על-פי נתוני משרד התשתיות, השימוש בסולר עולה בשנים האחרונות ובישראל נצרכו בשנת 2004 2.4 מיליון טון סולר. חשוב לזכור כי הסולר משמש, מלבד לתחבורה, גם לצרכי תעשיה רבים בהם ייצור חשמל ושימושים תעשייתיים נוספים. אלא שהשימוש בסולר יוצר בעיה מכיוון שהסולר מזהם את האוויר. במהלך עבודת המנוע נפלטים לחלל האוויר תחמוצות חנקן (NOx) ופיח שמקורם בתהליך הבעירה. עד היום עיקר הפתרונות להפחתת פליטת המזהמים התמקדו, בדרך כלל, בשיפור המנועים עצמם.
כיום, מספר חברות גדולות בתעשיית הדלק מנסות לפתור בעיה זאת. פיתוח אמולסיות מים-בסולר הוא פתרון שנוסה בעבר אלא שהמכשול הגדול העומד בפני ייצור האמולסיה הוא אי היציבות של האמולסיה (כלומר החומרים אינם מתחברים ולאחר תקופה קצרה נוצרות 2 שכבות של חומרים, מים ומעליהם סולר) כאשר המים אינם חלק מהסולר הם נכנסים למנוע וגורמים נזק, הפתרון של ננו-אם מאפשר אמולסיה יציבות לאורך זמן.
חברת ננו-אם מפתחת אמולסיית מים בסולר באמצעות טכנולוגית אולטרה סאונד חדשנית, המאפשרת גודל ננו לטיפות. אמולסיה זאת היא יציבה יותר מכל האמולסיות שקיימות היום בשוק, ויכולה לעבור גמלון תעשייתי במהירות, הטכנולוגיה מוגנת בפטנט, הן עבור הציוד והן עבור התהליך. הננודיזל אינו גורם כל נזק למנוע בשל שיטת הערבוב בין החומרים, מערכת הממזערת את הטיפות לחלקיקים בגודל ננומטרי (ננו=מיליארדית המטר) ומייצרת דלק חדש נקי יותר וזול יותר.
לדברי מנכ"ל החברה, צביה בלנק-ברון, השימוש בננוטכנולוגיה בתחום מסורתי כתחום האנרגיה יוצר ערך מוסף אמיתי בכך שהופך את טיפות המים בננודיזל "לשקופות" עבור המנוע. לננודיזל שימושים נוספים: דלק עבור תחבורה, מכוניות פרטיות, מסחריות ואוניות, ייצור חשמל, דלק להסקה לשוק הביתי והמוסדי ועוד.
לטענת המפתחים יתרונותיו של המוצר ניכרים במספר תחומים: הפחתה בכמות הזיהום של תחמוצות חנקן ופיח, מחיר נמוך יותר לכל ליטר סולר, שריפה טובה יותר של הסולר בתא המנוע ועוד. החברה גייסה עד עכשיו כחצי מיליון דולר ומנהלת בימים אלו מגעים מול מספר משקיעים אסטרטגיים פוטנציאליים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה