בית משפט לענייני משפחה בכפר סבא נתן (26.7.2006) את הכרעתו בבקשה להורות על הוצאת דגימה מגופתו של נפטר לשם בדיקת אבהותו של קטין. השופט צבי ויצמן קבע, כי טובתו של הקטין מועדפת במקרה זה על פני כבודו של המת, והורה על לקיחת דגימה מגופתו של המנוח כדי לבצע את בדיקת האבהות המורכבת, וזאת חרף התנגדותם המפורשת של הורי המנוח.
את ההכרעה נתן בית המשפט בבקשה שהוגשה על-ידי קטין אשר נולד לאם, חולה במחלת נפש בעברה, ולאב נכה צה"ל שלקה אף הוא בנפשו ושהתאבד זמן קצר לאחר לידתו של הקטין, וזאת בהתאם לטענתו של הקטין. בבקשה טען הקטין כי הוא זקוק לדעת מי אביו וככל שיגדל ויתבגר צורך זה ילך ויגבר ועלול לגרום לקטין בעיות זהות רבות מאוד בלי שידע מי אביו האמיתי. הקטין טען בנוסף, כי בשל התפתחותו הבלתי תקינה, הינו זקוק לטיפולים רבים ושונים כדי להשתלב בחברה רגילה. כך שהתשובה לשאלה מיהו אביו של הקטין הינה בעל השלכות רבות - נפשיות וכלכליות, כאשר מרבית הסיכויים היא כי המנוח הוא אביו.
סבא וסבתא לא הסכימו להיבדק
קודם להכרעה הקשה אליה נקלע בית המשפט, במהלך הדיונים בתיק, הוברר כי בדיקה פשוטה של רקמות מהוריו של המנוח תיתן תשובה מהירה ומדויקת באשר לשאלה האם המנוח הוא אביו של הקטין. דא עקא, שהוריו של המנוח התנגדו לביצוע הבדיקה. בית המשפט מתח ביקורת על התנהגותם של ההורים, אשר מחו על הפגיעה בכבוד המת שהקטין מבקש לעשות, אולם כאשר עלה בידם למנוע פגיעה זו - הרי שהם לא עשו דבר, וזאת תוך גלגול האחריות לפתחם של הסבים כדלקמן: "בנדון פתיחת קברו של המנוח הייתה נחסכת לו היו הורי המנוח נותנים הסכמתם לבצע את בדיקת הרקמות להורות (המכונה "בדיקת סבאות") ובכך לא היה נגרם כל ביזוי למת ולא היה נחסר כבודו, מעת שסירבו לבצע הפעולה הפשוטה הנדרשת להסרת ספקותיו של הקטין באשר לזהות אביו ירבוץ עניין פתיחת קבר בנם המנוח על מצפונם שלהם".
כך, ובלית ברירה, נותרה בידי הקטין אפשרות אחת מורכבת ביותר של בדיקת אבהות, כאשר מירוץ הזמן לביצועה של בדיקה זו הלך ואזל. מומחה מהמכון לרפואה משפטית אשר נתן חוות דעת בתיק זה, העיד כי ניתן כיום לבצע בדיקת אבהות גם למת, אולם ניתן לעשות זאת עד 3 שנים מיום המיתה וייתכן שאף פחות - תלוי בנסיבות שונות, כגון תנאי קבורתו. מה גם שהליך זה הינו יקר ומורכב עד מאוד לביצוע.
הבקשה שהוגשה שנתיים וחצי לאחר מות המנוח, העמידה את בית המשפט בדילמה קשה, בו נזקק היה בית המשפט להכריע טובתו של מי עדיפה - של המת או של החי? וכך, בהכרעה מנומקת וארוכה הכריע בית המשפט כי יש להעדיף את טובתו של החי, וההעדפה בין השניים - קשה ככל שתהא - מחייבת הכרעה בציינו כי "לא זו בלבד שידיעת ילד מניין בא הינה זכות מן המעלה הראשונה אלא שהיא 'צורך גדול' מאין כמותו, אפשר שמתוך צורך זה של הקטין רשאי גם בית המשפט לצאת מתוך הנחה מכללא כי הנפטר היה מסכים לבדיקה שמטרתה גילוי בנו האמיתי, ולבסוף - מתוך שעסקינן בצורך משמעותי שהינו בנפשו של החי מעדיפים אנו לכבדו על אף הפגיעה בשלוותו של המת. הצו המוסרי מחייב אותנו לנהוג כך ואנו נענים לו מתוך סמכותנו הטבועה וחובתנו לדאוג לטובת הקטין".
בסיומה של ההכרעה לא נמנע בית המשפט מלציין, כי במידה שהוריו של המנוח ייאותו תוך שבוע לעשות את הבדיקה בעצמם הרי שהכרעתו תהיה מבוטלת.
בית המשפט הטיל על ההורים את עלות הוצאת בנם מן הקבר וכן את עלות הבדיקה הגנטית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה