התנועה לאיכות השלטון דורשת ועדת חקירה

התנועה למען איכות השלטון בישראל דורשת להקים ועדת חקירה ממלכתית, בראשות שופט בית משפט עליון, על-מנת לחקור את "המחדל בעורף ובחזית במלחמת לבנון השנייה".

במסיבת עיתונאים שנערכה היום (א', 20.8.06) במשרדי התנועה בירושלים הציג יו"ר התנועה, עו"ד אליעד שרגא את פעילות התנועה למען השגת שלוש מטרות: הקמת ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט בית משפט עליון, הקמת תת-ועדה להפקת לקחים ובירור סוגיות יסוד בהפעלת הכוח של צה"ל שתיתן מסקנותיה תוך שישים יום ונטילת אחריות מיניסטריאלית ופיקודית.

אנשי התנועה טוענים כי המחדל, לטענתם, שהתגלה במלחמת לבנון השנייה, גם בעורף וגם בחזית מחייב את הציבור הרחב להתגייס בצו שמונה ציבורי ולהפעיל לחץ על הממשלה היכולה להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית.

אליעד שרגא, יו"ר התנועה, הכריז במסיבת העיתונאים כי "מהיום נחל במאבק ציבורי נרחב שיתרכז באוהל מחאה שיוקם בגן הוורדים, אל מול משרד ראש הממשלה. הצלחת הקמפיין תלויה במידה רבה במוכנות של כולנו להירתם ולקחת חלק פעיל במאבק". עוד אמר כי "מדובר בשעה גורלית, ולכן חשוב שכולנו נתייצב למשמרות מחאה באוהל ונראה את הזדהותנו ותמיכתנו בדרישה לבדק בית".

בהתייחסו לוועדת הבדיקה שהקים שר הביטחון, עמיר פרץ, בראשותו של האלוף (במיל.) אמנון ליפקין שחק אמר שרגא כי "אין זו המסגרת המתאימה לחקור את הצבא. כבר קראנו לוועדה זו עלה התאנה של הממשלה ושמענו הבוקר את עורכי הדין של הקצינים הבכירים הקוראים להם שלא להופיע בוועדה אלא אם כן תובטח להם החסינות".

התנועה דורשת בין השאר לחקור את מוכנות העורף הישראלי ואת מוכנות החזית המופקדת על המענה הצבאי והמדיני. הסוגיות המרכזיות שהתנועה טוענת שצריך לחקור הן: חוסר המוכנות והמקלטים וכן המחסור החמור באספקת שירותים לתושבי קו העימות. שאלה שחייבת להינתן עליה תשובה, על-פי התנועה, היא היכן היה הטיפול של משרדי הממשלה בנושאים אלה? בנוסף, דורשת התנועה לחקור מדוע נמנעה הממשלה להימנע מלהכריז על מצב מלחמה ואת מידת האפקטיביות של התוכניות הקיימות לטיפול בשלבים השונים של משק בשעת חירום.

שאלה מרכזית נוספת היא תהליך קבלת ההחלטות על-ידי הדרג המדיני כמו גם יעילות ושיתוף הפעולה וחלוקת הסמכויות בין הדרג המדיני לצבאי בניהול המלחמה. עוד דורשת התנועה לחקור את הקונספציה שניתן לנצח במלחמה בעזרת תמרון אווירי וארטילרי באש בלבד ואת כשירות המערך התומך לחימה, מידת הפעלת הכוח הצבאי המגויס ומדוע לא הופעלו תוכניות אופרטיביות.