מערכת מים קדומה ומתוחכמת נחשפה ברמת רחל

מערכת מים קדומה ומתוחכמת שאין לה מקבילות ידועות בארץ, משלהי ימי ממלכת יהודה (המאה ה- 7 לפנה"ס) ומבנה מוסלמי מהמאות ה- 8-9 לספירה נחשפו לראשונה ברמת רחל במסגרת החפירות הארכיאולוגיות המחודשות במקום - פרויקט משותף לאוניברסיטת תל אביב ולאוניברסיטת היידלברג מגרמניה, ולאוניברסיטאות ומוסדות שונים באירופה ובארה"ב.

שר התיירות, יצחק הרצוג, שביקר הבוקר באתר שיבח את הארכיאולוגיה הארץ ישראלית והדגיש כי: "גילויה של מערכת המים הקדומה משלהי ימי ממלכת יהודה, הוא אחד מהגילויים הנדירים והחשובים שמציעה הארכיאולוגיה הארץ ישראלית. הפן הארכיאולוגי-היסטורי של התיירות במדינת ישראל, כבר הוכיח עצמו כמשאב טבעי מבורך, שניצולו הנכון עשוי להופכו לאבן שואבת, הן עבור תיירות הפנים והן עבור תיירות החוץ".

בהמשך ציין שר התיירות, כי "אני מאמין כי שיתוף פעולה בין אוניברסיטאות, רשות העתיקות ומרכזי ידע אחרים בישראל הינו הליך חיוני להקמת תשתית פיזית הנשענת על התיירות ההיסטורית והפיכתה לתיירות אטרקטיבית לתיירים והמבקרים. משרד התיירות מכיר בחשיבות התיירות הארכיאולוגית וישמח לכלול את אתר רמת רחל בקו ההסברתי הרלוונטי להדגשת האטרקציות ההיסטוריות העומדות לרשות התייר המבקר בישראל בכלל ובירושלים בפרט".

מערכת מים שנחצבה עמוק לתוך סלע האם כוללת מאגרי מים גדולים תת-קרקעיים, חמש בריכות פתוחות, תעלות קטנות שהזרימו מים בין הבריכות ושלוש תעלות תת-קרקעיות, מקורות בלוחות אבן גדולים, בגובה של כ- 1.6 מ'. המערכת המשיכה להתקיים תוך התאמות ושינויים בתקופה הפרסית, ימי שיבת ציון, המאות החמישית והרביעית לפנה"ס ועד לראשית התקופה ההלניסטית המאה השלישית לפנה"ס.

ד"ר עודד ליפשיץ, העומד בראש החפירות מטעם אוניברסיטת תל אביב, מציין כי "מדובר במערכת מים מסועפת, שאין לה אח ורע בארכיאולוגיה של ארץ ישראל, ולפי שעה מטרותיה ותולדותיה טרם הובררו. לאור העובדה שברמת רחל נמצאו מתקני מים מתקופות שונות (בית מרחץ רומי, מקוואות הלניסטיות) נראה שלעניין המים מקום מרכזי בתולדות האתר ואפשר שמערכת המים הנפלאה הזו עדיין טומנת בחובה את סודותיו".

במבנה המוסלמי מהתקופה העבאסית, 750-1000 לספירה בקירוב שהמשיך להתקיים בחלקו מהתקופה הביזנטית, תוך תוספות ושינויים, התגלו ממצאים קראמיים עשירים (בעיקר כלים מחופים ונרות אופייניים), מטבעות ומתקנים, כולל תעלה ובור מים מקורים בקשת בנויה.

פרויקט החפירות הארכיאולוגיות המחודשות ברמת רחל יצא לדרך בקיץ 2005 במטרה לברר כמה מהסוגיות העיקריות הנוגעות למסתרי האתר של רמת רחל, כמו טיבה של המצודה המקראית והארמון שבה, בניסיון לתארך אותם ולהבין למי היו שייכים ומה היה שימושם; להבין את השכבות השונות באתר החל מהתקופה המקראית וכלה בתקופה המוסלמית הקדומה,ולתארכן; לעמוד על מהותו של האתר כמרכז אדמיניסטרטיבי חשוב בתקופות השונות; וכן לחקור ולתעד את תולדות האתר בתקופות המוסלמיות הקדומות ובתקופה הביזנטית.

