ישראל במלחמה - פאנל מומחים - לא לעות

ח"כ יתום: להיערך לשלב המו"מ המדיני

חבר הכנסת ולשעבר ראש המוסד, דני יתום (העבודה), אינו רואה בפעולה הצבאית את חזות הכול. בראיון ל"שלום טורונטו" אומר יתום: "ישראל צריכה להשמיד ולפגוע בכל מטרות החיזבאללה, ואולם לא תמיד ניתן לאתרו מפאת חוסר במידע מדויק על כל המשגרים ומצבורי הטילים והקטיושות. קשה מאוד לפגוע בכל מחבל, משגר או רקטה. אנחנו צריכים לפעול כדי לפגוע בצורה מצטברת ביכולות חיזבאללה. למיטב הבנתי, לא נוכל לרסק את החיזבאללה לגמרי, וכנראה גם לא נצליח לגרום לכך, שהחיזבאללה יפסיק לפעול רק בדרך הצבאית. לכן, בשלב מסוים יש לפעול בדרך מדינית, שכן רק באמצעותה ניתן להביא לסיום המשבר".

אשר לאופן סיום המערכה מקבל יתום את היעדים, שהציבה הממשלה לפעולה. "לא ירחק היום, שבו המעצמות הגדולות יחייבו הפסקת לחימה, ולכן אנו צריכים לשאוף לפגוע ככל האפשר בחיזבאללה לפני פתיחת הערוץ המדיני. ישראל צריכה לשאוף לכך, שיתמלאו מספר תנאים, שיהוו מבחינתה הצלחה משמעותית, והם: דרישה לפרוק חיזבאללה, ואם לא ניתן להשיג יעד זה, יש לשאוף לדחיקתו כמה שיותר רחוק מהגבול. בנוסף, על ישראל לתבוע את פירוק החיזבאללה מהרקטות ארוכות הטווח שברשותו".

ח"כ יתום אינו מוציא מכלל אפשרות, בשיחה עם רונן ליבוביץ', פתרונות ביניים קודם לפרוק חיזבאללה מנשקו, המתבססים על הצבת כוחות של צבא לבנון, או כוח בינלאומי חזק בגבול עם ישראל. כוח כזה יבטיח, שחיזבאללה לא יעבור דרומה ויסייע לתהליך פרוק הארגון מנשקו הכבד. הוא אינו סבור שישראל צריכה לפעול נגד אירן או סוריה. "את המאמץ המלחמתי יש למקד בחיזבאללה ומול סוריה יש להפעיל לחצים מדיניים כדי שסוריה תפסיק להעביר אמצעי לחימה לחיזבאללה. כמו כן, ניתן להיעזר במערכה המדינית הבינלאומית נגד הפיתוח הגרעיני באירן כדי להצר את צעדי הממשל האירני.

"אין להאשים אף אחד במצב שנוצר בגבול ישראל-לבנון" גורס יתום המסביר, כי ההחלטות והסיכונים בזירה הלבנונית התקבלו במחשבה ובמודעות לסיכונים. "היה ברור, שאם נירה על כל איש חיזבאללה שחופר עמדה, נגרום לכך שלא יהיה רגע אחד שקט בצד הישראלי. הגליל נהנה במשך שש שנים משקט. הגליל התפתח כלכלית, הגיעו תיירים וגם המפעלים כמו גם המשק הישראלי נהנו מהתקופה של השקט. אולם, החיזבאללה החליט להפר את כללי ההתנהגות על-ידי כך שביצע את ההתקפה על הסיור הישראלי. חיזבאללה עבר את כל הגבולות מבחינתה של ישראל וחייב תגובה חריפה, שאין מנוס ממנה, ואשר התפתחה למבצע כולל נגד הארגון.

בשלב מסוים תהיה הפסקת אש מציין יתום ומוסיף, כי יש להיערך לקראת הקרב על היעדים המדיניים ובכללם השבת החטופים למשפחותיהם. אם וכאשר נגיע להידברות עם ממשלת לבנון (ולא עם החיזבאללה) על החזרת החטופים, קיימת סבירות, שנשחרר אסירים לבנונים, ולא פלשתינים, בתמורה להחזרת החיילים.

האלוף (מיל.) עמידרור: רק בנחישות נוכל להשיג היעדים המדיניים

האלוף (מיל.) יעקוב עמידרור, לשעבר ראש חטיבת מחקר באגף המודיעין, סבור, שממשלת ישראל יכולה לעמוד ביעדים שהציבה למערכה הנוכחית: החזרת החטופים, פריסת צבא לבנון בגבול עם ישראל ופרוק החיזבאללה מנשקו. בראיון ל"שלום טורונטו", מדגיש עמידרור, כי ישראל נהנית מגיבוי בינלאומי נרחב ותמיכה מבית. בתשובה לשאלה, אם תידרש ישראל לפעולה קרקעית בלבנון, אומר עמידרור, כי המפתח נמצא בידי חיל האוויר הישראלי - האם יצליח לנטרל את יכולת חיזבאללה לשגר רקטות לעבר ישראל.

הניסיון הישראלי ברצועת עזה הוכיח, שזו משימה שאינה פשוטה כלל ועיקר, ואולם צריך לזכור בהקשר זה, כי לישראל יש הניסיון הרב ביותר מבין צבאות העולם בהתמודדות עם איום הרקטות והטילים. צריך לקוות, שלממשלה יהיה מספיק כוחות לנהל את המערכה ככל שיידרש עד להשגת היעדים המדיניים. אם תהיינה פגיעות קשות בתשתיות בישראל או בנפש, נראה שלא יהיה מנוס מהחרפת המתקפה נגד לבנון ופגיעה בתשתיות החשמל של המדינה. בשלב זה, אסור לעשות כן, אלא להתמקד בפעילות התקפית נגד חיזבאללה ונגד תשתיות, המשמשות את הארגון.

לדברי עמידרור, המשבר הנוכחי הוכיח, כי כאשר מתעלמים מאויב המצהיר על כוונותיו בגלוי לפעול לחיסול מדינת ישראל, מדינת ישראל נאלצת בסופו של דבר להתמודד עם בעיה גדולה יותר לאורך הזמן. אין קשר ישיר בין האירועים בלבנון לבין החלטת ממשלת ישראל לבצע את תוכנית ההתכנסות, שהינה החלטה פוליטית ביסודה. עם זאת, ראוי להדגיש, כי אם לא ניסוג מיהודה ושומרון לא נצטרך ברבות הימים לחזור לשם לטפל. ההתכנסות עלולה ליצור בעיות ביטחוניות קשות, אך אין בה כדי לאיים על קיומה של מדינת ישראל.

אל"מ (מיל.) דורון עמיר: נסראללה משדר מצוקה

אל"מ (מיל.) דורון עמיר, ראש מערך איסוף ברמת המטכ"ל ומומחה ללוחמה פסיכולוגית, אומר בראיון ל"שלום טורונטו", כי נאומו השני של חסן נסראללה, שהגיח ממקום מסתורו, מקרין על מצבו הקשה. נסראללה נראה עייף, רדוף, ישב כמו מומיה מול המצלמות ואפילו זקנו נראה בלתי מטופח. משפת הגוף שלו, ובהשוואה להופעות, טלביזיוניות קודמות שלו, ניתן להסיק, כי נסראללה אינו במיטבו ומצטייר כמו סדאם חוסיין, עליו הרבה ללגלג בשעתו.

נסראללה עשה מקח טעות במשבר הנוכחי, בכך שלא העריך נכונה את התגובה הישראלית. הוא שחק את המשחק הלא נכון בעיתוי הלא נכון, ולא השכיל להבין, שהמציאות השתנתה וכללי המשחק אינם עוד כפי שהיו בעבר. הפעם מדובר במלחמה על הבית וכל הציבור הישראלי נכון להילחם ולתת גיבוי לממשלה. נסראללה מצטייר כדמות פתטית, המנסה לשכנע, שהוא מצליח לכוון את הקטיושות, כך שלא יפגעו במתקנים הרגישים בחיפה, ובניסיון שלו להציג את המנהיגים הישראלים כטפשים וחסרי ניסיון.

