יתרת החוב הממשלתי הכולל לחודש יוני 2006 הסתכמה ב- 540 מיליארד ש"ח, ירידה של 2.3% לעומת יתרת החוב בסוף שנת 2005. כך עולה מנתוני המחלקה המוניטרית בבנק ישראל, שפורסמו היום (יום ג', 22.8.06).
הירידה ביתרת החוב התרחשה לראשונה מאז שנת 2000, על-רקע הירידה בצורכי הגיוס של הממשלה, ולצד המשך תקבולי ההפרטה. מבנק ישראל נמסר, כי הירידה החדה בגירעון הממשלתי היא תוצאה של המשך עלייה בהכנסות ממיסים הודות לצמיחה המואצת ושל הירידה בהוצאות הממשלה.
הירידה ביתרת החוב הממשלתי, לצד שיעור הצמיחה המהיר של התוצר, הובילו לירידה גדולה ביחס החוב (ברוטו) לתוצר, בהמשך לירידתו גם ב-2005. שיעורו הגיע ביוני 2006 ל- 89% לעומת 95% בסוף 2005, ול- 99% בסוף 2004.
אולם, מבהירים בבנק ישראל, המלחמה בצפון וההוצאות הגדולות למימונה צפויות להגדיל את צורכי הגיוס של הממשלה במחצית השנייה של השנה, כך שהמגמה של המשך ירידת יחס החוב לתוצר צפויה, כפי הנראה, להיבלם במחצית השנייה של השנה.
יחס החוב הממשלתי בתוצר הוא אחד המדדים החשובים לבחינת יציבותו של משק בעיני משקיעים חיצוניים, ויש לו השפעה מכרעת על דירוג סיכון האשראי של המדינה על-ידי חברות דירוג בינלאומיות. יחס זה משפיע על נגישות המדינה לשוקי ההון בחו"ל, על עלות הגיוס בשווקים אלה ועל נטל תשלומי הריבית על החוב. מכאן החשיבות, מדגישים בבנק ישראל, כי גם עכשיו, על-רקע עלות המלחמה בצפון, תפעל הממשלה במסגרת התקציב שאושר לשנת2006, וכי בתקציב 2007 לא תהיה חריגה מהאסטרטגיה ארוכת הטווח עליה החליטה הממשלה של תוואי יורד של גירעון.
בבנק ישראל מציינים, כי בגלל שיעורו הגבוה של החוב בישראל יחסית לתוצר, נטל תשלומי הריבית על החוב גבוה במידה ניכרת מזה השורר בארצות ה- OECD. נטל חוב גבוה מרתק חלק גדול מהמקורות התקציביים של הממשלה להחזרי ריבית על החוב, ומקטין את גמישות הממשלה לקבוע את היקף הוצאותיה ואת הרכבן. בנוסף, כאשר נטל החוב בתוצר הוא גבוה, הממשלה לא יכולה להגדיל את הגירעון בתקופות של משבר או בתקופות של האטה כלכלית (מדיניות אנטי מחזורית), שכן כאשר יחס החוב לתוצר גדול מדי - מדיניות כזו מסוכנת ועלולה לפגוע ביציבות הכלכלית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה