דרישה לחקור פרשת המניות שמכר הרמטכ"ל

חשיפתו של יהודה שרוני במעריב כי הרמטכ"ל מכר את תיק מניותיו ביום 12 ביולי השנה, היום בו נחטפו שני החיילים ושמונה נהרגו והחלה למעשה מלחמת לבנון השנייה, גוררת תגובות חריפות במערכת הפוליטית.

על-פי החשיפה במעריב, חלוץ פנה סמוך לשעה 12:00 בצהריים ביום פרוץ המלחמה למנהל ההשקעות שלו בסניף לב דיזנגוף של בנק לאומי, וביקש למכור את כל תיק ההשקעות שלו, 120 אלף שקל, אותו הוא מנהל בסניף.

חלוץ אמר למעריב בתגובה, כי מדובר בתיק המניות שלו, שעליו הפסיד 25 אלף שקל. לטענתו, בגלל ההפסדים הוא התחיל למכור את התיק בהדרגה.

"יש חשיבות עליונה לכך שהרמטכ"ל יהיה חף ונקי"

יו"ר המפד"ל, ח"כ זבולון אורלב, פנה אל היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בדרישה לחקור את פרשת מכירת המניות על-ידי הרמטכ"ל, שעות ספורות לאחר חטיפת החיילים בצפון. לטענתו, הפרשה מעלה חשד לכאורה לעבירות של ניצול מידע פנים, ניצול לרעה של כוח המשרה והפרת אמונים.

"יש ציפייה שבשעות מכריעות הרמטכ"ל יקדיש את כל עיתותיו ויכולותיו לניהול המלחמה ולא לעריכת חשבונות אישיים של רוח והפסד בבורסה. הואיל והמערכה הצבאית טרם הסתיימה יש חשיבות עליונה לכך שהרמטכ"ל יהיה חף ונקי מצל צילו של חדש לעבירה".

ח"כ קולט אביטל (עבודה) קראה לרמטכ"ל להתפטר מתפקידו. "יש כאן בעיה חמורה בסדר העדיפויות שלו כשעל כף המאזניים מונח ביטחון ישראל". עוד אמרה, כי "קיים פתגם רומני שאומר 'המדינה בוערת והסבתא מסתרקת'. המדינה בערה וכל שעניין אותו זה תיק ההשקעות".

יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ רוחמה אברהם (קדימה) התייחסה גם היא לנושא. "הפרשה מעוררת תמיהות רבות. אני קוראת לרמטכ"ל לספק לציבור הסבר מפורט יותר מאשר ההסבר הלקוני שנתן עד כה בפרשה".

ואילו, ח"כ גלעד ארדן (ליכוד) אמר כי "הרמטכ"ל אינו כאחד האדם והוא אמור לסמל את עוצמת צה"ל. העובדה שהוא מצא לנכון לעסוק במימוש השקעותיו הפרטיות מיד לאחר חטיפת החיילים עלולה להעיד על חוסר ביטחונו ביכולתו של צה"ל לטפל באירוע בהצלחה. פעם מנהיג היה שואל מה הוא יכול לעשות עבור המדינה, היום כנראה שואלים מה הבורסה עשתה היום".

"פעילות הרמטכ"ל מעלה תהיות אתיות רבות"

אורי פישמן, מנכ"ל בית ההשקעות אור-גאפ, הגיב לפרשת מכירת המניות וטוען שמכירתם בידי הרמטכ"ל, שלוש שעות אחרי התפתחות הקרבות, מעלה כמה תהיות.

ראשית, "חובה לציין שכל אדם רשאי למכור או לקנות ניירות ערך כרצונו. אבל, הרמטכ"ל איננו אדם רגיל, ולכן הפעילות שלו מעלה תהיות אתיות רבות בנושא".

לדבריו, "ביום רביעי, יום פתיחת האירועים, שוק ההון לא ידע לנתח על-מנת להבין מה קורה בגבול הצפון. לכן, שלוש שעות אחרי האירועים השוק עדיין היה בירידה של כ 2% או פחות, מה שאומר שאולי הרמטכ"ל מכר את תיק ההשקעות כשבידיו היה יותר מידע מאשר לשאר המשקיעים בשוק (מדדי המניות ירדו באותו יום בכ-4% ולמחרת בעוד 4%)".

עוד אמר כי "לא נראה לי סביר שהרמטכ"ל, שברשותו במקרים רבים מידע מפורש לגבי אירוע זה או אחר, צריך לפעול בעצמו בתיק המניות שלו. בדיוק כמו שלא נראה סביר שנגיד בנק ישראל או שר האוצר יפעלו בשוק ההון בעצמם". במקרים אלה, רצוי ואולי אף חובה, לנהל את תיק ההשקעות בנאמנות עיוורת אצל מנהל השקעות. כלומר, תיק השקעות שלבעלי החשבון, ובמקרה זה הרמטכ"ל, אסור להתערב בניהולו השוטף".

לדברי פישמן שיטה זו נהוגה על-פי החוק אצל אנשי שוק ההון והיא חייבת להיות נהוגה גם אצל אנשי ציבור, אשר יכול להיות בידיהם מידע מהותי היכול להשפיע על שוק ההון.