הלכי הרוח בלבנון מתאפיינים בביקורת נוקבת כלפי חיזבאללה על שסיבך את לבנון במלחמה עם ישראל. עמיר מציין, ששוחח בימים האחרונים עם משוקמים (סוכנים לשעבר), אשר מסרו, על סמך שיחות עם בני משפחותיהם בלבנון, כי פעילי החיזבאללה מונעים בכוח את מעבר האולכלוסיה מדרום לבנון צפונה ובכלל זה תוך שימוש בנשק.

אשר ליעדי המבצע, סבור עמיר, כי ניתן להשיג את היעד של פריסת צבא לבנון לאורך הגבול. פרוק החיזבאללה הינו יעד קשה יותר, והדבר תלוי אם מנהיגו נסראללה ישרוד את המערכה. אם נסראללה ירד מהבמה, עשוי ארגונו לשנות את דפוסו מכוח צבאי חזק למליציה קטנה. קשה יהיה למצוא מנהיג כריזמטי כמוהו, שיוכל להיכנס לנעליו.

בסך הכול, אומר עמיר, חיל האוויר הישראלי רושם לזכותו הישגים לא מבוטלים במערכה הצבאית. נסראללה מנסה לגרור את ישראל לפעולה קרקעית, שם הוא סבור, שיוכל לצמצם את היתרון הטכנולוגי הבולט במרחב האווירי. הצלחה ישראלית תהיה, אם תקום תנועה רחבה בלבנון, שתדרוש את פרוק חיזבאללה מנשקו, כפי שהיה לאחר רצח חרירי, ואשר הביאה לסילוק הנוכחות הסורית מלבנון.

בהקשר המודיעיני, מציין עמיר, כי קיים קושי להשיג מידע על ארגון קטן, הפועל בדפוסים מחתרתיים. ככל שהארגון הולך ומתמסד, כך המטרות שלו הופכות להיות בהכרח גלויות ופגיעות יותר. חיזבאללה הצליח להבריח מספר טילי קרקע-ים מאירן, שאחד מהם פגע בסטי"ל הישראלי. עובדה זו נעלמה מהמודיעין הישראלי, שכן קשה לאתר העברה של מספר טילים מצומצם, המוחבאים בסביבה אזרחית. המעקב אחר יעדים אזרחיים דוגמת גשרים ומתקני תשתית קל יותר והוא מתבצע באמצעות צילומי אוויר ממטוסים ומלווינים. לצורך הכנת מטרה מוסתרת לתקיפה בעומק האויב נדרש שילוב של כל אמצעי איסוף המודיעין ובכלל זה סיגינט ומודיעין אנושי. מתוצאות התקיפות של חיל האוויר ניתן לומר, כי לצה"ל יש בהחלט מודיעין איכותי.

סא"ל (מיל.) דני רשף: יש לבצע מבצעים חודרים בלבנון

סא"ל במילואים דני רשף, ששרת בתפקידי מודיעין בכירים בגזרת לבנון, אינו סבור, כי ישראל יכולה להשיג את היעד שהציבה לעצמה להביא לפריסת צבא לבנון בגבול עם ישראל. בשיחה עם "שלום טורונטו" מסביר רשף, כי למעשה בלבנון קיימת "מסורת", מאז הקמתה כישות מדינית מודרנית, של הימצאות כוחות פנימיים חזקים, המקיימים מעין מדינה בתוך מדינה. ממשלת לבנון לא הצליחה מעולם לאכוף את שלטונה על כל שטחה של המדינה. גם מערכת האיזונים העדינה בין העדות השונות מחייבת קבלת החלטות בקונצנזוס, והדבר מגביל את יכולת הפעולה של הממשלה. הסדר של פשרה בתוך המערכת הלבנונית יתכן, אם יוסכם למשל על גיוס פעילי החיזבאללה לצבא ויחידות אלה יוצבו בדרום לבנון.

פעילות חיל האוויר אינה מספקת כדי להכריע את חיזבאללה. כל עוד נסראללה שורד וממשיך לשגר קטיושות, הוא יכול להציג זאת כניצחון. נדרשות פעולות קרקעיות של צה"ל, אך אין מדובר בנוכחות קרקעית קבועה, אלא במבצעי קומנדו, שתכליתם לפגוע בצמרת הארגון ולקחת בשבי פעילים רבים ככל האפשר לקראת שלב המו"מ על החזרת החיילים החטופים.

צה"ל, טוען רשף, הופתע לחלוטין מהמלחמה הנוכחית. הוא לא התאים עצמו באימונים, בשיטות הפעולה ובמחשבה המדינית לקראת פרוץ העימות הנוכחי. יחידות של צה"ל אינן מתאמנות על מודל עימות בזירת לבנון והן מוקדשות רוב הזמן לעימות בשטחים. אם כי, חשוב לומר, שמדובר ביחידות בעלות רמת הכשרה צבאית גבוהה, המסוגלות להתמודד עם מגוון אתגרים צבאיים.

האירועים בלבנון וברצועת עזה ממחישים, שאין אופק מדיני למו"מ עם הפלשתינים. לאבו מאזן אין שליטה מלאה ברשות הפלשתינית, ולעומתו לאירן ולסוריה השפעה רבה על המתרחש בזירה הפלשתינית. הוא אינו מסוגל להוביל את הפלשתינים לשלום. בפני ישראל ניצבת דילמה לא פשוטה. אם ממשיכים לשלוט ביהודה ושומרון אנו מסתכנים, בהיותנו כוח כובש ובהפיכת המדינה בעל כורחה למדינה דו לאומית. תוקפים שלא בצדק את ההינתקות והיציאה מלבנון כהתפתחויות שהביאו לעלייה בטרור. מהלכים אלה מלכתחילה לא היה ביכולתם להביא לתהליך של שלום ולחיסול הטרור, אלא ליצור את התשתית לבניית הלגיטימציה הבינלאומית לפעולה ישראלית מסיבית נגד ארגוני הטרור. בשלב הבא סבור רשף, כי ישראל צריכה להתכנס לשלושה גושי התיישבות גדולים בגוש עציון, ירושלים ואריאל, אשר יאפשרו לפעול בעומק השטח הפלשתיני, אם ישתנו הנסיבות המדיניות.

קצין מודיעין*: האתגרים מודיעיניים במלחמה

ההתקפות המאסיביות בלבנון והתחמקות בכירי החיזבאללה מירי מטוסי צה"ל, מעלה את השאלה מדוע חיל האוויר לא מצליח לשכפל את הישגיו המרשימים בחיסול בכירי הטרור בעזה ויהודה ושומרון לגזרה הלבנונית. ההסבר לפער בין ההצלחות בגזרות השונות אינו מבוסס על יכולת טכנולוגית או הריחוק הגיאוגרפי מהמטרות, אלא ביכולת והנגישות המודיעינית בגזרה הלבנונית, הנחותה מזו שיש בגזרה הפלשתינית.

הסיקור המקיף של חיסולו של אבו-מוסעב א-זרקאווי, בכיר בארגון אל קעידה, אפשרה לנו הצצה לתוך ההליך המסובך והארוך, שמוביל לחיסול מוצלח. דובר הצבא האמריקני התייחס למורכבות המבצע כשאמר, "זה היה ארוך, מורט עצבים, ניצול יעיל של משאבי מודיעין, איסוף מידע ממקורות אנושיים ("יומינט"), מקורות אלקטרוניים וסיגנלים ("סיגינט"). זה נעשה לאורך תקופת זמן, שבועות רבים".

