היום שאחרי - העורף כועס

הוועדה לפניות הציבור התכנסה היום (ב', 14.8.06) בעקבות פניות של מאות אזרחים המתגוררים בצפון שפנו לוועדה וכן בעקבות פניות שהגיעו לח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), החבר בוועדה לפניות הציבור, לפיה האזרחים מתלוננים על אי אספקת מזון ומוצרים בסיסיים נוספים לאזרחים השוהים במקלטים. לדברי האזרחים, הם אינם קיבלו דבר הן מהרשויות והן מפיקוד העורף. הבעיה קשה אף יותר בקרב אוכלוסיית העולים שאינם דוברי עברית.

בתחילת הישיבה ציינה יו"ר הוועדה, ח"כ סופה לנדבר, כי הציבור כועס מאוד על היערכות הממשלה במלחמה. יו"ר הוועדה הביעה את מחאתה על כך שנציגי משרד ראש הממשלה בחרו שלא להגיע לישיבה ולדווח לוועדה את תוכניות המשרד וההיערכות ל"יום שאחרי". לדברי ח"כ סופה לנדבר, התנהגות המשרד מבטאת זלזול בוועדת הכנסת וכן בתושבי הצפון.

בושה שמשרד רה"מ לא טרח לשלוח נציג לדיון

בנוסף, אמרה ח"כ לנדבר כי לאורך כל חודשי הלחימה בולט היעדר תיאום בין משרדי הממשלה. כמו כן, אין שקיפות לגבי הקריטריונים של חלוקת האוכל ויציאה להתאווררות במרכז הארץ. דבריה, "נאספו הרבה כספים ותרומות ואף אחד לא קבע קריטריונים לחלוקתם וכנראה שהם חולקו לא לפי בסיס שוויוני. השכבות החלשות ביותר של האוכלוסיה שנותרו במקלטים ולא יצאו מהם נותרו ללא סיוע וללא תמיכה. למרות שאנשים כארקדי גאידמק תרמו ופתחו את לבם, כיסם וביתם עבור תושבי קו העימות ככל יכולתם, זה היה תפקיד הממשלה ולא שלהם".

ח"כ אילטוב טען, כי "זוהי בושה כי כל משרד ממשלתי מפנה אצבע מאשימה אחד כלפי השני ולא לוקח אחריות על מעשיו. מדבריהם עולה כי הם עשו את המקסימום, אז תרשו לי לשאול שאלה איך רבים מאזרחי הצפון לא קיבלו אפילו מינימום? וזו בושה שמשרד רה"מ לא טרח לשלוח אף נציג לדיון וכך היה יכול לענות על שאלה למה לא הופעלו כל מנגנוני הממשלה לעת חירום על-מנת לתת סיוע לאזרחים, סיום המגיע להם".

ח"כ בני אלון (איחוד לאומי-מפד"ל), ציין כי "בשנת 2001 התקבלה החלטת ממשלה הכוללת נוהל פינוי אזרחים מקו העימות, לפי נוהל זה נחתמו חוזים עם בתי מלון ועם אכסניות להעברת אזרחים בעת התקפת טילים". ח"כ אלון זעם על הממשלה שלא יישמה את ההחלטה הקיימת והביע את כעסו על כך שמשרדי ממשלה רבים נשארו סגורים למרות שלא קיבלו אישור מפורש על כך.

נסגרו חובות המשרד כלפי רשויות מקומיות

משרד הפנים לא יכול לפקח בפועל על החלוקה. תושבי קריית שמונה שנכחו בישיבה התלוננו על כך שארגונים וולנטרים תרמו ועזרו להם ומשרדי ממשלה בקושי נכחו בשטח, ולא נתנו להן כל מענה לצרכיהם. תושבים נוספים שנכחו בישיבה אמרו כי התנאים במקלטים היו בלתי נסבלים. כמו כן התלוננו התושבים על הפקעות מחירים שנעשו בצפון.

ארז ליטן, תקציבן במשרד הפנים, טען כי משרד הפנים תגבר את צוות הכבאות ע"י הבאת כבאים נוספים מהדרום אפילו מחו"ל. מיד עם פרוץ האירועים, משרד הפנים העביר לרשויות הנמצאות בקו העימות 50 מיליון ש"ח מבלי להתחשב בחובות קודמים, כמו כן חולקו 100 מיליון ש"ח בשבוע שעבר. הכסף הועבר לרשויות עפ"י שני שיקולים; גודל האוכלוסיה ומספר הקטיושות שנפלו במקום. המשרד גם העניק 15 מיליון ש"ח לשירותי הכבאות עבור ציוד וחומרים.

כמו כן, חולקו למעלה מ- 3,000 מזרונים ושמיכות עבור תושבי קו העימות ברשויות המקומיות שקלטו תושבים וכן מספר מסוים לתושבים שקלטו אזרחים מהצפון. בנוסף, נסגרו חובות המשרד כלפי הרשויות (מענק איזון). בנוסף דן השבוע המשרד בנושא ההיערכות של המשרד "ליום שאחרי". ליטן ציין כי המשרד לא יכול לפקח בפועל איך העיריות מחלקות את הכסף ולא לפי איזה קריטריונים.

