השופטת אפרת לקסר מבית הדין האזורי לעבודה בת"א, דחתה (א', 6.8.06) תביעה שהגישו כ- 108 מעובדי חברת בזק נגד החברה ונגד קרן מקפת, אשר דרשו כי תוספות בשכרם בשל תוספת עבודה נוספת, תוספת כוננות ודמי כוננות יהוו חלק משכר היסוד הקובע לצורך חישוב הפנסיה, פיצויי פיטורים, דמי חופשה, דמי מחלה, מענק פרישה ומענק הסתגלות. היקף התביעה שהוגשה כ- 100 מיליון שקלים.
התביעה הוגשה בשנת 1996 ולאחר הליך גישור שנכשל חזרה לדיון בבית הדין לעבודה.
התביעה הוגשה על-ידי שלוש קבוצות תובעים: עובדים פעילים, גמלאים בפרישה רגילה וגימלאים בפרישה מוסכמת על-פי הסכמי פרישה מיוחדים. יצוין כי עד להכרעה בתביעה חלק מהתובעים הלכו לעולמם.
התובעים הועסקו כעובדי אגף מערכות ומחשבים בבזק אליה הועברו מיחידת המחשב של משרד התקשורת. לטענתם תוספות השכר ניתנו להם עוד מתקופת עבודתם במשרד התקשורת וההסכמים הקיבוציים והחוקים החלים עליהם מעגנים את ההסכמה שהייתה קיימת במשרד התקשורת ולפיה תוספות השכר הינם חלק משכר היסוד הקובע שלהם.
עוד טענו העובדים כי תוספות השכר שולמו להם כתוספות שהן פיקציה, כאשר לאמיתו של דבר הן היו חלק משכר היסוד וניתנו באופן קבוע וללא קשר לעבודתם בפועל, שתוספות השכר היו רכיב משמעותי בשכרם של העובדים ומטרתם המפורשת הייתה והנה הגדלת שכר התובעים ועוד טענו כי תוספות השכר שולמו לתובעים גם בתקופת היעדרותם מהעבודה.
בזק, באמצעות עו"ד שלמה בכור, טענה כי תוספות השכר לא היו חלק משכר היסוד הקובע של התובעים, אלא מדובר בתוספות ששולמו בתמורה לעבודה שבוצעה בפועל. התוספות לא היו בבחינת תשלום חודשי קבוע אלא תשלום חודשי משתנה בהתאם לשעות עבודתם של העובדים בפועל.
עוד נטען, כי התובעים מעולם לא העלו טענות לפיהם בזק נוהגת שלא כדין כאשר היא אינה מבצעת הפרשות מרכיבי תוספות השכר לפנסיה. לגבי העובדים אשר חתמו על הסכמי הפרישה המוקדמת, נטען כי הם אינם זכאים לכל תשלום נוסף מבזק שכן בהסכמי הפרישה קיבלו סכומים נכבדים ואף הצהירו שאינם זכאים לכל פיצוי נוסף מהנתבעת מעבר לאמור בהסכמים.
לאחר שמיעת הראיות, קיבל בית הדין את עמדת בזק במלואה וקבע כי תוספות השכר - תוספת עבודה נוספת, תוספת כוננות ודמי כוננות, אינן תוספות פיקטיביות, אלא תוספות אמיתיות ומותנות בעבודה בפועל ולפיכך, אינן חלק משכר היסוד לצורך חישוב הפנסיה. השופטת לקסר ציינה כי "מחקירתם של העדים בפנינו עלה באופן ברור, כי חלקם עבדו בפועל שעות נוספות בנתבעת וקיבלו תמורה עבור עבודתם בשעות נוספות, הווה אומר, מדובר בתשלום המותנה בעבודה".
היות שכך, הוחלט על דחייתה של התביעה על כל רכיביה, כאשר בנסיבות הענין לא הוצא צו להוצאות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה