הסדר פשרה בין חברה לבין מחזיקי אג"ח - גם ללא פרסום תשקיף

רשות ניירות ערך לא תעמוד על הדרישה לפרסם תשקיף לצורך שינוי תנאים של אגרות חוב. במקום זאת, תחויב חברה המבקשת להגיע להסדר עם מחזיקי האג"ח שלה לפרסם דוח מיידי מיוחד, ובו לפרט את פרטי ההסדר המוצע. החלטה זו קיבלה מליאת הרשות בישיבה שקיימה אתמול (יום ג', 13.8.02), בעקבות פרסום תקנות החברות המסדירות בקשה לפשרה או הסדר.

במהלך החודשים האחרונים התרחשו לא מעט מקרים בהם גייסו חברות מהציבור מיליוני שקלים באמצעות הנפקת אגרות חוב, שהבטיחו החזרי ריבית ותשלומים במועדים מסוימים. רבות מחברות אלה נקלעו לקשיים והודיעו, כי אין באפשרותן לעמוד בתשלומים שהובטחו למחזיקי האג"ח, וכי הן מבקשות קודם כל להסיר מעליהן, או לפחות לדחות, את החוב הרובץ עליהן כלפי המשקיעים - חוב שברוב המקרים גם אינו מובטח בביטחונות מיוחדים.

הרשות ראתה בבקשה של החברה המנפיקה לשנות את התנאים המקוריים של אגרות החוב למעשה הצעה לציבור של נייר ערך חדש חלף הנייר המוחזק בציבור. על-פי החלטות שקיבלה הרשות בעבר, בקשות של החברות-המנפיקות מבעלי האג"ח לוותר על התשלומים המגיעים להם על-פי תנאי האג"ח המקוריים ולהחליפם באחרים, טובים פחות, מחייבים למעשה קבלתה של החלטת השקעה חדשה מצד מחזיקי האג"ח.

החלטה כזו כפי שקבעה הרשות, מצדיקה מתן מלוא המידע אודות עסקי החברה לבעלי האג"ח, מידע שהינו חיוני עבורם על מנת שיוכלו להעריך את מצבה של החברה ואת הסיכויים לפרעון האג"ח על-פי התנאים החדשים ובהתאם לכך יחליטו אם לקבל את התנאים החדשים המוצעים להם על-ידי החברה או לדחותם.

בהעדר מתכונת מתאימה בדין למסירת מידע מקיף כאמור, נקבע על-ידי המליאה כי לא ניתן לוותר על הדרישה לפרסום תשקיף לצורך הצעה לשינוי תנאי האג"ח.

מנגנון של הגעה לפשרה או להסדר בין מחזיקי האג"ח לבין החברה המנפיקה נקבע בחוק החברות. סעיף 350 של החוק קובע, כי הסדר כזה יתבצע באמצעות בית המשפט. תקנות החברות לפי סעיף 350 שפורסמו לאחרונה קובעות מתכונת במסגרתה יובא המידע שנדרשות החברות לספק לבעלי אגרות החוב, שהם גם צד להסדר שעניינו שינוי תנאי אג"ח.

הרשות בדקה את הנושא והגיעה למסקנה, כי רמת הגילוי הנדרשת על-פי התקנות אמנם אינה מספקת ואינה חושפת את מלוא המידע הדרוש למשקיעים, כדי לקבל החלטה על הסכמה לשינוי תנאי אגרות החוב, אך היא משמשת, ביחד עם פיקוח בית המשפט לוויתור על תשקיף.

הרשות קבעה כי בנסיבות של פניית החברה לבית המשפט בבקשה להסדר על-פי סעיף 350 לחוק החברות, תוכל החברה (בהעדר נסיבות מיוחדות), להימנע מפרסום תשקיף אם תפרסם דוח מיידי לציבור, בו תפרט את פרטי ההסדר המוצע (מעבר לצירוף של הבקשה לבית המשפט לעיון מחזיקי ניירות הערך שלה).

כמו כן תכלול החברה בדוח כאמור את הפרטים הנוספים על-פי הרשימה המפורטת להלן:

1. השלמה בדוח של הפירוט הנדרש על-פי התוספת השניה לתקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א 2001, לגבי תיאור עסקי החברה ופעילותה.
2. פירוט לגבי כוונות או תכניות להסדרים עם נושים אחרים מלבד מחזיקי האג"ח המסוימים.
3. פירוט תנאי האשראי ומגבלות לווים של החברה בשנתיים האחרונות.
4. פירוט של עסקות בין החברה לבעלי עניין בה מכל סוג שנעשו במהלך השנתיים שקדמו לבקשת ההסדר ועד מועד הדוח.
5. פירוט מלא של שעבודים, ערבויות וביטחונות הנוגעים לנכסי החברה.
6. פירוט הסברים של החברה באשר לנסיבות המונעות ממנה תשלום על-פי תנאי האג"ח והסבריה לסיבות אשר הביאו למצבה זה, ופירוט הפעולות אשר נקטה החברה להבטחת התחייבויותיה לבעלי האג"ח במיוחד לאור השקעות או הוצאות אחרות או התחייבויות שנטלה על עצמה החברה מאז הנפקת האג"ח לציבור.
7. פירוט הדרכים לביצוע ההסדר המוצע, לרבות מקורות מימון ועלות מימון, תזרים מזומנים צפוי, רווח והפסד צפויים, היקפי פעילות צפויים בחברה, שינויים ארגוניים צפויים, מועדים לביצוע אירועים מהותיים הנדרשים לביצוע התכנית, הערכות ונתונים עליהם מבוססת התכנית להסדר, והערכות ונתונים עליהם מתבססת המסקנה בדבר עדיפות התכנית על-פי המצב הקיים.
8. פירוט הסכומים המשוערים שהיו בעלי האג"ח מקבלים אילו היתה החברה בפירוק באותו מועד.

כמו כן קבעה הרשות, כתנאי לפטור מתשקיף, כי דוח מיידי של החברה שיעמוד בדרישות גילוי אלה יפורסם לציבור 21 יום לפני המועד שיקבע לאסיפת בעלי אגרות החוב. חשוב לציין, כי אין בדרישות אלה כדי לפגוע בחובת החברה לכלול בדוח המיידי כל מידע אחר המיוחד לענייני החברה ועשוי להיות חשוב לבעל האג"ח לשם קבלת ההחלטה באסיפה, או לפגוע בסמכות הרשות על-פי סעיף 36 לחוק ניירות ערך לדרוש גילוי של כל פרט כאמור בדוח המיידי.

"נראה שהשילוב של המידע הניתן על-פי התקנות ומכוח החלטת הרשות עם פיקוח בית המשפט ייתן במרבית המקרים את המידע הדרוש למשקיע על מנת לקבל החלטת השקעה מושכלת", אמרה יו"ר הרשות, מירי כץ, בהתייחסה להחלטת מליאת הרשות, "בנסיבות אלה נראה שמושג האיזון הנכון בין ההגנה על ציבור המשקיעים לבין הימנעות מהכבדה עודפת על חברות הנמצאות בקשיים. פרסום תשקיף אינו מטרה בפני עצמה. אם ניתן להבטיח את מתן המידע לציבור בנסיבות מיוחדות אלה - מה טוב".