רופאים שחקרו את מה שכנראה מוגדר כ"מאמץ הפיסי האינטנסיבי ביותר" שקיים, גילו כי אם מאמצים את הגוף חזק מאוד - הלב מאט את פעילותו. הממצאים מפתיעים אולי, מאחר ועד לאחרונה, הדעה הרווחת היתה כי הלב אינו מאט את הקצב אלא במקרה מוות.
הלב שלנו פועם כ-2-3 מיליארד פעמים במהלך חיינו, ועד כה ההשערה היתה כי בהעדר מחלות, הוא לא מאט אף פעם. מה שהראה המחקר הנוכחי הוא כי אם מתעמלים למשך 19 או 20 שעות רצופות, הלב בסופו של דבר 'מתעייף' ומאט את הקצב בכ-10%.
מתברר, כי ההאטה גדולה יותר אצל אנשים הנושאים את מה שנקרא: "גן הכושר". הגן נקרא גם "ACE" מאחר והוא קשור לאינזים הממיר אנגיוטנסין (angiotensin-converting enzyme) - המטרה של תרופות הניתנות לטיפול בלב ונקראות 'חוסמי ACE'.
לצורך המחקר, קבעו החוקרים מעין נקודת בדיקה בקו-הסיום של מירוץ, הדורש כוח סבל קיצוני ונקרא "מירוץ האדרנלין" המתקיים בהררי סקוטלנד, מירוץ בו בדרך כלל - אחד או שניים מהמשתתפים נאלצים להתאשפז לאחר המירוץ.
כשהספורטאים עברו את קו הסיום לאחר 9 שעות של רכיבה, טיפוס, שחייה, חתירה וטיפוס בחבל בדקו החוקרים את קצב ליבם.
קצב הלב הממוצע של הספורטאים היה איטי יותר מזה שנמדד לפני המירוץ, בכ-8% אצל הספורטאים שלא נשאו את גן ACE וב-13% אצל אלו שנשאו אותו.
גן ACE נמצא קשור לביצועים משופרים אצל ספורטאים. לדברי עורכי המחקר, הקשר עשוי להסביר את השוני. ייתכן ואנשים הנושאים גן ACE מאמצים את עצמם עד קצה גבול היכולת, יותר מאחרים.
מחקרים אחרים הראו גם הם כי הלב עשוי להתעייף בעקבות מאמץ אינטנסיבי, אך זהו הקשר בין 'גן הכושר' לביצועי הלב שעניין את החוקרים במחקר הנוכחי, וההסבר לקשר אומנם הגיוני אך עדיין לא מוכח.
לתוצאות המחקר, טוענים החוקרים, יש השפעות על עולם הקרדיולוגיה. לדוגמא, אנשים הסובלים ממחלות לב או נמצאים בסיכון למחלות לב לא צריכים לרוץ מרתון. ישנן נתונים המציעים כי קיימים גם שינויים נוספים, גם אם קלים יותר המתרחשים במהלך ריצת מרתון.
המידע שנאסף במחקר יוכל לסייע גם להאיר אור נוסף על אי-ספיקת לב, מצב בו הלב אינו מסוגל לשאוב כמות מספיקה של דם, משום שייתכן ומעורב בו מנגנון דומה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה