איך מטפלים בפיברומיאלגיה

הפיברומיאלגיה היא מחלה כרונית המשפיעה על יותר נשים מגברים, אך יכולה לפגוע באדם בכל מין, גיל ומוצא. המחלה מתאפיינת בכאבי שרירים וקשיות, כאב או רגישות, עייפות וקשיי שינה.

איגוד הפיברומיאלגיה הלאומי (NFA) מציין, כי למרות שהכאב לעיתים קרובות מופיע בצוואר, גב, כתפיים, ידיים ואגן הירכיים, כל אזור בגוף עשוי להיות סימפטומטי.

תסמינים אחרים של פיברומיאלגיה כוללים מיגרנות, סחרחורות, קושי בריכוז, חוסר קואורדינציה, חרדה ודיכאון. הכאב מתואר בדרך כלל או ככאב דוקר וחד או כאב מתמשך, חוסר תחושה או תחושת שריפה ודקירות קלות.

על-פי ה-NFA, פיברומיאלגיה מאובחנת על-ידי ניתוח קריטריונים מסויימים ותסמיני החולה, אך עד כה, היא אינה מאובחנת בעזרת בדיקה או הליך כלשהו. טיפולים במצב הם לעיתים קרובות הוליסטיים (דוגלים בכך שכל מערכת היא ישות שלמה שיש להתייחס אליה ככזו ולא להפרידה לחלקיה) ופונים הן לשינויים רפואיים והן לשינויים של סגנון החיים.

תרופות לשיכוך כאבים - כמו איבופרופן, שניתן ללא מרשם, או אצטמופין (פאראסטמול), או תרופות שאינן נרקוטיות וניתנות על-פי מרשם עשויות להקל על חוסר הנוחות. לפעמים, תרופות נגד דיכאון ניתנות גם כן.

לוח זמנים קבוע של שעות שינה גם הוא חלק מהטיפול, כולל סביבת שינה שקטה ונוחה. קבוצות תמיכה, ייעוץ, פיסיותרפיה, כירופרקטיקה, תוספות הרבליות, יוגה וטיפולים אלטרנטיביים אחרים גם הם נמצאו כיעילים בסיוע לחולים בפיברומיאלגיה להרגיש טוב יותר ולנהל אורח חיים רגיל.