מועצת הביטחון החליטה על הפסקת אש

מועצת הביטחון התכנסה ב-01:30 (יום שבת, 12.8.06) לאשר הצעת-החלטה שהגישו צרפת, בריטניה וארה"ב להפסקת אש בין ישראל ללבנון. ההתכנסות נערכה לאחר דרמה גדולה ומורטת עצבים, ולאחר לחצים שהופעלו על לבנון וישראל. אחרי כמה שעות נוספות של דיונים, ובסופו של יום, אישרו 15 חברות המועצה, פה-אחד, את ההחלטה (מס' 1701) הכוללת הכרזה על הפסקת אש וקריאה ליישום החלטה 1559 (הדורשת פירוק החיזבאללה מנשקו, החלטה שאירן, סוריה והחיזבאללה לא כיבדו עד כה).

שגריר ישראל באו"ם, דני גילרמן, אמר בנאומו כי ישראל תעמוד על כך שהחיזבאללה, סוריה ואירן יכבדו את ההחלטה. גילרמן התריע, כי מועצת הביטחון קיבלה בעבר החלטה על פירוק החיזבאללה (מס' 1559), אבל אותה החלטה לא כובדה. ישראל מבקשת לחיות בשלום ובביטחון עם שכניה, אמר. לדבריו, ישראל תכבד את החלטת מועצת הביטחון ותיתן הזדמנות נוספת לממשלת לבנון ולקהילה הבינלאומית לייצור מציאות חדשה במזרח התיכון. גילרמן קרא לשחרור מיידי של שני החיילים, פירוק החיזבאללה מנשקו וירידת צבא לבנון לשטח דרום לבנון. גילרמן הפנה אצבע מאשימה כלפי אירן, הבוחשת באזור זה. כל מה שקרה בלבנון, הזהיר, זה "רק טעימה" ממה שיקרה אם תצליח אירן להשיג נשק גרעיני.

בנאומה במועצת הביטחון קראה מזכירת המדינה האמריקנית, קונדוליזה רייס, לאירן ולסוריה, לכבד את החלטת מועצת הביטחון ולהימנע ממכירת נשק לחיזבאללה או לגורם אחר בלבנון. כמו כן היא קראה לסוריה לכבד את ריבונותה של לבנון, ולהימנע מכל פעולה שיש מה כדי לסכן את החיים באזור. רייס פנתה גם לחיזבאללה ואמרה, כי ארגון זה צריך עכשיו לבחון בין מלחמה לשלום ולנסות להפוך את הטרגדיה הזו להזדמנות. "התנאים לשלום ארוך טווח צריכים להתגבש עם הזמן. כעת מתחילה העבודה הקשה והדחופה של היישום".

קודם לכן מסרה שרת החוץ של בריטניה, מרגרט בקט, על השגת ההסכם, ועל הפתרון שהושג באחת הנקודות המרכזיות: כוח בינלאומי לא יוצב בדרום לבנון. במקומו יוצב כוח יוניפיל, שיתוגבר בחיילים צרפתים.

בשעות הערב המאוחרות נשלח הנוסח המוגמר לממשלות ישראל ולבנון, לעיונן ואישורן. אחרי חצות הודיעו שתי המדינות על הסכמתן. ראש הממשלה, אהוד אולמרט, הודיע כי יביא את ההסכם לאישור הממשלה בישיבתה ביום א'. אחרי חצות התקשר אולמרט לנשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, והודה לו על מעורבותו בהשגת ההסכם.

החלטת מועצת הביטחון קוראת ל"הפסקה מיידת של העוינות". לאחריה תבוא נסיגה ישראלית הדרגתית, כאשר צבא לבנון וכוח יוניפיל המורחב נכנסים לדרום לבנון. יוניפיל יתוגבר ב – 15,000 חיילים צרפתים וחיילים ממדינות נוספות. סמכות יוניפיל לא תורחב בהתאם לסעיף 7 של אמנת האו"ם, כך שהוא לא יוכל לפתוח באש, אלא במקרים המוגדרים כהגנה עצמית. חיזבאללה יסוג מדרום לנהר הליטני.

לאחר ההחלטה לפנות בוקר - שתכלול חיוב הצדדים להחזיר את השבויים/החטופים - צפויה החלטת או"ם שניה בעוד חודש. זו תדון במספר נושאים, ביניהם הסכם פרטני להחזרת החיילים לידי ישראל והחזרת לבנונים לידי ממשלת לבנון.

סוכנות הידיעות AP דיווחה (ו', 11.08.06) כי במשך המו"מ עמדו האמריקנים בקשר שוטף עם לשכת ראש הממשלה בירושלים. עוזר מזכירת המדינה האמריקנית, דיוויד וולש, הגיע על-מנת לשכנע את ישראל להסכים להצעה. רייס שוחחה עם אולמרט בטלפון.

מדובר בשינוי במדיניות ישראל, שכן מוקדם יותר (11.08.06) שוחחה שרת החוץ, ציפי לבני, בטלפון, עם מזכירת המדינה האמריקנית, קונדוליזה רייס, וציינה בפניה, כי ישראל לא תסכים לכל טיוטא שתוצג, וכי לא תסכים להתפשר על סוגיות מסוימות, ביניהן סוגיית הכוח הבינלאומי.

ישראל דרשה את הצבת צבא לבנון בדרום לבנון, כשזה מלווה בכוח רב-לאומי בעל יכולת מבצעית של ממש. דרישות נוספות: פירוק החיזבאללה מנשקו ושחרורם לאלתר של שני החיילים החטופים.

גורמים בלבנון מסרו, כי רה"מ, פואד סניורה, לומד את המסמך ומקיים התייעצות בנושא עם פוליטיקאים. תחנת שידור לבנונית מובילה דיווחה, כי סניורה עמד בקשר עם גורמים בחיזבאללה וכן עם יו"ר הפרלמנט בלבנון, נביה ברי, הנושא ונותן בפועל מטעם חיזבאללה.

להשלמת ההסכם, קדם יום עמוס בהתפתחויות מדיניות:

* אחר-הצהריים נחתה רייס בניו-יורק לשיחות בבניין האו"ם, שהתקיימו עד להשלמת ההסכם. ההסכמה שהסתמנה ביום חמישי (יום ה', 10.08.06), עוכבה, בעקבות דחיית ביירות את עיקרון הרחבת סמכויות יוניפיל בדרום לבנון, בהתאם לסעיף 7 של אמנת האו"ם;

* נושאים נוספים שהיו במחלוקת: קביעת תנאים ולוח זמנים לנסיגת ישראל מדרום וגורל חוות שבעא. לבנון ביקשה להעניק לאו"ם מנדט להציע הצעות לפתרון סוגית שבעא. ארה"ב התנגדה.

* עוזר מזכירת המדינה האמריקנית, דיוויד וולש, ניפגש (ו', 11.08.06) עם ראש הממשלה הלבנוני, פואד סניורה. סוכנויות הידיעות מסרו, כי מקורות רשמיים בלבנון דיווחו על "התקדמות רבה". "אנו דנים בפרטים. נעשתה התקדמות רצינית ורבה, היכולה להוביל להסכמה בתוך השעות הקרובות"; "לא נותרו עוד נקודות מחלוקת יסודיות". סניורה עצמו היה זהיר יותר בדברים, ודיווח על "התקדמות מסויימת". וולש לא מסר תגובה מטעמו.