בגלל המלחמה - עלייה בסיכונים למשק

נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, מעריך כי בשל הלחימה נגד החיזבאללה והאירועים הביטחוניים ברצועת עזה צפויה עלייה של האינפלציה בטווח הקצר. כמו-כן הוא מעריך, כי הכנסות המדינה ממיסים יירדו ותהא עלייה בהוצאה הממשלתית. עם זאת, הנגיד צופה כי בזכות יתרות הכספים שהיו בקופת המדינה, ונקודת המוצא החיובית לפני האירועים, תוכל הממשלה לעמוד ביעד הגירעון שנקבע לשנת 2006, וזאת בתנאי שהלחימה תסתיים תוך זמן קצר.

הנגיד מסר הערכה זו, במסגרת דוח האינפלציה למחצית הראשונה של שנת 2006 המוגש לממשלה, לכנסת ולציבור במסגרת המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעד האינפלציה שקובעת הממשלה. הדוח הוכן במסגרת הפורום המוניטרי הבכיר בבנק ישראל, בראשות הנגיד - הפורום שבמסגרתו מקבל הנגיד את החלטות הריבית.

על-פי דוח הנגיד, מדד המחירים לצרכן עלה במחצית הראשונה של 2006 בשיעור מצטבר של 1.6 אחוזים. במהלך שנים עשר החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.5 אחוזים, מעל לגבול העליון של יעד יציבות המחירים (1 עד 3 אחוזים). במרבית התקופה הנסקרת הייתה האינפלציה על פני שנים עשר החודשים האחרונים מעל 3 אחוזים, כלומר - חרגה מהגבול העליון של יעד האינפלציה. החריגה נובעת מהשפעת הפיחות בשער החליפין, שהחל ברביע האחרון של השנה הקודמת ונמשך עד חודש פברואר השנה, העלייה החדה של מחירי הסחורות המיובאות, בייחוד האנרגיה, וצמצום פער התוצר.

הנגיד מוסר, כי בנק ישראל נוקט מדיניות מוניטרית גמישה במסגרת משטר של יעד אינפלציה רציף. מדיניות זו מאפשרת לאינפלציה לסטות מיעדה כדי לתמוך בפעילות הריאלית במשק, ולשוב ולהתכנס אל היעד בתוך פרק זמן סביר. אם האינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים אכן תחזור, כצפוי, לתחומי היעד החל מחודש יולי, על-רקע הצמיחה המהירה של התוצר במחצית הראשונה של השנה, הרי שתוואי העלאת הריבית אשר ננקט בתקופה הנסקרת מתיישב עם תפיסה זו של יעד האינפלציה.

"לאירועים תהיה השפעה שלילית על הפעילות הריאלית"

הנגיד מקדיש חלק נכבד בסקירתו להשפעת האירועים הביטחוניים על המשק. להלן דבריו (ציטוט):

עם תום המחצית הנסקרת פרץ משבר ביטחוני בגזרת רצועת עזה, ובהמשך גם בגבול הצפון. השפעת האירועים הביטחוניים על הפעילות הריאלית, על שער החליפין, וכפועל יוצא מכך על האינפלציה, תלויה במידה רבה באופיו של העימות הנוכחי ובתוצאותיו הגיאופוליטיות.

כבר בשלב זה ניתן לקבוע, כי לאירועים תהיה השפעה שלילית על הפעילות הריאלית, הן מצד הביקושים והן בשל פגיעה בהיצע. למרות העלייה בסיכון המשק, התגובה לאירועים בשווקים הפיננסיים, ובכלל זה בשוק המט"ח, הייתה עד כה מתונה. עם זאת, צפויה בגלל האירועים עלייה של האינפלציה בטווח הקצר.

בנק ישראל, במדיניות המוניטרית של החודשים הקרובים, יצטרך להתייחס לעלייה באינפלציה מחד-גיסא ולהאטה בפעילות מאידך. בסוף חודש יולי העלה בנק ישראל את הריבית ב-0.25 אחוז - עקב המשך פעולתם של הכוחות העיקריים שהביאו לעליית האינפלציה במחצית הראשונה של השנה, ובעקבות עליית פרמיית הסיכון של ישראל בשווקים, והסיכון האינפלציוני בכלל זה.

בעקבות האירועים הביטחוניים צפויה פגיעה מסוימת בהכנסות ממיסים ועלייה בהוצאה הממשלתית, עקב הגדלת הוצאות הביטחון והפיצויים לתושבים שנפגעו מהעימות. עם זאת, נקודת המוצא של התקציב לפני האירועים תאפשר לממשלה לעמוד ביעד הגירעון ב-2006 גם בתנאים אלה - אם הלחימה תסתיים בתוך זמן קצר.

העמידה ביעדי התקציב ומחויבות הממשלה לשמירתם גם בשנים הבאות תרמו ליציבות בשווקים למרות האירועים. לקראת הדיונים בממשלה על התקציב לשנת 2007 חשוב כי הממשלה תעשה כל מאמץ לדבוק במסגרת התקציבית שעליה הוכרז לפני העימות, זאת בהנחה שהעימות בצפון לא יהיה ממושך ולא יתרחב.