תביעה: אכלה קציצה עם אבן ושברה שן

קלו תבעה בחודש מאי השנה את חברת נטו מלינדה סחר בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב בסכום של 4,300 שקל.

לדבריה, שיגרה את האבן ה"סוררת", לחברה, ודרשה פיצוי בסך 2,300 שקל עלות שבעה טיפולים והחלפת כתר בתוספת 2,000 שקל עוגמת נפש. קאלו התרעמה שהחברה שלחה שובר שי כפיצוי. "איני מתכוונת לממש את השובר ואין בדעתי לקחת סיכון נוסף". קאלו הדגישה שהחברה לא הסבירה מה מקור האבן והודיעה שבדיקת מעבדה שללה הימצאות אבן במוצר.

קאלו גילתה שזו פעם שנייה שהיא מוצאת אבן בבשר עוף טחון של החברה. "בפעם הראשונה שזה קרה לא האמנתי ולא שמרתי את האבן".

בכתב ההגנה טענה חברת נטו שבשר עוף טחון, נמכר בטונות מדי חודש ומעולם לא נתקבלה תלונה דומה. "תקני הייצור בחברה מחמירים והיא משווקת תוצרתה בכל רחבי המדינה לשביעות רצון הציבור".

החברה הדגישה שבשר העוף עובר טחינה דקה והתרחיש אינו אפשרי. "בסביבה שבה מיוצר בשר העוף הטחון, אין אבנים".

החברה הוסיפה שבדקה את הגוף הזר במעבדה, ונשללה הימצאות אבן. החברה תהתה מדוע קאלו התלוננה חודשיים לאחר האירוע. "לא פחות תמוה שהתובעת החליטה לקנות מוצר נוסף מאותה סדרה מבלי שהתלוננה שהוא פגום".

החברה הוסיפה שקאלו לא הוכיחה את התביעה וטענותיה נטענו בעלמא. "החשבונית שהומצאה אינה אלא ניסיון להביא אינפורמציה לקויה לבית המשפט. כל שנמסר הוא שהתובעת מסרה למרפאת השיניים צ'קים בסך כולל של 2,300 שקל. התובעת לא המציאה אסמכתא כלשהי למהות הטיפול ולמצב השן המטופלת טרם האירוע הנטען".

החברה הדגישה שפיצוי בגין עוגמת נפש, נזק לא ממוני, נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, ואינו זכות מוקנית. החברה דרשה לדחות את כתב התביעה ולחייב את קאלו בהוצאות משפט.

החברה לא צרפה לכתב ההגנה את ממצאי המעבדה. אם לטענת החברה, בדיקת המעבדה שללה הימצאות אבן לא ניתנו תשובות מה הגוף הזר שמצאה קאלו.

על קאלו לצרף לכתב התביעה חוות דעת של מומחה שיצביע על הקשר בין הנזק שנגרם לאכילת האבן, ואת מצב השן לפני ואחרי המקרה ועלות הטיפולים.

פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 2,000 שקל נחשב למופרז במקרים כגון דא בבית משפט לתביעות קטנות.