מגבלות על ההטבות שיכולות להעניק קרנות הפנסיה

המפקח על הביטוח, אייל בן-שלוש, שלח למנהלי קרנות הפנסיה חוזר המבהיר כי חל איסור מוחלט על קרנות פנסיה להעניק זכויות השונות מאלו הקבועות בתקנון הקרן, או להתקשר בהסכמים לפיהם יינתנו זכויות עודפות לקבוצות עמיתים כאלה ואחרות.

לדברי בן-שלוש, חלק ניכר מהגירעונות האקטואריים הכבדים בהן מצויות חלק מקרנות הפנסיה הותיקות נובע ממתן זכויות פנסיוניות עודפות לקבוצות עמיתים, שהיו או הינם עובדים של מעבידים גדולים, ואשר התנו את הצטרפותם לקרן במתן זכויות עדיפות ביחס לזכויות הניתנות לכלל עמיתי הקרן לפי התקנון. הדבר מביא לכך שאותם עמיתים נהנים מזכויות עדיפות על חשבונם של יתר עמיתי הקרן, ללא כל הצדקה עניינית.

בן שלוש אומר, כי עמדתו נתמכת בעמדתו של בית הדין הארצי לעבודה, המעוגנת בפסק דינו של נשיא בית הדין הארצי, השופט סטיב אדלר, בערעור שהוגש על-ידי חברי קרן הפנסיה מקפת על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אשר דחה את בקשתם לקבל ממקפת זכויות פנסיה עדיפות על אלה הקבועות בתקנון מקפת, בהסתמך על הסכם שנערך בשנות ה-60' של המאה שעברה.

בפסק הדין של בית הדין הארצי, מה-30 במאי 2002, קובע הנשיא אדלר כי "עקרונות השוויון והצדק החברתי המעוגנים, בין היתר, ב"תקנת הציבור", מונעים מקבוצה אחת מבין חברי קרן פנסיה חברתית להתעשר על חשבון כלל החברים... הצדק החברתי, שאף הוא בין היסודות המכוננים את תקנת הציבור, אינו סובל מצב בו קרן פנסיה חברתית מאפשרת לקבוצות עובדים חזקות ליהנות מזכויות עדיפות על פני אלה המוענקות לקבוצות עובדים חלשות".

הנשיא אדלר קבע כי "עקרון השוויון ועקרונות הביטוח ההדדי, הקבוצתי והשיתופי מצויים בליבה של שיטת הביטוח של קרנות הפנסיה החברתיות. משמעות עקרונות אלה היא, שכל חבר זכאי לזכויות וחב בחובות הקבועות בתקנון הקרן, המהווה חוזה רב צדדי החל על כלל חברי הקרן ומונע הפליה בין עמית לעמית... מבחינת תקנות הקרן אסור שיהיה הבדל בין הענקת זכויות לעובד חברה גדולה לבין עובד בית מלאכה קטן".

בעקבות פסק הדין הנחה בן-שלוש, את קרנות פנסיה אשר התקשרו בהסכמים לפיהם ניתנו לעמיתים או לקבוצות עמיתים זכויות שונות מאלה הקבועות בתקנון הקרן להודיע לצדדים להסכמים האמורים על היות הקביעות ההסכמיות בדבר מתן זכויות שונות נטולות תוקף.