התעמלות - מועילה כטיפול בסרטן המעי הגס

פעילות פיZית נמרצת בעקבות אבחון של סרטן המעי הגס הפחיתה באופן משמעותי את הסיכון למוות כתוצאה מהסרטן או מסיבות אחרות, כך עולה משני מחקרים. לא שלב המחלה ולא ניתוח שינו במידה משמעותית את תוצאותיהם של מחקרים אלו.

באחד המחקרים, של המוסד לחקר הסרטן על-שם דנה פרבר שבבוסטון, זיהו חוקרים 573 נשים שאובחנו עם סרטן המעי הגס בשלב 1, 2 ו-3. במהלך מעקב חציוני של 9.6 שנים, 312 נשים מתו; 80 ממקרי מוות אלו היו כתוצאה ממחלת הסרטן.

המדענים תיעדו את רמת הפעילות הפיזית שעליה דיווחו המשתתפות לאחר האבחון, ותרגמו זאת ל"מטלות שוות ערך לחילוף חומרים" (MET-שעות לכל שבוע). לדוגמא, הליכה בקצב של 4.6 קילומטר לשעה הביאה לניקוד של 3 MET/שעות, התעמלות אירובית היתה 6, וריצה מהירה מקילומטר וחצי ב- 10 דקות סווגה כ- 12 MET/שעות.

החוקרים גילו כי בהשוואה לחולים שדיווחו על פחות מ-3 MET/שעות של פעילות בשבוע, אלו שדיווחו על 18 או יותר MET/שעות בשבוע נטו במידה משמעותית פחות למות מהסרטן או מכל סיבה אחרת.

במחקר נוסף, מדענים חקרו 832 חולים עם סרטן המעי הגס בשלב מתקדם שעברו ניתוח וטיפולי כימותרפיה למטרות ריפוי. החולים דיווחו על הפעילויות הפיזיות שלהם בשעות הפנאי כ- 6 חודשים לאחר שהטיפול הסתיים.

במהלך מעקב חציוני של 2.7 שנים, 159 חולים חלו שוב בסרטן ו- 84 מתו.

בהשוואה לחולים שהתעמלו פחות מ- 3 MET-שעות, אלו שהתעמלו 18-26.9 MET/שעות בשבוע נטו הכי פחות למות, נתונים הדומים לאלו שעלו מן המחקר הקודם.

במהדורה נלווית, מדענים מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת דיוק שבצפון קרולינה, ציינו כי שני מחקרים אלו סיפקו תוצאות דומות לאלו של מחקר קודם בו פעילות לאחר אבחון של סרטן השד נמצאה גם היא קשורה להשרדות.

יצויין, כי כל הניסויים הללו היו ניסויים תצפיתיים. לכן, לפני שרופאים יוכלו להיות לגמרי בטוחים כי התעמלות מונעת התקדמות או הישנות סרטן, נדרשים ניסויים אקראיים ומבוקרים.

יתירה מכך, שאלות חשובות נשארו עדיין ללא מענה, כמו בטיחות ההתעמלות לחולים שקיבלו טיפול רעיל ללב, סוגי התרגילים היעילים ביותר ואלו חולים יהנו מיתרונותיהם במידה הרבה ביותר.