אז למה זה כל כך מסובך? הסתתרות פעילי טרור בכירים באזור אזרחי יצרה לצבאות המערביים בעיה קשה עימה נאלצו להתמודד בתקופת המלחמה המודרנית, המאופיינת בעימות בין צבא מדינתי ומסודר לבין ארגוני טרור בעלי מאפיינים של צבאות גרילה בגיבוי של גורמים מדיניים לכאורה. אם בעבר מידע אודות הימצאות מנהיג גרילה אפשר לצבא ארצות הברית להפציץ יער שלם מהאוויר, הרי שמנהיגי הטרור בעידן המודרני יודעים להסתתר במקומות, בהם לא ירשו לעצמם הרודפים לתקוף בצורה מאסיבית.

הפתרון אותו גיבשו צבאות בעולם כולו בשנים האחרונות, כאשר המובילים בתחום זה הם הצבא האמריקני וצה"ל, היא ה"תקיפה הכירורגית" או הסיכול הממוקד. משמעות של דפוס פעילות זו היא תקיפה מדויקת, הכפופה לקריטריונים מחמירים עד כדי בלתי אפשריים. תקיפה זו מאופיינת בצמצום חלון ההזדמנויות לזמן קצר מאוד ומקנה בד"כ הזדמנות כמעט חד פעמית לתקיפה.

התקיפות הכירורגיות, המתבצעות בד"כ מהאוויר וממרחק רב, מצריכות את גורמי המודיעין לספק לגורם התקיפה מידע מדויק ברמת ודאות גבוהה מאוד. בתקיפות שכאלו טעות בסימון חלון משרדו של המבוקש יכול להביא לכישלון המבצע ואף לערער את מעמדה המדיני של המדינה התוקפת. אין צורך להזכיר את הביקורת אותה סופגת ישראל, כאשר טיל ממסוק פוגע ברכב לא נכון ותוך כדי כך גורם להרג משפחה תמימה. החשיבות הרבה, שיש לתוצאות תקיפות אלו, מביאה לכך, שבכדי לאשר מבצע שכזה, הקברניטים ידרשו לקבל מידע בדוק, מדויק ועדכני.

כאן אנו חוזרים לתיאורו של דובר צבא ארצות הברית, שציין את העבודה הרבה אותה השקיעו גורמי המודיעין לפני המבצע. ריכוז המאמץ בטרם התקיפה מקיף את כל גורמי האיסוף הקיימים לרשות איש המודיעין המבצעי. מלבד המודיעין הגלוי, שמסייע רבות בעיקר לאנשי מחקר העוסקים במחקר תשתיות או מחקר מדיני, איש המודיעין המבצעי פונה בד"כ לגורמי האיסוף המודיעיני ומכתיב להם רשימת משימות, הנקראת בעגה המקצועית צי"ח (ציון ידיעות חיוניות). צי"ח זה מופנה לגורמי האיסוף השונים.

גורם האיסוף, המוכר והנגיש ביותר הוא ה"ויזינט", או מודיעין חזותי, הכולל תצפיות, תמונות מלווינים וממזל"טים. הבעיה היא שכדי שאיש המודיעין ידע על מה למקד את אנשי החוזי, עליו לקבל מידע מדויק יותר על מיקום הימצאות היעד מגורמים אחרים. לשם כך יש להיעזר באמצעי האיסוף המתוחכמים יותר, היומינט - המודיעין האנושי (משתפי פעולה) והסיגינט - האזנות.

אם בעבר המידע הטוב ביותר והמקיף ביותר הגיע דרך מודיעין אנושי, בדמות מקורות הנמצאים בשטח האויב, הקדמה הטכנולוגית פגעה ביכולת של אנשי היומינט. החדשנות הטכנולוגית וריבוי אמצעי התקשורת הניידים צמצמה את הצורך של המבוקשים הבכירים להזדקק לאנשי קשר ,דבר המחייב את חשיפתם לגורמים זרים. במקביל האופי הריכוזי והדתי שיש לארגוני הטרור הקיצוניים ביותר, מפחיתה את נגישות המקורות האנושיים לגופים אלו. כך הפך איסוף המודיעין המבצעי למבוסס יותר ויותר על מידע סיגינטי. אולם גם המבוקשים מודעים למצב זה וכפי שניתן לראות בכל הפקה הוליוודית גם הערבים עצמם נעשים זהירים יותר בכל מה שקשור לשימוש באמצעי תקשורות. יש לזכור שאף אם גורם המודיעין מצליח להקדים מבחינה טכנולוגית את המבוקש ובכל זאת ליירט את שיחותיו, הרי בסופו של יום, על-מנת לאשר את המבצע, אין ברירה אלא להיעזר במקור אנושי, שיוכל לזהות את האדם, ורק אז יינתן אור ירוק לפעילות.

