הסנהדרין: יש לשמור על קדושה במחנות צה"ל

מהחלטות הסנהדרין

"יידע כל חייל בצבא ישראל שמלחמתו באויב היא מלחמת ה' באויבי ישראל. לפיכך ישתדל כל חייל ומפקד בקדושת המחנה כדי שתהא השכינה שרויה בתוכו.

כִּי ה' אֱלֹוקֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ, לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ, וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ – וְלֹא-יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר, וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ (דברים כג, טו)"

ועדת המלחמה מטעם נציגות הסנהדרין מפרסמת שורה של הוראות באשר למלחמת "בין המצרים". במודעה מטעמה היא קובעת כי עניינה המובהק של הסנהדרין הוא לעסוק במלחמה.

הסנהדרין מצהירה כי על-פי תורה, האחדות באומה כולה היא תנאי מוקדם לנצחון, לפיכך על הממשלה להקים "מועצת מלחמה" ללא מפתח מפלגתי, שתכלול את נציגי הציבור היהודי וראשיו, וכן גויים "המסייעים לישראל בתמים". על המועצה המדוברת לכלול נציגים מכל המגזרים "החפצים בניצחון על אויבי ישראל - הקודם לכל שלום - והמקבלים עליהם העיקרון כי יש להכריע האויב עד למיגורו". לשם כך עליהם לקבל על עצמם "תורות מלחמה המתאימות למלוא המרחב של שדה הקרב הנוכחי והתואמות את צרכי עם ה'. ובראשונה, יאומצו ערכי מוסר הנובעים ממשפט המלחמה של התורה ופרשנותו ביד חכמי ישראל". המועצה האמורה צריכה לכלול את טובי המומחים הצבאיים המקבלים על עצמם את העקרונות הנ"ל.

"תימנע הממשלה מהקמת מועצת המלחמה - סימן הוא שאין היא מבינה את חומרת המלחמה הזו ותוצאותיה הצפויות, ושכוונתה היא לחזור לסדר היום הישן".

"מוסר מלחמה מעוות"

ההחלטה השנייה נוגעת באשמה למלחמה. "המציאות הקשה שנכפתה עלינו, בין השאר, באשמת אימוץ מוסר מעוות שכפינו על עצמנו". הסנהדרין מורה למפקדים ולחיילים שלא לרחם על האויב, "ובוודאי לא על אזרחים המשמשים מגן למחבלים, ולא יעשה חשבונם של האויבים על חשבון חיי לוחם צבא ישראל או אזרח הנמצא בסכנה; יש להשמיד כל איום וכל מסייע במלחמה ללא סיכון מיותר של חיילינו ואזרחינו; יש להרוס כל האמצעים הכלכליים המסייעים בידי האויב; אין לרחם על לוחמי אויב שלא נכנעו; אין להירתע מגירושה של אוכלוסיה עוינת ומלהורישה ומלנחול את ארצה. 'כל שנעשה רחמן על האכזרים לסוף נעשה אכזר על הרחמנים'", נכתב בהוראה. הוראה זו דומה לפסק שהוציאו רבני יש"ע האומר שאין לחוס על חיי אזרחים בעת מלחמה, וזכה לגינויים מצד הרבנים הראשיים לישראל ומצד יהודים במדינות ערב.

נושא נוסף שאליו התייחסה הסנהדרין הוא נושא הצניעות במחנה הצבאי. "יידע כל חייל בצבא ישראל שמלחמתו באויב היא מלחמת ה' באויבי ישראל. לפיכך ישתדל כל חייל ומפקד בקדושת המחנה כדי שתהא השכינה שרויה בתוכו. כִּי ה' אֱלֹוקֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ, לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ, וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ - וְלֹא-יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר, וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ".

שטח כבוש מסופח אוטומטית

הסנהדרין גם אומרת שכיבוש שטח הופך אותו אוטומטית לשטח קדוש של ארץ-ישראל. כתוצאה מכך, מוטלת על הכנסת חובה לחוקק חוק המאשרר בעלות עם ישראל על ארצו. "כל כיבוש יוצר סיפוח מידי גם ללא הצהרת מושל צבאי וצירוף מפה כפי שסופחו הגליל והנגב בגבולות תש"ט. הימנעות מחקיקה זו הופכת מלחמות ישראל למלחמות שווא ושופכת דמי ישראל לחינם".

הרבנים טוענים כי הנשק העיקרי והיעיל ביותר של עם ישראל הוא לימוד התורה וקיום מצוותיה, התפילה והזעקה אל ה', ותשובה וצדקה וטהרת הלב. כפועל יוצא מכך הם קוראים להימנע מחופשות יתרות ומרפיון בלימוד תורה.

תשובה על פולארד, הצד"לניקים ומפוני גוש-קטיף

עוד הם קובעים כי תענית תשעה באב השנה תיוחד גם כיום "חרטה ובקשת מחילה מכל היהודים שנרדפו בשנה שעברה על-ידי חוקי עוול ומעשי רשע הקשורים בגירוש יהודים תמימים מנחלתם ובחילול השם לעיני העמים". עוד הם דורשים מראש הממשלה כי ידרוש את שחרורו המיידי של השבוי יונתן פולארד, ונטילת אחריות לפדיון כל השבויים ותיקים גם חדשים.

הסנהדרין אומרת כי יש להתנצל ולפצות את חיילי צד"ל לשעבר וסייענים "שהופקרו למותם לרדיפות ולקלון". עוד הם מוסיפים, כי במלאת שנה להינתקות, "יש לזכור ולהתחרט על כל החטאים והמעשים הקשורים בהתעמרות ביהודים על-ידי היהודים, חטא הרודף את עמנו מדור דור - ואין לפרט, כי יקצר המצע וגדולה החטאה עד לשמיים. יעשה השלטון ושלוחיו ויועציו חשבון נפשו: יתחרט לפני קונו ויקבל על עצמו לנהוג בכל יהודי כעצמו וכבשרו; יבקש סליחה ומחילה מן המגורשים ויקבל על עצמו להשיבם אל נוויהם; יפצה כל נפגעיו ששיקר בבריתם; ימחוק חוקי העול מספר חוקיו; ויבטל כל ההליכים והחוקים הקשורים ביישומם".