חיילים חילקו מנות מזון לאזרחים

משה הראל, מנהל מחוז חיפה והצפון במשרד הקליטה אמר, כי "כבר בתחילת המלחמה הם העבירו מידע לאינטרנט ואף דאג באופן אישי שתהיה מערכת כריזה ברוסית ובאמהרית. הראל ציין כי המשרד העביר עולים רבים לאוורור במרכז הארץ ליום אחד". הראל הודה כי במקומות מסוימים משרד הקליטה היה סגור והעובדים לא הגיעו לעבודה בגלל המצב.

אל"מ חיליק סופר, רמ"ח אור בפיקוד העורף, טען כי "פיקוד העורף בחודש האחרון פעל הרבה מעבר לסמכויות החוק שלו. לדבריו, היות ומשרדי ממשלה רבים לא תפקדו והיו סגורים, פיקוד העורף נכנס במקומות אלה וביצעו את תפקידם של משרדי הממשלה שנותרו סגורים ולא נתנו שירות ומענה לאזרחים. בהקשר של עולים ושפות, פיקוד העורף פרסם בשפות שונות כולל תאילנדית ורומנית את הודעות המטה ואף ישבו במטה החירום דוברי שפות כדי שיהיה מענה לתושבים העולים". לדבריו, "חיילי הפיקוד חילקו מנות מזון לאזרחים לפי הרשימות שהתקבלו מהרשויות המקומיות".

עידו נחום, דובר משרד הרווחה, טען כי "הזרוע הביצועית של הממשלה הם הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות חלקם תפקדו טוב יותר אחרות פחות טוב. כבר בימים הראשונים העביר המשרד למרכז 3,000 נכים מוגבלים ו- 250 זקנים למוסדות מיוחדים ולבתי אבות". נחום אף ציין כי מבחינת משרד הרווחה הנוהל היה להוציא את האנשים שבאחריותם לכן הוציאו קודם אנשים מהוסטלים שבאחריותם.

השירות הפסיכולוגי תוגבר

בהתייחסותו לחלוקת המזון, אמר כי "המשרד לקח על עצמו את נושא חלוקת המזון לצפון לפי ההחלטה, שכל ראש רשות מקומית צריך להתקשר מידי יום למשרד הרווחה ולבקש מספר מנות מזון אותם הוא מקבל. התנאי היחידי הוא שהעיריה בעצמה צריכה לחלק את המזון באופן אישי". כמו כן בשבוע האחרון פורסם בכלי התקשורת מספר טלפון עבור אנשים שלא קיבלו מזון וטיטולים, כל האנשים שהתקשרו נענו והמשרד דאג להם".

עו"ד ריקי לוין, הממונה על פניות הציבור במשרד החינוך, אמרה כי "המשרד נערך מיד עם תחילת הלחימה והוקם מטה חירום ברשות שרת החינוך ומנכ"ל המשרד. השירות הפסיכולוגי תוגבר, והיועצים הנמצאים בצפון הארץ". לדבריה, "המשרד פינה 10,000 תושבים במהלך המלחמה לכפרי נוער ואכסניות נוער ומערכת להשכלה גבוהה נחתמה אמנה להקלות על סטודנטים שנפגעו בעקבות הלחימה בצפון".

לגבי ההיערכות לעתיד הודיעה לוין, כי "כבר מחר יוצאים צוותים של משרד החינוך למבני החינוך שנפגעו, כל מנהל בית ספר וסגל ההוראה צריכים ליצור קשר עם התלמידים ולזהות את הבעיות. בכוונת המשרד להתחיל את שנת הלימודים במתכונת מיוחדת לתושבי הצפון- להכניס את התלמידים אט אט לתלם".

הלקחים יופקו?

רחל שילה, נציבת פניות ציבור בסוכנות היהודית, ציינה כי "הסוכנות היהודית פעלה מתחילת המלחמה לטובת תושבי הצפון וכן נערכה לפעילות ל"יום שאחרי". חיילים שקיבלו צו 8 יהיו זכאים למלגת לימודים ולתמיכה פסיכולוגית. הסוכנות רכשה מזגנים ואף דאגה להתקנתם במקלטים. הסוכנות גם דואגת לרכוש ציוד בסיסי לתלמידים לבתי הספר.

בסיכום הישיבה הודיעה יו"ר הוועדה, כי "יו"ר הוועדה דרשה מכל משרדי הממשלה שנכחו בישיבה לקבל תוכניות מפורטות להערכות המשרדים "ליום שאחרי". יו"ר הוועדה ביקשה מנציג פיקוד העורף להעביר לוועדה את כל רשימת המשרדים שפעלו בחודש האחרון בצפון ואת אלה שבחרו שלא לפתוח את שעריהם לאזרחים ובנוסף, ביקשה ממשרדי הממשלה להפיק לקחים וללמוד מהטעויות שנעשו בחודש האחרון.