קרן בריטניה לישראל תובעת את קק"ל

בצעד חסר תקדים, הגישה (ה', 13.7.06) קרן בריטניה לישראל לבית המשפט המחוזי בירושלים, תביעה כנגד קק"ל לאחר שלטענת הקרן, קק"ל התמידה בסירובה למסור פרטים בדבר קרקעות שנקנו בכספי תורמים יהודיים בבריטניה והוחזקו בנאמנות ע"י קק"ל. הקרן הבריטית, דורשת מבית המשפט המחוזי בירושלים להצהיר כי היא בעלת הזכויות בקרקעות שנקנו בכספה על-ידי הקרן הקיימת. עוד תובעת הקרן כי בית המשפט יקבע כי לקק"ל אין סמכות להעביר את הקרקעות האלה לגורמים אחרים ללא רשותה.

בכדי להבין את רקעה של התביעה יש לחזור כ- 70 שנה לאחור, עוד לפני הקמתה של מדינת ישראל. קרן בריטניה לישראל, הינה קרן צדקה, אשר נוסדה בשנת 1939 באנגליה. אחת המטרות העיקריות, שלשמן הוקמה הקרן - היתה לסייע ברכישת קרקעות בארץ ישראל לצורך יישובן ע"י יהודים. מטרה חשובה נוספת שעמדה ביסוד הקמת התובעת הינה להשביח קרקעות בישראל ולבנות מבני ציבור כגון: בתי כנסת, בתי ספר ובתי חולים, לרווחת היישוב היהודי.

לקרן, לא היתה תשתית ארגונית וצוות עובדים מתאים לביצוע רכישת קרקעות בארץ ישראל. מאידך, הקרן הקיימת לישראל שנוסדה בלונדון בשנת 1907 כחברה אנגלית והיתה רשומה בישראל כחברה זרה, עסקה כבר אז ברכישת קרקעות במדינת ישראל והיתה לה לשם כך תשתית ארגונית טובה. אשר-על-כן, התקשרו קרן בריטניה וקק"ל בשטר נאמנות, לפיו קק"ל תרכוש בכספים שתקבל מהקרן, קרקעות בארץ ישראל.

לטענת כתב התביעה שהגישה קרן בריטניה, באמצעות עוה"ד דניאל רייזנר, מנחם אברמוביץ' ורונן ירדני ומשרד עוה"ד המבורגר, עברון ושות', לאורך עשרות שנים, העבירה הקרן לקק"ל כ- 55 מיליון ליש"ט, לצורך רכישת קרקעות בישראל. בין הקרן לקק"ל נחתמו במשך הסכמים ברורים וחד-משמעיים, על פיהם תחזיק הקק"ל את הקרקעות שיירכשו בכספי הקרן, בנאמנות עבורה, אך התברר לקרן בריטניה לישראל, כי קק"ל מתכחשת לחובת הנאמנות שלה כלפי הקרן ונוהגת בקרקעות כאילו היו בבעלותה.

עניינה של התביעה הוא למנוע מקק"ל להעביר לבעלות המדינה, במסגרת הסכם גדיש, קרקעות ששוויון מוערך במאות מיליוני שקלים, אשר שייכות לקרן בריטניה לישראל ומוחזקות ע"י קק"ל בנאמנות.

כתב התביעה מציין, כי "לאחרונה התברר לתובעת [קרן בריטניה, מ.פ] מכלי התקשורת, כי בין הנתבעת [קק"ל, מ.פ] למדינה נרקמת עסקת חילופי קרקעות, במסגרתה אמורה הנתבעת להעביר למדינה חלק ניכר מהקרקעות שהיא מחזיקה לרבות, ככל הנראה, גם קרקעות של התובעת, בתמורה לקבלת קרקעות חלופיות בנגב ובגליל ותוספת תמורה כספית בסך של כ- 1.6 מיליארד שקלים".

לטענת קרן בריטניה, "עסקה זו (אם תיחתם), עלולה מבחינתה של התובעת, לגרום לאובדן של נכסי נאמנות אשר שייכים לה מזה שנים רבות ואשר נרכשו בכספי צדקה שגויסו במאמצים רבים ממשפחות יהודיות בממלכה המאוחדת שעמלו קשה במשך עשרות שנים ולא מנעו מעצמן כל מאמץ כדי לחסוך כספים למען היישוב היהודי".

הקרן, מבקשת מבית המשפט, ליתן פסק דין הצהרתי לפיו הקרן היא בעלת הזכויות הקנייניות בנכסים שנרכשו מכספיה, וכי נכסים אלה מוחזקים בנאמנות ע"י קק"ל עבור הקרן, וכי הקרן רשאית להורות לקק"ל כיצד לנהוג בנכסיה. כמו כן, מבקשת הקרן, צו מניעה קבוע שיאסור על קק"ל למכור או להעביר את נכסי הקרן המוחזקים על ידה בנאמנות.

בנוסף, תובעת קרן בריטניה, להורות לקק"ל להעביר לקרן את כל הכספים שמוחזקים בידיה אשר נוגעים למטרות הנאמנות ולהורות לקק"ל, "לנהוג בשקיפות כמתחייב ולהעביר לקרן דוחות מפורטים בדבר היקף הנכסים שנרכשו מכספי הקרן, היקף הנכסים המוחזקים בנאמנות, פירוט הכספים שהתקבלו או מוחזקים בידי קק"ל בעקבות השימוש בנכסי הקרן".

כמו כן, מבקשת הקרן בתביעתה, מתן היתר לפיצול סעדים - אשר יאפשר לקרן לתבוע בעתיד תביעה כספית אם יתברר לה כי נגרמו לה נזקים כתוצאה מפעולותיה של קק"ל.

קק"ל: טענות קרן בריטניה אבסורדיות

מקק"ל נמסר בתגובה, כי "כנראה שאין גבול לאבסורד! מגוחכת המחשבה שניתן לחלק את אדמות ארץ ישראל בין עשרות ארגונים וקהילות יהודיות מכל העולם, על-פי כמות הכסף שכל קהילה או אדם תרמו כאילו מדובר ברכוש פרטי".

קק"ל מוסיפה ומציינת, כי קרן בריטניה "מערערת על ריבונותה של מדינת ישראל ועל חוק יסוד מקרקעי ישראל. היא שוכחת כנראה כי שלטון המנדט תם מזמן וכי לא הבריטים הם שמנהלים את אדמות ארץ ישראל אלא מנהל מקרקעי ישראל כזרוע מנהלית של המדינה".

"אנו מעריכים ומוקירים את תרומתם הכספית של יהודי התפוצות אך עצם המחשבה שתורם יחיד או קבוצה מתייחסים לתרומות שלהם כהלוואה בנקאית ויכולים לבוא אחרי עשרות שנים ולטעון לבעלות על מאגר מים, ישוב, מושב או קרקע היא פשוט מגוחכת", אומרים בקרן הקיימת.