בית הדין הארצי לעבודה קיבל ערעור שהגיש אסף גרטי נגד משרד הפנים, פסק כי בכירים במשרד הפנים התנכלו לו - בעקבות שחיתויות שחשף, והורה על החזרתו לעבודה מלאה, כפי שהיה קודם לכן. פסק הדין ניתן בהרכב מורחב: הנשיא סטיב אדלר, השופט יגאל פליטמן, השופט שמואל צור, נציג עובדים שלמה גוברמן, ונציג עובדים משה אורן.
פסק הדין ניתן בעקבות ערעור שהגיש גרטי נגד משרד הפנים על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה. פסק הדין אומנם קיבל את תביעתו של גרטי לפיצויים, אך לא התייחס כלל לנזקים הנוספים שנגרמו לו עקב התנהגותו של משרד הפנים כלפיו, כמו גם לסוגיית החזרתו לעבודה ולהוצאת מכתבים מתיקו האישי המביעים ביקורת קשה ושלילית. ערכאת הערעור קיבלה עתה את טענותיו של גרטי בעניינים אלה.
גרטי הועסק במשרד הפנים כרכז אכיפה בכיר ביחידת האכיפה של עובדים זרים במחוז הצפון. במסגרת עבודתו הוא חשף אי-סדרים והתנהגות בלתי תקינה של שוטרי משטרת ההגירה ועובדי משרד הפנים המטפלים בגירוש עובדים זרים, ודיווח על כך לממונים עליו, לנציבות שירות המדינה, למבקר המדינה ולכלי התקשורת. דיווחו של גרטי, במקום שיוביל לבירור מעמיק ולטיפול מקצועי, נגרר במקרה הטוב לסחבת מכוונת ולדחיית התלונות, הן מצד הממונים עליו במשרד הפנים והן מצד נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, בתירוץ לפיו לא נמצא כל בסיס לאשמה.
בית הדין הארצי מתח ביקורת נוקבת על כך שגרטי נאלץ, בנוסף לכל, לחוות מסכת התנכלויות קשה, כשיד הממונים עליו היתה בדבר. כך ניסו הממונים עליו לפטרו פעם אחר פעם, להגיש נגדו תלונות סרק במשטרה במטרה להניאו ממעשיו ולהפחידו, ולהוכיח כי הגורם לפיטוריו הוא כישלונו במבחני ההסמכה לתפקיד של רכז אכיפה.
גרטי, שניגש במהלך תקופת עבודתו למבחנים אלה, היה היחיד שנכשל בהן מבין 60 נבחנים שנבחנו עמו. בדיקה מדוקדקת עם בתיה כרמון, ראש מחלקת אשרות ארצית במשרד הפנים, ומי שעסקה במשך שנים בהדרכת עובדי המשרד בנושא מתן האשרות לעובדים זרים, גילתה כי גרטי דווקא עבר את המבחן. כאשר פנתה למנכ"ל המשרד כדי שימנע את "התבזות המשרד", כלשונה, וידאג כי העוול שנעשה לגרטי יתוקן - פוטרה אף היא.
כאשר ראה כי פניותיו לגופים השונים במדינה לא הועילו, ואף לא אחת מבין תלונותיו נבדקה ברצינות, נאלץ לפנות לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה בבקשה כי ימנע את פיטוריו. כאמור, בית הדין האזורי קיבל את תביעתו של גרטי ופסק לו פיצויים, אולם פסק שאין להשיב את גרטי לעבודתו בשירות הציבורי. גרטי ערער על פסק הדין.
בהכרעתו קיבל בית הדין הארצי לעבודה את טענותיו של גרטי, כי דווקא בעניינו יש לדאוג להצבתו חזרה במקום העבודה, והיה מורה לעשות כן אילולא פרקליטות המדינה לא היתה עושה זאת כשדאגה להשיב את גרטי לשירות הציבורי. בית הדין הארצי גם פסק לו פיצויים נוספים בגין הפסד השתכרות מיום מתן פסק הדין בבית הדין האזורי ועד להחזרתו לעבודה בשירות המדינה והורה על הוצאתם של המסמכים המשמיצים מתיקו האישי.
בהכרעתו ציין בית הדין הארצי, לא אחת, כי "נדמה בעינינו חושף השחיתויות דהיום ל"שעיר לעזאזל" דאז. מטרתו הינה לגלות ליקויים ובכך להביא למירוקם ולתיקונו של עולם. אולם לא אחת, הוא יוצא וידיו על ראשו, בבחינת אותו שעיר לעזאזל", וקבע כי במקרה של גרטי הוא ראוי להגנתו של חוק ההגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-1997, בציינו, כי "המשפט הישראלי, דרך הפריזמה של כללי המשפט המנהלי וחובת תום הלב, מעניק הגנה לעובדים החושפים מעשים בלתי חוקיים במקום העבודה או התנהלות של עובד ציבור העומדת בניגוד לטוהר המידות או לסדרי מינהל תקין. מעסיק המפטר עובד החושף מעשה בלתי חוקי פועל בחוסר תום לב".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה