בשארה שוב תוקף: "עמיר פרץ רוצח"

עזמי בשארה מסכם את המלחמה בלבנון כ"כישלון" ישראלי בסיבוב המערכה הראשון. בראיון ל"פסל אלמקאל" ביטאון מפלגת בל"ד (18.8.06) טוען בשארה, כי המלחמה טרם הסתיימה כיוון שמטרותיה לא הושגו, ובהן: שיקום ההרתעה הישראלית, הרחקת חיזבאללה מהגבול ופגיעה בתשתית הרקטות והטילים של הארגון. הוא העריך, כי ישראל תחתור להשיג בתקופה הקרובה "תמונת ניצחון" באמצעות פעולות חיסול של נסראללה ובכירים אחרים בחיזבאללה ובחמאס. "ישראל סבורה, כי פעולת רצח מוצלחת תעלה את המורל ותחפה על הכישלון", אמר.

בשארה סבור, כי אחת ההצלחות של חיזבאללה הייתה ההתגברות על תסביך הנחיתות הערבי שבא לידי ביטוי ב"מאבק הגבורה" שניהלו אלפי לוחמים צעירים בישראל. הדבר מוכיח, לשיטתו, כי הפגם הקיים בעולם הערבי נמצא במשטרים הערביים ובדפוסי ניהול הצבאות הערביים. לדברי בשארה "אם הערבים ישתחררו מהתסביך הזה (תסביך הנחיתות) הניצחון יהיה עמוק יותר". במשתמע, מביע בשארה שוב תמיכה בארגון מחדש של החזית הצבאית הערבית מול ישראל.

את שר הביטחון עמיר פרץ רואה בשארה כסימפטום למשבר במפלגת העבודה. בנימת לעג ציין בשארה, כי במינויו של פרץ לשר הביטחון ניסה אולמרט להופכו לקריקטורה ולשר חלש מול גנרלים חזקים. פרץ ניסה, בראייתו של בשארה, להיבנות תדמיתית מהמלחמה באמצעות הצהרות מאצ'ואיסטיות ובהסלמת הפעילות הצבאית.

בשארה מאשים מפורשות את שר הביטחון פרץ ב"פשעי מלחמה" ומכנה אותו "רוצח". לדבריו, "פרץ נושא באחריות למעשי הטבח... הוא זה שאישר את ביצוע (הפעולות) ולכן הוא בבחינת רוצח על-פי החוק הבינלאומי. אנו אומרים זאת בברור, כי פרץ הוא הרוצח כמו ששרון הוא הרוצח בטבח סברה ושתילה. אין משמעות הדברים שהוא רצח במו ידיו, אלא הוא נושא באחריות לרצח מתוקף היותו עומד בראש הפירמידה. פרץ ואולמרט נתנו את הפקודות להתקיף באכזריות את האזורים המאוכלסים ואלה הם פשעי מלחמה".

לעומת זאת, מגלה בשארה יחס אוהד יותר לחיזבאללה. בשארה, שאיחל לנסראללה, בראיון העיתונאי, "חיים ארוכים", מציין כי חיזבאללה "מהווה דוגמה פוליטית ודתית המגלה פתיחות גם בנושאים חברתיים" והמאמץ מצע ומסר המבוסס על "ערכים מוסריים". חיזבאללה היטב, לדבריו, להיערך לעימות בכך שהפך את "ההתנגדות" (קרי - המאבק המזוין) ל"תרבות".

גם הנשיא אסד זוכה לסימפטיה של חבר הכנסת בשארה. לדבריו, אסד סבור כי החולשה הערבית לא תביא לפתרון צודק לסכסוך, שכן "הפתרונות הצודקים" הושגו רק כאשר הערבים היו חזקים כמו במלחמת 1973 ועמדה זו מבטאת "כבוד לאומי".

בהקשר ליחסי ערביי ישראל עם הממסד, תקף בשארה את תופעת הלאומנות בחברה הישראלית אשר התפתחה בתקופת המלחמה "כמו חיידקים בביצות" ובמסגרתה הואשמו ערביי ישראל כ"גיס חמישי". בשארה מציין, כי היו שרצו שערביי ישראל יתמכו במלחמה כפי שעשו "הבוגדים הערבים" על מרקעי תחנות הטלוויזיה. "אנו שונים מהמלשינים המתחנפים לממסד. אנו נבדלים מהם בכך שהם נגד המלחמה ואנו בבל"ד תומכים בחיזבאללה", אמר בשארה.