השונים במטה הארצי של המשטרה להימנע מלפטר את העותרת, והמשיכו להעבירה מיחידה ליחידה, בתקווה כי תמצא מקום בו תוכל להשתלב. לרוע המזל התנהגותה הלכה והחמירה, יחסיה עם הסובבים הלכו ונעשו עכורים, עד שלא התאפשרה יותר הישארותה במערכת".

לעניין התלונות במח"ש נגד תת ניצב סגלוביץ השיבה המדינה, כי "ההחלטה שלא לקיים חקירה בעקבות תלונתה של העותרת התקבלה לאחר שנמצא כי התלונה לכשעצמה, גם אם לא היה כל ספק באשר למהימנותה, מתארת התנהגות שספק אם היא עולה כדי עבירה פלילית, ואשר ניתן להתייחס אליה בהבנה מסוימת לנוכח מכלול נסיבות העניין. בניגוד לטענת העותרת, הטיפול בתלונות הרבות שהגישה במהלך השנים כנגד עמיתיה ומפקדיה ביחידות השונות, לא יצרו "משקעים" כנגדה בקרב אנשי מח"ש, ולכל היותר הועלה חשש כי העותרת נוטה להגיש תלונות ללא הצדקה".

בתום שמיעת הצדדים הודיע היום הרכב בג"צ בראשות השופטת איילה פרוקצ'יה, כי "אין מקום להתערבות בהחלטת הרשות המוסמכת לפטרה. כך באשר לטענה בדבר פגם שנפל בהליך השימוע בעניין הפיטורין, וכך לעניין השגות העותרת באשר לאופן הפעלת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת, בהחליטה על סיום שירותה. ההחלטה לסיים את שירותה של העותרת במשטרה התקבלה משיקולים ענייניים, ותוך שמירה על אמות המידה של תקינות מנהלית. כמו כן, לא מצאנו כי נפל כל דופי בשיקול דעתו של מנהל המחלקת לחקירות שוטרים שלא לפתוח בחקירה בעניין מפקדה (תת ניצב סגלוביץ .ש.ד), לאחר שסבר כי אין בקיום החקירה עניין לציבור".