עשרות תיקים הוגשו במאבק לאיסור הלבנת הון

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, יחידת-בת של משרד המשפטים שבראשה עומד עו"ד יהודה שפר, מסכמת בדוח מיוחד שהוציאה את פעילותה בארבע השנים האחרונות - למן הקמתה בשנת 2002. בדוח הפרוש על פני 52 עמודים, סוקרת הרשות את המצב שהיה בישראל לפני הקמתה, את השינויים שחלו בחקיקה ובפסיקה הישראלית בנושא הלבנת ההון, את דרכי העבודה של הרשות ואת הישגיה בשנות פעילותה.

המאבק הבינלאומי בהלבנת הון

מאז 1989 מנהיגות המדינות המתועשות באמצעות ארגון FATF -Financial Action Task Force מובילה מהלך של תיאום המאבק הבינלאומי בהלבנת ההון. היקף ההון המופק מפשיעה חמורה מוערך בכ- 3%- 5% מן התוצר הכלל עולמי.

בשנת 2001, בעקבות פיגועי האחד-עשר בספטמבר בארה"ב, הוחלט בארגון FATF לשלב את המאבק במימון הטרור עם המאבק בהלבנת הון. זאת, לאור העובדה שארגוני הטרור, שהם ארגוני פשיעה לכל דבר, משתמשים באותן טכניקות שבהן משתמשים מלביני ההון לשם העברת כספים תוך הסתרת מקורם או ייעודם, ולמרות שבשונה מ"הלבנת הון", בחלק מן המקרים כספי טרור מקורם בתרומות או מקורות לגיטימיים אחרים.

בשנת 2000 נחקק בישראל החוק לאיסור הלבנת הון. החוק מחיל על המערכת הפיננסית משטר של הלבנת הון הכולל חובות שונות כדי להקשות על מלביני ההון, וכדי להקל על רשויות האכיפה בחקירה של הלבנת הון.

בינואר 2002 הוקמה במשרד המשפטים הרשות לאיסור הלבנת הון כדי לשמש כיחידת מודיעין פיננסית על-פי הכללים הבינלאומיים למלחמה בהלבנת הון. הרשות, שבראשה עומד עו"ד יהודה שפר, מונה 27 עובדים ומחולקת לארבע מחלקות: אגף איסוף בקרה וארגון, אגף מחקר מידע והערכה, המחלקה המשפטית ואגף מחשוב וטכנולוגיה.

ישראל נכנסת ומוצאת מהרשימה השחורה

בדוח שמפרסמת הרשות נמנים ההישגים למן הקמתה. כך למשל מציין הדוח, כי ביולי 2000 החליט ארגון FATF על הכללתה של ישראל ברשימה השחורה של הארגון, רשימה הכוללת מדינות שאינן נאבקות בהלבנת הון. ואולם, בחודש יולי 2002 לאחר הקמתה של הרשות, ותחילת אכיפתו ויישומו של החוק לאיסור הלבנת הון החליט FATF על הוצאתה של ישראל מן הרשימה, וזאת לאחר ביקורת קפדנית שנערכה בקרב כל הגופים המעורבים באכיפתו של החוק ובפרט ברשות לאיסור הלבנת הון.

הישג נוסף שמציינים ברשות הוא ההחלטה ארגון EGMONT - גוף וולונטרי המאגד כ- 101 יחידות מודיעין כלכליות ממדינות שונות הנאבקות בהלבנת הון, לצרף את הרשות לאיסור הלבנת הון כחברה בארגון.

הישג נוסף המצויין בדוח הוא הצטרפותה של ישראל בינואר 2006 כמשקיפה פעילה בארגון MONEYVAL, שהינו ארגון מסוג FSRB -FATF Style Regional Body ומטרתו קידום המלחמה בהלבנת הון ומימון טרור וחברות בו המדינות באירופה שאינן חברות ב- FATF.

עשרות תיקי הלבנת הון הוגשו לבית המשפט

עוד מציינים מחברי הדוח, כי "בארבע השנים האחרונות קנתה לה הרשות שם בינלאומי בתחום המלחמה בהלבנת הון ומימון טרור. מומחים מטעם הרשות מוזמנים תכופות להשתתף כמומחים בפורומים שונים, ומרצים בסמינרים שונים העוסקים בתחום בכל רחבי העולם".

מבחינת חובת הדיווח לפי החוק לאיסור הלבנת הון, מציין הדוח כי "מאז שנת 2002 ועד לסוף שנת 2005 קיבלה הרשות במסגרת הדיווחים הרגילים דיווחים אודות 1,182,681 פעולות פיננסיות בנפח כולל של 1,653,736,437 שקלים - ממוצע של 1,398,295 שקלים לפעולה אחת".

כמו כן, לבתי המשפט הוגשו למן חקיקת החוק עשרות תיקים הקשורים בהיבטים שונים של הלבנת הון. בין היתר, מוזכר מקרה שבו נחתמה עסקת טיעון בין המדינה לבין חמישה בכירי התנועה האיסלאמית שהואשמו בעשיית פעולה ברכוש אסור, עבירה לפי סעיף 4 לחוק. במקרה זה ביהמ"ש הורה על חילוט דירות וחשבונות בנק. במקרה אחר ביה"מ אישר הקפאה של 400 אלף דולר בחשבון בנק של נאשמת שמקורם בעבירות סמים שביצע בנה בארה"ב.

חולטו 42 מיליון שקלים

הרשות עושה במהלך פעילותה שימוש בסמכויות אשר שונות נתן לה החוק. כך למשל, לפי החוק הרשות יכולה להטיל עיצום כספי על גוף פיננסי המפר את חובות הדיווח כלפי הרשות. בשנת 2,005 הטילה הרשות עיצומים בסך כולל של 2,302,248 שקלים.

סמכות נוספת שבה נעשה שימוש היא סמכות החילוט. על-פי הוראות החוק נצברים בקרן מיוחדת המנוהלת על-ידי האפוטרופוס הכללי כל הכספים שחולטו על-פי הוראת בית המשפט לפי הוראות החוק, וכן קנסות שהוטלו על פיו, וכן עיצומים כספיים שהוטלו על-ידי ועדות העיצומים. נכון לסוף שנת 2005 נצברו בקרן החילוט כ- 42 מיליון שקלים.

המטרות לעתיד: הגברת האכיפה נגד הפשיעה המאורגנת

באשר לפעילותה העתידית מסמנת הרשות מספר יעדים. בין היתר, נשקלת הטלת חובות דווח על יהלומנים לגבי עסקות במזומן ועסקות חשודות ובלתי רגילות, וכן הטלת חובות דווח על עורכי דין ורואי חשבון כאשר הם משמשים כ"מתווכים פיננסיים". בנוסף שואפת הרשות למסד קשר שותף ויעיל בין גופי האכיפה והמודיעין השונים כדי שיפעלו יחד כנגד מטרות מוסכמות ומוגדרות מראש.

מטרה נוספת הינה הגברת האכיפה כנגד הפשיעה המאורגנת והכלכלית במגמה להביא, בנוסף על העמדתם לדין של העבריינים, גם לגידול משמעותי בהיקף החילוט של כספים שמקורם בפשיעה חמורה.