העשירים - מזדקנים לאט יותר

אנשים במעמד סוציואקונומי נמוך מזדקנים מהר יותר מאלו הנמצאים במעמד טוב יותר, כך מדווחים חוקרים בריטיים.

החוקרים הראו כי לעניים יש 'telomeres' [ה'מכסה' שעל הכרומוזומים המונע מהם להתכלות] קצרים יותר, מה שהופך אותם מבחינה ביולוגית מבוגרים יותר מאנשים בני אותו גיל בקבוצות חברתיות גבוהות יותר.

לא רק שמעמד חברתי משפיע על הבריאות ועל מחלות תלויות גיל, הוא כפי הנראה משפיע גם על תהליך ההזדקנות עצמו, כתבו החוקרים.

בכל פעם שתא מתחלק, ה'telomeres' מתקצרים. תהליך זה קשור להזדקנות וזו הסיבה מדוע הסברה היא כי ה'telomeres' הם שמחזיקים בסוד הנעורים ותהליך ההזדקנות.

החוקרים השוו את אורך ה- 'telomeres' של 1,552 נשים תאומות בבריטניה, שהיו בין הגילאים 18-75, ומויינו לאחת מבין חמש קבוצות על-פי מעמד סוציואקונומי, שנקבע על-פי סטטיסטיקות ממשלתיות.

לחץ פסיכולוגי - המפתח להזדקנות

הם הסיקו כי מעמד סוציואקונומי נמוך יותר היה בעל השפעה על הדינמיקה של ה- 'telomeres'.

הרעיון הוא כי לחץ פסיכולוגי לכשעצמו או איבוד שליטה עשויים להיות בעלי השפעה ביולוגית. הם עשויים להעלות את רמות לחץ החמצון בגוף ולגרום לתאים להתחלף במהירות גדולה יותר.

לחץ חמצון המזיק לתאים ולדנ"א נגרם מרדיקליים חופשיים - חלקיקים טעונים הנמצאים בסביבה ונוצרים מתהליכי עיבוד בגוף.

מזדקנים 7 שנים קודם

גם לאחר שגורמים נוספים נלקחו בחשבון כמו השמנה, עישון והתעמלות, שיכולים גם הם להשפיע על ההזדקנות, המדענים גילו כי ה- 'telomeres' אצל נשים במעמד כלכלי נמוך היו קצרים במידה משמעותית.

השוני הממוצע היה שווה ערך לכ- 7 שנים של אובדן 'telomeres', וגם שוני זה לא ניתן היה להסביר על-ידי השכלה או הכנסה. נתון זה שווה ערך למה שניתן להגדיר כ- 7 שנים נוספות של הזדקנות ביולוגית.

החוקרים הדגישו כי מדובר בשוני של שבע שנים באובדן 'telomeres' בין אנשים בני אותו גיל, אותו BMI, אותו מצב עישון, ואותה רמת פעילות פיז,ית שפשוט חלקם עסקו בעבודת כפיים וחלקם לא, עובדה שבאופן גס מחלקת את המעמדות החברתיים.

כאשר השוו המדענים את אורך ה'telomeres' של 17 זוגות תאומים שגדלו יחד אך כבוגרים היו בקבוצות בנות מעמד סוציואקונומי שונה, בעיקר בעקבות נישואים, השוני בממוצע היה שווה ערך לכ- 9 שנים.