סיפורים מחדר המיטות

ג'קי פלר מתל אביב קנתה מרהיטי דני אולשטיין, בעיר, מיטה עם מנגנון פתיחה ושילמה 1,350 שקל. לדבריה, כעבור חצי שנה המנגנון שבק חיים, וכשביקשה לשלוח לביתה טכנאי, נתבקשה להביא את המיטה לחנות.

פלר תבעה בחודש שעבר את החנות בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב בסכום של 1,500 שקל. לטענתה, ניתנה לה אחריות לחמש שנים, "ולא יעלה על הדעת שאממן הובלה הלוך ושוב בעלות מאות שקלים". לדבריה, תעודת האחריות קובעת שתיקון ייעשה בביתו של הלקוח, ואף הובטח לה בעת הקנייה שאם המנגנון יתקלקל טכנאי ישלח לביתה.

פלר התרעמה שפניותיה לתקן את המיטה בביתה, או לחילופין שהחנות תממן הובלה נתקלו בסירוב. פלר התעקשה שתיקון המיטה ייעשה בביתה בלבד ואין זה הוגן שתשלם 600 שקל הובלה הלוך ושוב. "מן הדין ומן הצדק שבית המשפט יחייב את החנות להגיע לביתי לתקן את הספה, או לספק מיטה חדשה ללא מנגנון או שכספי יוחזר".

בכתב ההגנה, בן עשר שורות, כתוב בכתב יד, התעקש דני אולשטיין בעליה של החנות, שהתובעת שברה את המנגנון עקב שימוש לא נכון. "הלקוחה קיבלה אחריות, אולם עליה להוביל את המיטה למפעל שם יתקנו אותה באמצעות מכשירים".

אולשטיין הוסיף שמקובל בכל העולם שצרכנים מובילים בעצמם ועל חשבונם ריהוט פגום למפעל. "כך מקובל בכל החברות, כדי שהלקוח לא יתייחס בהפקרות למיטה ויגיד יש לי אחריות". אולשטיין הדגיש: "אני מוכן לתקן את המיטה ללא תשלום, רק שיביאו וייקחו את המיטה".

בספטמבר 2006 ייכנסו לתוקף תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירותים לאחר מכירה). התקנות קבעו שהיצרן יצטרך לתקן מוצר בתוך מקסימום 10 ימים וישא בהוצאות הובלת המכשיר לתיקון. כמו כן, על-פי התקנות, לקוח לא ימתין לטכנאי יותר משעתיים. למרבה הצער, התקנות מתייחסות אך ורק למוצרי חשמל, אלקטרוניקה וגז, ואין בהן התייחסות למוצרי ריהוט.

האזרח הקטן ימשיך לפקוד את בית המשפט לתביעות קטנות כשייגרם לו עוול הקשור במוצרי ריהוט.