המצב בלבנון, שם מדובר בגוף טרור מקצועי ובעל מודעות ביטחון שדה גבוהה ביותר, מקשה על גורמי האיסוף לאגור מידע עדכני ומדויק על מקום הימצאות בכירי החיזבאללה. על כן בשלב זה מתמקד צה"ל בתקיפת מפקדות ומחסנים, שהאיסוף לגביהם קל יותר ומבוסס על תושבי הכפרים. גורמי האיסוף ממתינים בסבלנות לרגע בו בכירי החיזבאללה יצאו ממחבואם וילכו לאזורים אותם הם מכירים פחות טוב, מקומות בהם הם יזדקקו לסיוע של גורמים, שאת נאמנותם הם לא בחנו. בשלב זה נותר רק לקוות, כי ישכילו אנשי המודיעין וגורמי האיסוף לנצל את רגעי החולשה של האויב להישגים מודיעיניים, שיביאו להצלחות מבצעיות חשובות.
* שם הקצין (מיל.) שמור במערכת.

סא"ל (מיל.) אדיר חרובי: נזהרים שלא לפגוע באזרחים

סא"ל (מיל.) אדיר חרובי, לשעבר טייס קרב בחיל האוויר, מנסה בראיון ל"שלום טורונטו" להמחיש כיצד נראית גיחה מבצעית בעיניו של הטייס. ככל שהטייס צעיר יותר, אומר חרובי, שצבר שעות טיסה רבות מעל לבנון, כך גדלה רמת ההתרגשות לפני כל יציאה לגיחה מבצעית. על הטייס מוטלת אחריות רבה וכל מעייניו מופנים לביצוע מדויק של המשימה ולעמידה באמון שנתנו בו מפקדי הטייסת.

ההכנה לטיסה דורשת לימוד מעמיק ויסודי של תוכנית הפעולה, החל מלימוד דרך ההזדהות בנתיב הטיסה, עבור דרך הכרת האיומים וכלה בלימוד היעד לתקיפה. במהלך הטיסה, ובעיקר במשימות מורכבות, גם טייסים ותיקים חשים "פרפרים בבטן", ואולם ככל שמתקרבים למטרה, הטייס הופך להיות ממוקד אך ורק בביצוע מדויק ונקי של המשימה, כפי שתודרך בטייסת. לתוך המורכבות הזו של ביצוע המשימה וניסיון לחמוק מאש האויב מושם דגש רב על הימנעות ככל האפשר מפגיעה ביעדים אזרחיים.

בתכנון כל גיחה מבצעית מסומנים על המפה כל האתרים הרגישים באזור המטרה, שיש להימנע מלפגוע בהם בכל מחיר דוגמת בתי חולים, בתי ספר, מסגדים ועוד. לעיתים, אפילו מסלול התקיפה נקבע בדרך כזו שנועד למנוע מצב בו עלול טיל שיסטה ממסלולו לפגוע בטעות ביעד אזרחי סמוך.

טייסים ותיקים "מתרגלים" לאש הנ"מ הנורית לעברם והם מתורגלים בהתחמקות ממנה בהתאם לתרגולות. כיום האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים, העומדים לרשות חיל האוויר, מאפשרים למטוסי הקרב לפעול כמעט בכל מזג אוויר, גם בעת עננות ובשעות החשיכה. הצפיפות בשמיים בישראל הקטנה מעמידה אתגר מורכב גם לגורמי הבקרה האווירית, האמורים לנתב את הטיסות השונות באופן שלא יפגע בביצוע המשימות וימנע סכנות בטיחותיות.

במלחמה הנוכחית חיל האוויר השיג תוצאות טובות בתקיפות האוויריות והוא מתמודד יומיומית עם הארסנל העצום, שמחזיק בידיו ארגון החיזבאללה, שכולל למעלה מ- 10,000 רקטות. ההערכה היא, שהפגיעה עד כה בתשתית החיזבאללה הייתה כואבת והאפקט המצטבר שלה יורגש בימים הקרובים עם הירידה במספר שיגורי הקטיושות ובחוסר הדיוק שלהם.

ראש עיריית חיפה: המוכנות המקדימה הוכיחה עצמה

ראש עיריית חיפה, יונה יהב, שעירו הפכה ליעד מועדף להתקפות החיזבאללה במלחמה, משתבח ברמת המוכנות הגבוהה לקראת העימות. בראיון ל"שלום טורונטו" אומר יהב: "המלחמה מצאה אותנו מוכנים. מזה זמן התאמנו על היערכות למצבי חירום ולאסונות טבע. הקמנו מפקדה מאוחדת לעיריה עם פיקוד העורף ועם משטרת ישראל, מכבי אש ומגן דוד אדום. ניתן לראות את פירות ההיערכות בפריסה המהירה והמתואמת של כוחות ההצלה במקום נפילת הקטיושות ובטיפול המהיר המוגש לתושבים".

יהב מציין, כי העיריה פעלה מידית להסיר את האיום הפוטנציאלי הקיים מפגיעה אפשרית במפעלים הכימיים בחיפה. בעקבות פנייה של עיריית חיפה, הסכימו להוריד את רמת המלאי של החומרים המסוכנים למינימום, וכיום גם אם מפעלים אלה יפגעו, לא צפוי נזק סביבתי נרחב. לדברי יהב, ניכרת תמיכה מקיר לקיר של תושבי העיר במדיניות הממשלה, והציבור נכון לשתף פעולה עם העיריה ולפעול על-פי הנחיותיה. כושר העמידה של הציבור ושל המנהיגות המקומית חזק מאוד בעת הנוכחית. ראש ממשלה, אהוד אולמרט, נפגש ב- 18 ביולי עם 35 ראשי עיריות בחיפה ושמע מהם דברי עידוד ותמיכה להמשיך במבצע עד השגת המטרות המדיניות.

בהיבט המוניציפאלי, ממשיכה עיריית חיפה להעניק את השירותים לתושבי העיר ככל האפשר גם תוך הגדלת הגרעון התקציבי באופן זמני. הנחת העבודה היא שהמלחמה עשויה להיות ארוכה ויידרשו אורך רוח וסבלנות מצד התושבים.

בסיום דבריו, הפנה ראש עיריית חיפה פנייה אישית לקהילה הישראלית בטורונטו להתנדב למען ישראל בשעה קשה זו למדינה על בסיס ברית הערבות ההדדית הקיימת בעם היהודי.

בטורונטו פועלת קרן חיפה-קנדה, שהינה גוף עצמאי ומלכ"ר הפועל למען פיתוח העיר חיפה ופרויקטים המטפחים דו קיום בין האוכלוסיות השונות של העיר בעיקר בתחומי החינוך, התרבות והבריאות. השנה הציבה לה הקרן, שבהנהלתה ייצוג לכל המגזרים, יעד להקמת אגף לילדים במרכז ברפואי בני ציון בחיפה (המעוניינים ליצירת קשר עם הקרן יפנו למאיה גולדנברג, טל. 905.707.5598, אימייל: haifafund@rogers.com).

צילום: יתום: להיערך לשלב המו"מ המדיני

צילום: עמידרור: רק בנחישות נוכל להשיג היעדים המדיניים

צילום: דורון עמיר: נסראללה משדר מצוקה

צילום: רשף: יש לבצע מבצעים חודרים בלבנון

צילום: אדיר חרובי: נזהרים שלא לפגוע באזרחים

צילום: יהב: המוכנות המקדימה הוכיחה עצמה