עונת החפירות 2006 ברמת רחל היא עונת חפירות שנייה מתוך חמש שמתוכננות, והיא תימשך עד 25 באוגוסט. המבנים המרשימים והתגליות הנוכחיות במהלך עונת החפירות 2005-2006 משנות את התמונה ההיסטורית המוכרת אודות רמת רחל, ומאירות את מהותו של האתר באור חדש. מרבית הממצאים הנחשפים מעידים, כי מדובר באתר ממלכתי חשוב שכרגע לא ניתן לקבוע את זהותו ואולי המשך חקירת המצודה ומערכת המים יספקו תשובות אודות תולדותיו בתקופת המקרא.

בעונת החפירה הנוכחית נוטלים חלק כ- 120 אנשי צוות, סטודנטים ומתנדבים מכל העולם - מארגנטינה ועד אוסטרליה, מסין ועד מערב אירופה, מארה"ב ומקנדה ועד תוניס ואינדונזיה, שהגיעו בסוף חודש יולי, למרות המצב הביטחוני. מרבית המתנדבים הינם סטודנטים לארכיאולוגיה, היסטוריה, תיאולוגיה או מקרא מאוניברסיטאות שונות בעולם, אך משתתפים גם אנשים רבים מגיל 13 ועד גיל 70 המגיעים מתחומי מקצוע וידע שונים (ממנהלי חברות מחשבים ועד לכמרים בכפרים אירופיים), שהחליטו להקדיש את חופשתם השנתית לארכיאולוגיה בארץ ישראל.

רמת רחל נמצאת על פסגה הררית במרחק של 4 ק"מ מדרום לירושלים העתיקה וכ- 4 ק"מ מצפון לבית לחם. האתר חולש על הדרכים הראשיות המובילות אל ירושלים וממנה בכיוון דרום ומערב, והוא נחפר לראשונה על-ידי פרופ' י. אהרוני בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת.

המים ברמת רחל הם מוטיב מוביל מימי קדם ועד לימינו. בזמן בניית בריכת המים של הקיבוץ בראשית שנות החמישים נחשפו השרידים הקדומים ברמת רחל, ומאז - המים הם המוטיב המוביל באתר: ממערכות המים מתקופת המקרא ומימי שיבת ציון, המקוואות מימי הבית השני, בית המרחץ הרומי, והבורות מהתקופות הביזנטית והמוסלמית, ועד לאירוע הירי על משתתפי כנס החברה לחקירת א"י ועתיקותיה, שניצבו על בריכת המים ושמעו הסברים על הגילויים הארכיאולוגיים באתר (1956).

במהלך עונות החפירה 2005-2006 נחשפו קטעים נוספים מן המצודה המקראית המרשימה באתר, והתברר שהיא אף גדולה ומרשימה ממה שהיה ידוע עד כה באתר, מצודה גדולה ומבוצרת כשבתוכה ארמון מרשים, המתאפיין באיכויות ארכיטקטוניות יוצאות דופן ונדירות בתחומי ממלכת יהודה המקראית. העובדה ששמו שהמקראי של האתר לא נשתמר במרוצת הדורות לצד העובדה שבתחומי הממלכה לא נמצאו עד כה מבנים מונומנטאליים (ובכלל זאת, לא בירושלים) הפכה את רמת רחל לאתר, שמהותו וזהותו נתונים לפולמוס ארוך בין החוקרים.

שאלה חשובה היא - מדוע נזקקו לארמון מפואר כל כך במרחק הסמוך לבירת הממלכה, בעוד בבירה עצמה טרם נמצא מבנה מרשים שכזה. לפיכך, יש המייחסים את המצודה למלכי יהודה, יש המייחסים אותה לאימפריה האשורית, ויש אף הטוענים, שהמצודה ברמת רחל היתה שייכת למלכי ישראל, ששלטו למשך זמן מסוים ביהודה.

בנוסף, נחשפו ברמת רחל כ- 18 מקוואות יהודיות מהתקופה ההלניסטית, מתקנים מהתקופה הרומית ובהם וילה ובית מרחץ וכן, כפר ביזנטי גדול (המייצג, ככל הנראה, את שיא התפתחותו של האתר), שבו כנסייה, מנזר, חדרים ואולמות. לצד זאת, יש להזכיר גם את הממצא העשיר מרמת רחל, שעיקרו שלל טביעות חותם מתקופות שונות (טביעות "למלך"; טביעות "אריה"; טביעות "יהוד"), המעידים על חשיבותו של האתר כמרכז אדמיניסטרטיבי.