תזונה מערבית של מאכלים "ממכרים", עשירים בקלוריות ודלים בסיבים, גורמת לחוסר איזון הורמונלי המעודד ילדים לאכול יתר על המידה.
צעירים והוריהם עומדים מול מטר האשמות כשמדובר במגיפת ההשמנה הנוכחית של הילדים, אך חוקרים אומרים כי שינויים בתהליך הייצור גורמים למזון להיות "רעיל" ו"ממכר", מה שמוביל להשמנה.
ממצאי מחקר שערכו מצביעים על כך שתהליכי ייצור מזון רבים יצרו "סביבה רעילה" החורצת את גורלם של ילדים רבים לסבול מעודף משקל.
הדרך שבה המזון מעובד כיום, שהשתנתה באופן משמעותי ב- 30 השנים האחרונות, יצרה סביבה שבה מזונות הפכו במהותם ממכרים בשל ההשפעה שלהם על ההורמון אינסולין.
במיוחד, פרוקטוז [סוכר] - בכמות רבה מדי - וסיבים - בכמות שאינה מספקת - הם אבני היסוד של מגיפת ההשמנה בשל השפעתם על האינסולין.
האינסולין פועל על המוח בצורה כזו שהוא מעודד אכילה בשתי דרכים: הוא חוסם את האותות הנעים ממאגרי השומן של הגוף למוח על-ידי כך שהוא מדכא את יעילותו של הורמון אחר - לפטין - וגורם לעלייה באכילה וירידה בפעילות. ההורמון מעודד גם את האותות המחפשים את הגמול לאכילה, ונישאים על-ידי הכימיקל דופמין הגורם לנו לרצות לאכול כדי להשיג את תחושת ההנאה שההורמון מספק.
כאשר הלפטין מדוכא על-ידי האינסולין כתוצאה מתזונה עשירה בסוכר ודלה בסיבים, הוא מוריד את רמות הפעילות ומעלה את רמות התיאבון - מצב הידוע כעמידות ללפטין.
מתמכרים לאוכל

כיום מוסיפים סוכר למזונות שמעולם לא הכילו בעבר סוכר, והסיבים מוסרים ממזונות אלו - שני גורמים המעודדים ייצור אינסולין וגורמים למזון להפוך לממכר. לכן, לטענת החוקרים, לא ניתן להאשים את הילדים או לצפות מהם לקחת אחריות אישית לתזונה שלהם כאשר מציעים להם מזון מוכן וזול מלא בסוכר וללא סיבים. למעשה לא ניתן לקיים את המושג של אחריות אישית מאחר שאף ילד לא בוחר להיות שמן.
יתירה מכך, ילדים צעירים אינם אחראים לבחירות תזונתיות בבית או בבית הספר, וקשה לומר כי ילדים בגיל הגן, קבוצת הגיל בה שכיחות ההשמנה גבוהה, נמצאים בעמדה שבה הם יכולים לקבל אחריות אישית.
מומחים בתחום הדגישו כי יש לעודד ילדים לעשות בחירות בריאות בתזונה, ולזכור כי אם נותנים לילד אופציה של מזונות שומניים וסוכריים הוא יבחר בהם.
הורים, גנים ובתי ספר צריכים להציע בחירות בריאות ולאו דווקא בחירות נוקשות בין עוגיה מתוקה לגזר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה