היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הודיע (א', 20.8.06) ליו"ר הכנסת, דליה איציק, ליו"ר ועדת הכנסת, ח"כ רוחמה אברהם, ולשר המשפטים המתפטר, השר חיים רמון, על החלטתו להגיש את כתב-אישום נגד השר רמון בחשד לעבירה של מעשה מגונה ללא הסכמה. בשעות הערב של יום א' הודיע רמון לרה"מ באופן רשמי על התפטרותו.
במקביל, הוחלט במשטרה לבדוק עדות נוספת שפורסמה בעיתון מעריב לפיה צעירה נוספת טעונת כי רמון ניסה לפני כארבע שנים לנשקה בניגוד לרצונה.
על-פי כתב האישום (ראו בהמשך), לאחר שצולמו המתלוננת ורמון - לפי בקשתה, רמון "המשיך לחבק את גופה בידו האחת וקרב אותה אליו. באצבעות ידו האחרת אחז בלחייה, קרב את פניו אליה והצמיד את שפתיו לשפתיה, תוך שהוא מחדיר את לשונו לתוך פיה, והכל ללא הסכמתה".
בכתב האישום ציינה הפרקליטות 16 עדי תביעה. עם אלה נמנים: גדי שמני, מזכירו הצבאי של ראש הממשלה; שולה זקן, מנהלת לשכתו של ראש הממשלה; ותנ"צ מירי גולן, ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה.
ממשרד המשפטים נמסר, כי לשר ניתנה האפשרות, אם רצונו בכך, לקיום שימוע, באמצעות בא כוחו, בטרם קבלת החלטה סופית בעניין, אך רמון הודיע ליועץ המשפטי לממשלה, כי אין הוא מעוניין בקיום שימוע. כתב האישום מוגש לבית משפט השלום בתל אביב.
כבר ביום שישי, לאחר שהיועץ המשפטי הודיע כי בכוונתו להגיש כתב אישום, הודיע השר רמון כי ביום א' הוא יתפטר מתפקידו. עוד הודיע רמון, כי החליט לוותר על הזכות לשימוע וכן על חסינותו.
בפנייתו ליועמ"ש, הוסיף השר רמון בקשה, כי משפטו יתחיל לאלתר ויתנהל באופן יום-יומי ורציף "גם למען ההיבט האישי, אך יותר מכך, כפי שמחייב האינטרס הציבורי". לדברי השר רמון, הוא בטוח שיצליח להוכיח בבית המשפט שנשיקה של 2-3 שניות, כפי שטוענת המתלוננת, לא יכולה להפוך ולהיות מעשה עם כוונה פלילית.
הערב הודיעה היחידה הארצית לחקירות הונאה כי תבדוק את הפרסום בעיתון מעריב, בסוף השבוע, לפיה צעירה שפנתה אל רמון בכנסת, לפני כארבע שנים, לצורך מציאת עבודה, סיפרה לחברה כי רמון ניסה לנשקה בניגוד לרצונה. הבדיקה תתבצע למרות שהצעירה לא התלוננה על כך במשטרה.
כתב האישום נגד רמון
א. העובדות:
1. בתקופה הרלוונטית לכתב אישום זה היה הנאשם שר המשפטים של מדינת ישראל.
2. ביום 12.7.06, בסמוך לפני השעה 20:00, הגיע הנאשם, במסגרת תפקידו, ללשכת ראש הממשלה בתל אביב (להלן: הלשכה)
3. א.א. חיילת, בת 21 (להלן: המתלוננת) שירתה אותה עת בלשכה.
4. המתלוננת, שעמדה על-סף שחרורה מצה"ל, ביקשה מהנאשם להצטלם עמה למזכרת, כפי שהצטלמה עם שרים ונושאי משרה בכירים אחרים עמם עבדה, והנאשם הסכים.
5. המתלוננת הלכה להביא מצלמה, והנאשם נכנס לחדר סמוך בלשכה שהיה ריק (להלן: החדר). המתלוננת הביאה מצלמה וביקשה מחייל בלשכה לצלם אותה ואת הנאשם. השניים נכנסו לחדר, ושם צילם החייל את המתלוננת והנאשם, כשהם חבוקים, שתי תמונות, ויצא מהחדר.
6. המתלוננת שיחררה אחיזתה בנאשם ופנתה לצאת מהחדר. הנאשם המשיך לחבק את גופה בידו האחת וקרב אותה אליו. באצבעות ידו האחרת אחז בלחייה, קרב את פניו אליה והצמיד את שפתיו לשפתיה, תוך שהוא מחדיר את לשונו לתוך פיה, והכל ללא הסכמתה.
7. המתלוננת התעשתה, זזה לאחור, ועזבה את החדר. הנאשם יצא מיד אחריה.
8. במעשיו אלו עשה הנאשם במתלוננת מעשה מגונה בלא הסכמתה.
ב. הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם:
מעשה מגונה באדם בלא הסכמתו, עבירה על סעיף 348(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
רשימת עדי התביעה
1. המתלוננת, א.א.
2. רונית לוגסי
3. גדי שמני
4. סימה גלילי
5. ליעד עוז
6. רון פאר
7. ליטל בוטבול
8. טל פאר
9. ניצב יוחנן דנינו, ר' אגף לחקירות ולמודיעין, משטרת ישראל
10. שולה זקן, מנהלת לשכת ראש הממשלה
11. סנ"צ נורית זיו, משטרת ישראל
12. סנ"צ ערן קמין, ראש מפלג חקירות, משטרת ישראל
13. רפ"ק חיים ארביב, משטרת ישראל, היחידה הארצית לחקירות הונאה
14. יניב קובי
15. גל
16. תנ"צ מירי גולן, משטרת ישראל, ר' היחידה הארצית לחקירות הונאה
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה